המספרים חושפים: באיזה תחום שמגלגל מיליארדים קיים מחסור בעורכי דין?

מנתונים של חברת ההשמה קודקס עולה כי כל משרה שלישית שנפתחת בעבור עורך דין עם ניסיון של 5-2 שנים היא בתחומי המשפט המסחרי הבינלאומי והיי-טק בפועל, המשרדים מצליחים לאייש רק כמחצית מהמשרות הדרושות לא פלא שאלה גם התחומים שבהם השכר הכי גבוה

אפרת נוימן

הם מעורבים בעסקות הכי גדולות במשק, מנסחים חוזים של מיליארדים, שותפים להחלטות חשובות, לדרמות, לאדרנלין, לישיבות סוערות שמסתיימות לפנות בוקר ולסגירת עסקות — וכל זה, כשהם לא תמיד עברו את גיל 30.

אבל עם הגידול בפעילות המסחרית במשרדים, גם הביקוש לעורכי דין בתחום המסחרי בדרג ביניים (בעלי ניסיון מקצועי של שנתיים עד חמש שנים) גבוה יותר מההיצע — כך עולה מנתונים של חברת ההשמה בתחום המשפט קודקס. ב–2013–2015, 33% מהביקוש לעורכי דין בדרג הביניים הוא בתחומי המשפט המסחרי הבינלאומי וההיי־טק.

473151140

 

"דרג הביניים הוא הוותק המבוקש ביותר. אלה עורכי דין דוברי אנגלית שוטפת ובעלי ניסיון של כמה שנים, כך שמחד כבר אינם 'ירוקים' והתקופה שבה עבדו איפשרה להם לרכוש שיטות עבודה ומיומנויות שמאפשרות להם להוביל עסקות באופן עצמאי או לכל הפחות ליטול חלק משמעותי ביצירתן — ומאידך, הם עדיין אינם יקרים מדי להעסקה", מסביר עו"ד רפי שיף, מנהל לקוחות אסטרטגיים בקודקס.

נתוני הגיוסים של קודקס מראים כי מתוך כל המשרות שנפתחות בתחומי המשפט המסחרי הבינלאומי וההיי־טק, יותר ממחצית מיועדות לעורכי דין בדרג ביניים, אך בפועל מאתרים רק מעט יותר ממחצית מהדרוש (28.5% לעומת 54.3%). את הביקוש החסר ממלאים באמצעות עורכי דין צעירים או ותיקים — או בהמתנה לעורך הדין המתאים בלי לאייש את המשרה.

גם נתוני השכר מעידים על אותה תופעת הפער בין הביקוש להיצע. לפי נתוני קודקס, תחומי ההיי־טק והמשפט המסחרי הם הרווחיים ביותר בעבור עורך דין שכיר. השכר הממוצע ב–2014 בתחום ההיי־טק היה 18,020 שקל בחודש, ובתחום המסחרי הבינלאומי — 17,720 שקל. השכר עלה ב–3%–4% לעומת 2013.

3775349118

נתוני השכר מתייחסים לכלל עורכי הדין בכל הדרגים ומשקפים שכר ממוצע לפי תחום, אם כי שיף מסביר שניתן לומר כי בדרג הביניים, עורכי דין שפועלים בתחומים המסחרי הבינלאומי וההיי־טק ייהנו מקפיצות משמעותיות בשכר ויתייצבו ברף העליון בענף. לעומת זאת, עמיתיהם בתחומים אחרים, כמו ליטיגציה, ייהנו מצמיחת שכר אטית יחסית בשנים הראשונות, ויידרשו להוכיח את עצמם תוך השקעה בביסוס מקצועי וצבירת ניסיון משמעותי ומוניטין אישי. עורכי דין אלה ייהנו מעלייה בולטת בשכרם רק לאחר כחמש או שש שנות ותק.

עו"ד איתן גרינברג, שותף מנהל במשרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות', מציין כי גם במשרדו מרגישים בשנים האחרונות את התופעה. לדבריו, "גודל העסקות כיום אינו דומה למה שהיה לפני עשור ויותר, ומחייב כתפיים רחבות — ולכן גם הביקוש לעורכי דין בדרג הביניים גדול מההיצע. זוהי השדרה המקצועית של ההון האנושי במשרד עורכי דין. מדובר באנשים שיש להם כבר בגרות ויכולת ניהול תהליכים. יש להם מצד אחד את האנרגיות והחדשנות שיש לאדם צעיר, ומצד שני את הניסיון שצברו לאורך זמן".

גרינברג מסביר כי מכיוון שבמשרדו מכירים את התופעה, במיוחד בתחום המסחרי — שוק ההון, הנפקות והיי־טק — דואגים במשרד לגידול אורגני כבר בהתמחות, ומשאירים 70% מהמתמחים בכוונה "לגדל" אותם. האנשים המתאימים מבחינתו לתפקיד הם כאלה שמציעים חדשנות, יכולת להוביל ולהנהיג, אחריות, מקצועיות והבנה של המשפט העיוני והיישומי.

2613514782

שיף אומר כי המחסור בעורכי דין איכותיים ומנוסים בדרגי ביניים מחייב את המעסיקים בחשיבה יצירתית מחוץ לקופסה. כמו שגרינברג תיאר, אחד הפתרונות הוא המשך העסקה של מתמחים שטופחו במשרד. דרך נוספת להתמודדות עם הבעיה היא קליטתם של עורכי דין מסחריים צעירים ומנוסים פחות, שמצויים בתחילת דרכם המקצועית אבל יש להם התמחות מתאימה. "אמנם המחיר של גיוס שכזה הוא השקעת זמן ומשאבים רבים יותר בהכשרתו של עורך הדין הצעיר עד לקבלת התפוקה והאיכות הנדרשת, אך הרקע המקצועי שצברו בתחילת הדרך מאפשר להם כניסה מהירה יחסית לעניינים", לפי שיף.

עם זאת, חלק מהמשרדים בוחרים לגייס עורכי דין בכירים ומנוסים, שחוסכים את זמן ההכשרה ומביאים ערך מוסף ומומחיות. אלה, כמובן, גם יקרים יותר להעסקה. פתרון אפשרי נוסף שמציע שיף הוא גיוס עורכי דין שהצטיינו בתחומים אחרים אבל מעוניינים בהסבה לתחום המסחרי — מחוץ למשרד או מתוכו.

גיוס מאתגר

3697764558

עו"ד דן שמגר, שותף בכיר במשרד מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל ושות', מכיר את התופעה. לדבריו, "זו משימה מורכבת לזהות מועמדים מתאימים עם ניסיון של 2–4 שנים שמגיעים ממשרד אחר או מחברה. צריך לזהות את איכות הניסיון, הידע, יכולות הכתיבה וההשתלבות הקבוצתית. כמות המועמדים עם הניסיון והידע המתאים אינה גדולה, כך שיש פער".

לדבריו, בשלב הזה של הקריירה שלהם, חלק מעורכי הדין מחליטים לא להמשיך במשרד אלא לעבור לשלב עסקי או לימודי — בעוד הצורך הגדול במשרדים בשילוב של אותם עורכי דין נשאר כמו שהוא. כמו במשרדים אחרים, גם במשרד מיתר חלק גדול מהפתרון מגיע מעורכי הדין הצעירים שגדלו במשרד, ולעתים מגויסים גם עורכי דין ותיקים. "לא מדובר בבעיה אקוטית, אבל זוהי תופעה שקיימת, ולא רק בישראל", אומר שמגר.

 

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>