סקר השכר: כמה מרוויחים עורכי הדין בישראל?

המשכורות הגבוהות בענף עריכת הדין הן בתחום המסחרי-הבינלאומי וההיי-טק, שהשכר החודשי הממוצע בהם נע סביב 17,700-18,500 שקל ■ תחום המסים רשם את הזינוק הגבוה ביותר בשכר הממוצע לעומת 2013 – 14%

מאת: גור מגידו

עורכי דין / צלם: יוסי זמיר

עורכי דין / צלם: יוסי זמיר

על הנייר, עלייה ניכרת בביקוש למוצר מסוים, לעומת היעדר-שינוי משמעותי בהיצע של אותו מוצר, צריכה להביא לעלייה במחיר המוצר. כך לפחות מספרים לנו חוקי הכלכלה היבשים, חוקים שרבים חושבים עליהם במונחים של חוקי טבע. ואולם, סקר שכר עורכי הדין של חברת קודקס מלמד על אנומליה מסוימת בהקשר הזה – אל מול עלייה חדה של 32% בביקוש לעורכי דין בדרגי הביניים (ותק של שנתיים עד 5 שנים) בשנה האחרונה, שכרם של אלה עלה בשנתיים האחרונות בכ-3%-5% בלבד, במונחים נומינליים. במונחים ריאליים, מדובר בכמעט סטגנציה בשכר.

כיצד ניתן להסביר זאת? אולי עורכי הדין השכירים, בניגוד לדימוי שנוהגים להדביק למקצוע עריכת הדין, לא כל-כך יודעים לעמוד על המקח?

 סקר השכר השנתי של קודקס נערך זו השנה השמינית ברציפות ומציג מגמת צמיחה מסוימת בענף המשפט. הסקר בחן את נתוני 3 השנים האחרונות באופן השוואתי, וממנו עולה כי השכר הממוצע החודשי של עורכי הדין עלה בין 2013 ל-2015 בכ-6% – משכר חודשי ממוצע של 12,700 שקל ב-2013, לנתון של 13,500 שקל ב-2015.מדובר בעלייה מתונה במונחים ריאליים, מתונה יותר מהעלייה בשכר הממוצע במשק בתקופה המקבילה, העומדת על מעט פחות מ-7%. מנגד, מדד המחירים לצרכן כמעט שלא עלה בתקופה זו.

הנתונים מבוססים משאל שבו השתתפו כ-1,100 עורכי דין, המועסקים אצל מגוון מעסיקים, לרבות משרדי עורכי הדין מגדלים שונים וחברות מסחריות.

לכאורה הסקר מראה על עלייה של שכר עורכי הדין בכל ותק שנמדד, ואולם במונחים ריאליים, בתקופות הוותק הנמוכות מדובר בעלייה מתונה. בהתייחס לתקופות ותק גבוהות יותר, העלייה מעידה על הדבקת קצב שחיקת השכר בקירוב.

נתוני הסקר מראים כי עורכי דין צעירים בוותק של עד שנה מיום ההסמכה נהנו מעלייה ממוצעת של 6% בשכרם ב-2015 לעומת 2013. שכרם החודשי הממוצע של הצעירים עמד ב-2013 על 9,179 שקל, לעומת 9,725 שקל בשנת 2015.

שכרם של עורכי דין בוותק של שנה עד שנתיים בתחום עלה בשיעור של 3%. בשנת 2013 השתכרו עורכי דין בוותק זה בממוצע 11,100 שקל, לעומת 11,475 שקל ב-2015. שכר עורכי דין בוותק של שנתיים עד שלוש רשם עלייה של 3% עם שכר ממוצע חודשי של 12,389 שקל ב-2013, לעומת 12,805 שקל ב-2015.

בוותק של 3-4 שנים נרשמה עלייה של 4% – עם שכר ממוצע של 13,953 שקל ב-2013, לעומת 14,583 שקל ב-2015; עורכי דין בוותק של 4-5 שנים נהנו מעלייה של 5% בשכרם, כאשר ב-2015 שכרם הממוצע עמד על 15,958 שקל, לעומת שכר ממוצע של 15,206 שקל ב-2013; בוותק של 5-6 שנים ו-6-7 שנים בתחום נצפו עליות של 3% ו-4%, בהתאמה; בוותק של 7-8 שנים נרשמה עלייה בשיעור של 3%, עם שכר ממוצע של 19,000 שקל ב-2013, לעומת 19,525 שקל 2015.

חשוב להדגיש כי השכר הממוצע של עורכי הדין הוותיקים אינו כולל את שכר שותפי ההון, היועצים המשפטיים הבכירים ובעלי המשרדים. הכללת שכרם של אלה, שנתונים והערכות אודותיו פורסמו בעבר ב"גלובס", עשוי לגרור את הממוצעים מעלה בצורה קיצונית, בצורה שאולי לא תשקף נכונה את הסיכויים והסיכונים של אלה הבוחרים להיכנס לתחום היום. זאת, כיוון שקיימים מקרים מעטים שבהם מתקבלים שותפי שכר חדשים במשרדים הבולטים.

הקטר של השכר

אמרו על ההיי-טק הישראלי לא פעם שהוא הקטר של המשק; הדבר הזה נכון גם, כך נראה, לתחומי ההתמחות של עורכי הדין. מהסקר עולה כי תחום ההיי-טק והתחום המסחרי-הבינלאומי הם הקטר של שכר עורכי הדין.

כמו בשנים קודמות, גם השנה ניכר כי המשכורות הגבוהות בענף עריכת הדין הן בתחום המסחרי-הבינלאומי וההיי-טק, שהשכר החודשי הממוצע בהם נע בין 17,700 שקל לבין 18,500 שקל. יש לציין כי שני התחומים הללו במקרים רבים חופפים – כלומר עורכי דין רבים העוסקים במחלקות מסחריות בינלאומיות, משרתים גם לקוחות בתחום ההיי-טק.

התחום המסחרי-הבינלאומי הציג עלייה מרשימה בשכר הממוצע בין שנת 2013 לשנת 2015 – בשיעור של 9%. ב-2015 עומד השכר הממוצע בתחום המסחרי-בינלאומי על 18,500 שקל, לעומת 16,966 שקל בשנת 2013. בתחום ההיי-טק נרשמה באותן שנים עלייה מתונה של 1% בשכר הממוצע, ועדיין השכר, העומד בממוצע על 17,770 שקל בחודש, נחשב גבוה בהשוואה לשאר תחומי עריכת הדין.

את העלייה בשכר שנרשמה בתחום המסחרי-הבינלאומי ובתחום ההיי-טק, ניתן להסביר בקלות בנתוני ההשקעות, ההנפקות בחו"ל וכן האקזיטים המרשימים שהציגו חברות ישראליות ב-3 השנים האחרונות – מגמה שסביר להניח שהשפיעה לטובה על היקף העבודה של עורכי הדין בתחומים אלה.

התחום שהציג את העלייה הגבוהה ביותר בשכר עורכי הדין בין 2013 ל-2015 הוא תחום המסים. בתחום המסים נרשמה עלייה של כ-14% בשכר הממוצע של עורכי הדין. בשנת 2013 עמד השכר הממוצע בתחום על 11,200 שקל, לעומת 12,768 שקל ב-2015.

את העלייה הזו ניתן להסביר, בין היתר, ב"בהלת הגילוי מרצון" לרשות המסים, על רקע המגמות העולמיות של שיתופי-פעולה בין גופים רגולטורים בתחומי הבנקאות, מניעת הלבנת ההון והמיסוי; והירידה ברמת הסודיות הבנקאית כמעט בכל העולם.

רשות המסים הציגה בחודשים האחרונים נתונים על פעילות ערה בתחום הגשת בקשת "גילוי מרצון". במסגרת זו הרשות נמנעת מנקיטת הליכים פליליים כלפי נישומים החושפים כספים שברשותם, שהרשות לא ידעה אודותיהם בעבר. כתוצאה מכך דיווחה הרשות גם על עלייה של מיליארדי שקלים בסכומי הגבייה. הטיפול בהתנהלות מול רשות המסים מצריך עבודה מאומצת יותר מפעם, וכך מעידים גם עורכי הדין בתחום המסים.

עלייה של 5% בשכר הממוצע של עורכי דין בין 2013 ל-2015 ניתן לראות בתחום דיני העבודה, שבו עמד השכר הממוצע על 13,720 שקל בשנת 2015, לעומת 12,998 שקל ב-2013.

עליות מינוריות, המעידות למעשה על שחיקה ברמת השכר במונחים ריאליים, נרשמו בתחומי הליטיגציה, ההיי-טק והקניין הרוחני, שרשמו עלייה של 1% בשכר בהשוואה ל-2013.

במספר תחומים נרשמה אף ירידה בממוצעי השכר, ובהם תחום הנדל"ן, התחום המסחרי המקומי (ירידה של 3%), המשפט המינהלי (ירידה של 2%) ושוק ההון, המציג ירידה חדה של 7%, עם שכר של 13,690 שקל ב-2015 לעומת 14,700 שקל ב-2013.

בינלאומיים מבוקשים יותר

אחת מהמסקנות שניתן להסיק מסקר השכר היא כי לעורכי דין משתלם ללמוד אנגלית ולהתמקצע בתחום המצריך עבודה מול לקוחות בחו"ל. את ראש טבלת השכר מובילים 3 תחומים שבאופן טיפוסי מצריכים כישורים טובים בשפה האנגלית – המסחרי-הבינלאומי, ההיי-טק והקניין רוחני. במקום הרביעי נמצא תחום הליטיגציה – בפער ניכר משני המקומות הראשונים, המאופיינים במיוחד בעבודה מול חו"ל.

מנכ"לית קודקס, ליאת בן-צבי שבח, מסבירה כי "התחומים שניצבים בצמרת ומציגים צמיחה יוצאת דופן, דוגמת המסחרי-הבינלאומי וההיי-טק, הם תחומים שדורשים רמת מומחיות גבוהה ביותר ו'סט' כישורים ייחודי. כך, למשל, בתחום המסחרי נדרשים עורכי הדין לאנגלית ברמת שפת אם, לרבות רקע של לימודים וניסיון תעסוקתי באנגלית".

לדברי בן-צבי שבח, "הירידה בשכר הממוצע בתחום המסחרי המקומי אף היא מסמנת את המגמה. התחום כפי שהכרנו אותו רק לפני מספר שנים השתנה והצטמצם, ומרבית הפעילות כיום נוגעת באספקטים בינלאומיים. עורכי הדין שהצליחו להתברג במחלקות הבינלאומיות או לעסוק בפעילות עסקית בינלאומית היו אלה שקטפו את הפירות ונהנו מהעליות הבולטות בשכר".

גם נתוני השינוי בביקושים לעורכי דין בסקר משקפים את המגמה הזו. בעוד שבתחום המסחרי-הבינלאומי ובתחום ההיי-טק נרשמו עליות של 27% בביקושים לעורכי דין – הרי שתחומים כמו דיני עבודה, שוק ההון, מעמד אישי או התחום הפלילי רשמו עלייה חד-ספרתית קטנה בביקושים.

עם זאת, ניתן להצביע על אנומליה מסוימת בנתונים – כך, לדוגמה, בתחום המסים, שכאמור רשם את העלייה הגבוהה ביותר בשכר הממוצע (14%) בין 2013 ל-2015, נרשמה עלייה של 3% בלבד בביקושים לעורכי דין; ובמקרה הפוך – תחום הליטיגציה רשם עלייה של 25% בביקושים לעורכי דין, לעומת עלייה של 1% בלבד בשכר עורכי הדין בתחום, המשקפת כאמור ירידה בשכר במונחים ריאליים.

בכל הנוגע לביקוש לעורכי דין לפי שנות הוותק במקצוע, הנתונים מלמדים על ביקושי שיא לעורכי דין בדרגי ביניים (2-5 שנות ניסיון במקצוע), עם עלייה של 32% בביקושים לוותק זה. כאמור, גם כאן משתקפת אנומליה לכאורה בשוק, בשל היעדר נתון על עלייה משמעותית מקבילה בשכרם של עורכי הדין בוותק הזה.

משרד קטן, בינוני או גדול – מה עדיף?

נתוני השכר הממוצע של עורכי הדין בסקר של קודקס מצביעים (שוב) על כך ששכר עורכי הדין השכירים עולה כפונקציה של גודל המשרד. כך, לדוגמה, עורך דין בשנתו הראשונה לאחר ההסמכה במשרד קטן מרוויח משכורת ממוצעת של כ-7,100 שקל, לעומת משכורת מקבילה של 12,200 שקל ב"מגה-משרד". למשכורת אליה יגיע עורך הדין ב"מגה-משרד" בשנתו הראשונה, יגיע עורך הדין במשרד הקטן, בממוצע, רק לאחר 5 שנות ותק.

לפי הסקר, הפער הניכר בשכר בין "הגדולים" ל"קטנים" משתמר לכל תקופות הוותק. כך, לדוגמה, שכרו של עורך דין בוותק של 7-8 שנים במשרד קטן עומד בממוצע על 14,750 שקל; לעומת נתון מקביל של 23,200 באחד ממשרדי הענק.

המספרים הללו נכונים ככל שמדובר בשכירים. ואולם, ראוי להזכיר כי הנתונים בסקר אינם כוללים שותפי הון, כלומר שותפים בהכנסות הפירמה, ששכרם גבוה משמעותית, לעתים במאות אחוזים, משכרם של השכירים בפירמה.

הנתון שאינו מופיע במספרים, ומטבע הדברים קשה יותר לאמוד אותו במספרים מדויקים, נוגע לסיכוי להפוך לשותף הון. המקובל בענף הוא שהסיכוי של עורך דין צעיר להפוך לשותף הון במשרד קטן או להקים משרד בבעלותו, גבוה משמעותית מזה של עורך דין המתחיל היום את דרכו באחד מאותם מגה-משרדים. ואולם, עורכי הדין במשרדים הקטנים מספרים כי ככל שגוברת מגמת פריחתם של משרדי הענק – המאבק על הלקוחות, על בניית המוניטין וכדומה נעשה קשה יותר.

השינוי בשכרהשכר הממוצע לפי ותק וסוג מעסיק

 

רוצים עובדים מוצלחים? שלחו אותם ללמוד

רוב המעסיקים רואים בשליחת העובדים ללימודים מתקדמים בזבוז זמן שבא על חשבון ימי עבודה. אבל מי שרוצה עובדים מוכשרים ומעודכנים, בחזית המחקר ושבעי רצון – צריך לשלוח אותם ללמוד עוד תואר. דעה

מאת: רפי שיף

אחת המגמות הבולטות בשנים האחרונות בתחום התעסוקה היא הידוק שיתוף הפעולה בין האקדמיה לסקטור העסקי. פקולטות יישומיות רבות בארץ מתגאות בקשרים ישירים עם חברות עסקיות, שחלקן מובילות ברמה עולמית.

"קשרי התעשייה" כפי שחלק מהפקולטות מכנות זאת, הם הרבה מעבר להרצאה שבכיר בחברה נותן לסטודנטים, או סיור לימודי בחברה. הפקולטות מתחרות על החברות ומציעות להן לא מעט: להיות חשופות לנושאי המחקר של הסטודנטים, להכיר את הסטודנטים הבולטים, לעשות ימי גיוס בלעדיים, לכוון את תחומי המחקר של הפקולטה לנושאים שמעסיקים את החברה ואף להשתתף בהוראה ובחונכות.

בתמורה, הפקולטות נהנית מחסות כלכלית ויוקרתית מאותן חברות, אך בעיקר הופכות לאטרקטיביות בעיני הסטודנטים, שהם המרוויחים הגדולים. מי ששואל "מה ייצא לי מהלימודים" מקבל תואר יישומי יותר: מקורסים המציגים את "העולם האמיתי" של מחקר ויזמות, ועד הצעות תעסוקה בלעדיות שנותנות להם צעד פתיחה חשוב. הסטודנטים כיום "מבזבזים" הרבה פחות זמן: אם פעם סטודנטים עבדו במלצרות, היום הם מתחילים לעבוד בתחום שלהם כבר בזמן הלימודים.

אין ספק, הקשר בין האקדמיה לסטודנטים הוא מצב שבו כולם יוצאים מורווחים: הפקולטות, הסקטור העסקי והסטודנטים. טוב מאוד שחלפו הימים שהאקדמיה והתעשייה היו מנותקות, והסטודנטים היו נשלחים לגשש את דרכם בשוק התעסוקה כדי לגלות כמה גדול הפער בין מה שלמדו, לבין היישום בפועל.

 (צילום: אליעד לוי)

(צילום: אליעד לוי)
ירידה בערך הלימודים האקדמאיים

תזוזת המטוטלת לצד היישומי, דורשת התאמות שיאזנו את המהלך, אחרת נקבל תגובת בומרנג. האקדמיה התקרבה לתעשייה יותר מאשר ההיפך, מה שמלמד על ירידה מסוימת לכאורה בערכם של הלימודים האקדמיים. לעתים נראה בטעות שהאוניברסיטאות הפכו למוסדות הכשרה וסינון לטובת התעשייה, ובשלב מסוים אפילו לגורם מעכב עבור סטודנטים שכבר רוצים לעבוד ומעסיקים שזקוקים להם.

אם הסקטור העסקי רוצה לוודא שמוסדות ההשכלה הגבוהה ימשיכו לספק לה בוגרים ברמה מקצועית גבוהה, היא צריכה לחבור לאקדמיה ולדאוג שהרמה האקדמית תישאר גבוהה, ולעצור את המטוטלת לפני שתגיע למקום קיצוני.

הדרך לשם היא שהתעשייה תיתן מעצמה בחזרה לאקדמיה, ותאפשר לעובדים ללמוד באוניברסיטה. כך ייווצר משולש, ממנו ייהנו העובדים שעד לפני זמן מה היו סטודנטים, האקדמיה – שתקבל תלמידי מחקר מנוסים ואיכותיים, והתעשייה, שרמת ההון האנושי שלה תעלה.

כיום רוב המעסיקים נרתעים מכך שעובדים ייצאו ללימודים מתקדמים. הם רואים בכך בזבוז זמן שבא על חשבון ימי עבודה, והעובדים מבינים את המסר. התייחסות מעין זו לתואר השני, היא טעות חמורה. לאחר שהאקדמיה למדה להתאים את עצמה לתעשייה, הלימודים בה יכולים לשרת גם את המעסיקים. אולם הרווח העיקרי הוא שיהיו להם עובדים מוכשרים ומעודכנים, שנחשפים לחזית המחקר, וגם שבעי רצון יותר: עצם ההשקעה בהם ושלהם, מוסיפה לסיפוק של העובדים.

כדי שיישמר היתרון של ישראל, וכדי שהמהלך החשוב של הידוק הקשרים בין האקדמיה לתעשייה יהיה משמעותי, הוא חייב להיות הדדי. מעסיקים יקרים – קיבלתם עובד איכותי מהאוניברסיטה? תנו בחזרה, לו ולאקדמיה, ותרוויחו בעצמכם הון אנושי איכותי יותר.

הכותב הוא מנהל לקוחות אסטרטגיים בחברת ההשמה קודקס

 

בוגרי הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים ייהנו משירותי ייעוץ ותכנון קריירה ייחודיים ובחינם

שיתוף פעולה ראשון וייחודי בין חברת ההשמה קודקס למועדון בוגרי הפקולטה למשפטים של האוני' העברית בירושלים. במסגרת שיתוף הפעולה, קודקס תספק שירותי ייעוץ, תכנון קריירה וליווי מקצועי ארוך טווח בחינם עבור בוגרי הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית

מאת: עירית נחמני

קודקס, חברת ההשמה המובילה בענף המשפט, חתמה על הסכם לשיתוף פעולה ראשון מסוגו עם מועדון בוגרי הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים. במסגרת שיתוף הפעולה, קודקס תספק שירותי ייעוץ, תכנון קריירה וליווי מקצועי ארוך טווח בחבילה ייחודית עבור בוגרי הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. השירותים יינתנו לבוגרים ללא תשלום.

עו"ד גיל פכט ועו"ד אמיר לוזון, מייסדי מועדון הבוגרים: "בוגרי הפקולטה נמצאים כבר כיום בשורה של תפקידי מפתח בעולם המשפט ובמשק בכלל. שיתוף הפעולה עם חברת קודקס, מעניק לבוגרים שירותי השמה איכותיים וייחודיים המתאימים למי שנמצאים בקדמת המשק הישראלי".

ליאת בן צבי שבח, מנכ"לית קודקס: "אני מברכת את מועדון הבוגרים שראה לנכון לספק לבוגרים מענה וכלים בתחום חיפוש העבודה וייעוץ הקריירה. אני מאמינה כי אקט חלוצי זה, יעניק לבוגרים ערך מוסף משמעותי בשלבים השונים של הקריירה המשפטית שלהם ויעניק להם הזדמנויות נוספות במימוש השאיפות המקצועיות שלהם. "

 קודקס הינה חברה בעלת ניסיון רב שנים והיכרות מעמיקה עם ענף המשפט מלווה ומייעצת לאלפי עורכי דין בוגרי כלל המוסדות בארץ במגוון ותקים ותחומי עיסוק לרבות בכירים, באופן שוטף.

* בצילום:  ליאת בן צבי שבח ממכלית קודקס

המספרים חושפים: באיזה תחום שמגלגל מיליארדים קיים מחסור בעורכי דין?

מנתונים של חברת ההשמה קודקס עולה כי כל משרה שלישית שנפתחת בעבור עורך דין עם ניסיון של 5-2 שנים היא בתחומי המשפט המסחרי הבינלאומי והיי-טק בפועל, המשרדים מצליחים לאייש רק כמחצית מהמשרות הדרושות לא פלא שאלה גם התחומים שבהם השכר הכי גבוה

אפרת נוימן

הם מעורבים בעסקות הכי גדולות במשק, מנסחים חוזים של מיליארדים, שותפים להחלטות חשובות, לדרמות, לאדרנלין, לישיבות סוערות שמסתיימות לפנות בוקר ולסגירת עסקות — וכל זה, כשהם לא תמיד עברו את גיל 30.

אבל עם הגידול בפעילות המסחרית במשרדים, גם הביקוש לעורכי דין בתחום המסחרי בדרג ביניים (בעלי ניסיון מקצועי של שנתיים עד חמש שנים) גבוה יותר מההיצע — כך עולה מנתונים של חברת ההשמה בתחום המשפט קודקס. ב–2013–2015, 33% מהביקוש לעורכי דין בדרג הביניים הוא בתחומי המשפט המסחרי הבינלאומי וההיי־טק.

473151140

 

"דרג הביניים הוא הוותק המבוקש ביותר. אלה עורכי דין דוברי אנגלית שוטפת ובעלי ניסיון של כמה שנים, כך שמחד כבר אינם 'ירוקים' והתקופה שבה עבדו איפשרה להם לרכוש שיטות עבודה ומיומנויות שמאפשרות להם להוביל עסקות באופן עצמאי או לכל הפחות ליטול חלק משמעותי ביצירתן — ומאידך, הם עדיין אינם יקרים מדי להעסקה", מסביר עו"ד רפי שיף, מנהל לקוחות אסטרטגיים בקודקס.

נתוני הגיוסים של קודקס מראים כי מתוך כל המשרות שנפתחות בתחומי המשפט המסחרי הבינלאומי וההיי־טק, יותר ממחצית מיועדות לעורכי דין בדרג ביניים, אך בפועל מאתרים רק מעט יותר ממחצית מהדרוש (28.5% לעומת 54.3%). את הביקוש החסר ממלאים באמצעות עורכי דין צעירים או ותיקים — או בהמתנה לעורך הדין המתאים בלי לאייש את המשרה.

גם נתוני השכר מעידים על אותה תופעת הפער בין הביקוש להיצע. לפי נתוני קודקס, תחומי ההיי־טק והמשפט המסחרי הם הרווחיים ביותר בעבור עורך דין שכיר. השכר הממוצע ב–2014 בתחום ההיי־טק היה 18,020 שקל בחודש, ובתחום המסחרי הבינלאומי — 17,720 שקל. השכר עלה ב–3%–4% לעומת 2013.

3775349118

נתוני השכר מתייחסים לכלל עורכי הדין בכל הדרגים ומשקפים שכר ממוצע לפי תחום, אם כי שיף מסביר שניתן לומר כי בדרג הביניים, עורכי דין שפועלים בתחומים המסחרי הבינלאומי וההיי־טק ייהנו מקפיצות משמעותיות בשכר ויתייצבו ברף העליון בענף. לעומת זאת, עמיתיהם בתחומים אחרים, כמו ליטיגציה, ייהנו מצמיחת שכר אטית יחסית בשנים הראשונות, ויידרשו להוכיח את עצמם תוך השקעה בביסוס מקצועי וצבירת ניסיון משמעותי ומוניטין אישי. עורכי דין אלה ייהנו מעלייה בולטת בשכרם רק לאחר כחמש או שש שנות ותק.

עו"ד איתן גרינברג, שותף מנהל במשרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות', מציין כי גם במשרדו מרגישים בשנים האחרונות את התופעה. לדבריו, "גודל העסקות כיום אינו דומה למה שהיה לפני עשור ויותר, ומחייב כתפיים רחבות — ולכן גם הביקוש לעורכי דין בדרג הביניים גדול מההיצע. זוהי השדרה המקצועית של ההון האנושי במשרד עורכי דין. מדובר באנשים שיש להם כבר בגרות ויכולת ניהול תהליכים. יש להם מצד אחד את האנרגיות והחדשנות שיש לאדם צעיר, ומצד שני את הניסיון שצברו לאורך זמן".

גרינברג מסביר כי מכיוון שבמשרדו מכירים את התופעה, במיוחד בתחום המסחרי — שוק ההון, הנפקות והיי־טק — דואגים במשרד לגידול אורגני כבר בהתמחות, ומשאירים 70% מהמתמחים בכוונה "לגדל" אותם. האנשים המתאימים מבחינתו לתפקיד הם כאלה שמציעים חדשנות, יכולת להוביל ולהנהיג, אחריות, מקצועיות והבנה של המשפט העיוני והיישומי.

2613514782

שיף אומר כי המחסור בעורכי דין איכותיים ומנוסים בדרגי ביניים מחייב את המעסיקים בחשיבה יצירתית מחוץ לקופסה. כמו שגרינברג תיאר, אחד הפתרונות הוא המשך העסקה של מתמחים שטופחו במשרד. דרך נוספת להתמודדות עם הבעיה היא קליטתם של עורכי דין מסחריים צעירים ומנוסים פחות, שמצויים בתחילת דרכם המקצועית אבל יש להם התמחות מתאימה. "אמנם המחיר של גיוס שכזה הוא השקעת זמן ומשאבים רבים יותר בהכשרתו של עורך הדין הצעיר עד לקבלת התפוקה והאיכות הנדרשת, אך הרקע המקצועי שצברו בתחילת הדרך מאפשר להם כניסה מהירה יחסית לעניינים", לפי שיף.

עם זאת, חלק מהמשרדים בוחרים לגייס עורכי דין בכירים ומנוסים, שחוסכים את זמן ההכשרה ומביאים ערך מוסף ומומחיות. אלה, כמובן, גם יקרים יותר להעסקה. פתרון אפשרי נוסף שמציע שיף הוא גיוס עורכי דין שהצטיינו בתחומים אחרים אבל מעוניינים בהסבה לתחום המסחרי — מחוץ למשרד או מתוכו.

גיוס מאתגר

3697764558

עו"ד דן שמגר, שותף בכיר במשרד מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל ושות', מכיר את התופעה. לדבריו, "זו משימה מורכבת לזהות מועמדים מתאימים עם ניסיון של 2–4 שנים שמגיעים ממשרד אחר או מחברה. צריך לזהות את איכות הניסיון, הידע, יכולות הכתיבה וההשתלבות הקבוצתית. כמות המועמדים עם הניסיון והידע המתאים אינה גדולה, כך שיש פער".

לדבריו, בשלב הזה של הקריירה שלהם, חלק מעורכי הדין מחליטים לא להמשיך במשרד אלא לעבור לשלב עסקי או לימודי — בעוד הצורך הגדול במשרדים בשילוב של אותם עורכי דין נשאר כמו שהוא. כמו במשרדים אחרים, גם במשרד מיתר חלק גדול מהפתרון מגיע מעורכי הדין הצעירים שגדלו במשרד, ולעתים מגויסים גם עורכי דין ותיקים. "לא מדובר בבעיה אקוטית, אבל זוהי תופעה שקיימת, ולא רק בישראל", אומר שמגר.

 

 

 

מנהל טוב הוא לא בהכרח מגייס טוב

לכל מנהל, במיוחד למנהל משאבי אנוש, יש מעט חוויות מתסכלות יותר מהגילוי שעובד שקלט לא מזמן לאחר שהתרשמת ממנו עמוקות, מתגלה כאכזבה גדולה.

מעבר לאי הנעימות הכרוכה בצורך לפטר עובד, המחשבה על כניסה מחודשת לתהליך הגיוס בדרך כלל מייאשת את המנהל. לתהליך הזה יש עלות כספית, שעלולה להגיע לשלוש עד שש משכורות חודשיות של המשרה המיועדת. תהליך הקליטה והלימוד של עובד חדש תובע זמן, כסף וכוח אדם מהארגון – הצמדת חונך, היכרות עם לקוחות חדשים, הסברת החילופים ללקוחות. חזרה על התהליך בטווח זמן קצר פוגעת במורל של העובדים, פוגעת במוניטין כלפי הלקוחות ומעידה על כשל של הארגון בתהליכי הגיוס.

איתור כשלים בתהליך מיון והקליטה של עובדים הוא, אם כן, יעד חשוב לכל ארגון. בתחומים מקצועיים במיוחד כמו רואי חשבון, מהנדסים, ועורכי דין, מעבידים רבים רואים לנגד עיניהם בתהליך הגיוס את איש המקצוע האידיאלי. הם חושבים על מנהליהם בעבר, על קולגות לעבודה, על ספקים שהיו רוצים לעבוד עמם. לכן הם מתרשמים בקלות מקורות חיים מרשימים. תואר מאוניברסיטה יוקרתית בחו"ל, כישורים בתחום הניסוח או יכולת מתמטית, מעורבות בפרויקטים גדולים, רשימת לקוחות מרשימה – כל אלה הם מרכיבים חשובים בזיהוי איש מקצוע ראוי לשמו. ואולם גם אם התנאים הכרחיים למשרה המבוקשת, הם עדיין רחוקים מלהיות מספקים.

ההתמקדות של מנהלים שבאים מהתחום המקצועי ביכולות המקצועיות של המועמד היא לעתים קרובות המכשלה המרכזית בתהליך האיתור. מנהלים וותיקים ומנוסים, במיוחד מתחום משאבי האנוש, כבר יודעים היטב שעובד מוצלח מחייב שורה של כישורים ויכולות נוספים. יכולות לעבוד בצוות, לפעול בתוך מסגרת, לקבל מרות ועדיין להשמיע דעות עצמאיות וחריגות, עצמאות בעבודה ויכולת הנעה פנימית לאורך זמן, יכולת להתמודד עם תסכולים, כישורי למידה – כל אלה הם מנבאים טובים להצלחת המועמד בעבודה, לא פחות – ולעתים יותר – מאשר הכישורים המקצועיים.

בפועל, המנהלים מטילים את החץ, וסביבו מסמנים את המטרה: כישורים מדידים כמו ממוצע הציונים באוניברסיטה, או המקום בו התמחה המועמד, קלים להערכה ולהשוואה, ולכן הופכים לעיקר תהליך המיון. עם זאת, כישורים אישיותיים הם תחום מורכב בהרבה, ולכן מנהלים רבים בוחרים להימנע מעיסוק בהם. הכרה במורכבות הגיוס ובקושי לחזות השתלבות מוצלחת של עובד חדש עשויה לחסוך זמן, תסכולים והרבה כסף.

במרבית הארגונים הקטנים והבינוניים, מי שמנהל את תהליך גיוס העובדים הוא עדיין המנהל עצמו. מוכשר ככל שיהיה, מנהל טוב הוא עדיין לא בהכרח מגייס טוב. הרבה מהם מעדיפים לשמור את תחום האחריות אצלם מטעמים שונים: חיסכון בעלויות גיוס, תפישה עצמית חיובית לגבי מיומנויות הגיוס, והחזקת עמדה האומרת "אני זה שבסופו של דבר אצטרך לעבוד עם העובד". רבים מהמנהלים שמעדיפים לנהל בעצמם את תהליכי הגיוס נאלצים אחר כך להתמודד עם כישלונות תדירים בגיוס.

בשל כך, מנהלים ותיקים ומקצועיים צריכים לאמץ את החוכמה הסוקראטית, ולדעת מה אינם יודעים. אין זה אומר להוציא את עצמם מתהליך הגיוס, אבל חשוב שיגבו את עצמם במנגנון גיוס רחב יותר, פנימי או חיצוני. ויתור קטן על השליטה הבלעדית בגיוס העובדים יתברר להם כהישג גדול בשליטה עתידית בתהליכי הניהול שלהם.

עו"ד רפי שיף, מנהל לקוחות אסטרטגיים בחברת ההשמה קודקס

 

 

מדוע בת"א מפחדים לנסוע לעבוד בפריפריה?

 לא מעט מתושבי ראשון לציון, חדרה או ראש העין מגיעים לעבוד בתל אביב, אבל האפשרות שתושבי המרכז ייצאו לעבוד בפריפריה, נתפסת כנסיגה בקריירה. שינוי בתפיסה יכול לפתוח הזדמנויות תעסוקה מצוינות, גם אם הן רחוקות ממסעדות הפאר של רמת החייל והרצליה פיתוח

ליאת בן צבי שבח

המציאות החברתית והכלכלית בארץ רחוקה מלהפנים את המהלך הדו-כיווני שבחיבור המרכז לפריפריה. אם תשאל מדגם מקרי של אנשים מהו המרחק בין תל אביב לשדרות ומה המרחק ההפוך, אפשר לשער שהמרחק לתל אביב תמיד יראה קצר יותר מאשר המרחק ההפוך.

הדבר בולט במיוחד בשוק העבודה. לא מעט מתושבי ראשון לציון, חדרה או ראש העין יוצאים לעבוד במרכזי התעסוקה והמסחר במרכז הכלכלי של ישראל, אך האופציה ההפוכה – שתושבי המרכז ייצאו לעבוד בפריפריה – כמעט לא באה בחשבון, למרות שהמרחק הוא אותו מרחק ולעתים ההזדמנויות טובות יותר.

אנו רואים זאת היטב בהעדפות של מועמדים המחפשים עבודה: הרתיעה מיציאה לעבודה בפריפריה היא אוטומטית, ולרוב לא באה בחשבון. זאת תגובה כמעט בלתי רציונאלית, בעיקר על רקע העובדה שאותם אנשים זקוקים למקום עבודה בדחיפות וההזדמנות מונחת לפניהם.

ערך מותגי ירוד

מילת המפתח היא יוקרה. הערך המותגי של הפריפריה ירוד והיא נתפסת כנסיגה בקריירה וכהכרזה על חוסר הצלחה. כשרבים נרתעים מלצאת לעבוד מחוץ לגוש דן, מקומות העבודה בפריפריה נתפסים כפחות מקצועיים. הרי אם היו מוצלחים, בוודאי היו במרכז – היכן שנמצאים הכסף והעובדים האיכותיים. זהו מעגל סגור ובעייתי, שמחזק את גוש דן ומחליש את הפריפריה עד כדי עיוורון להזדמנויות יוצאות דופן. לעתים דווקא שם ישנן משרות מתגמלות בכסף ובסמכות, אך הן נפסלות על ידי המועמדים רק בשל מיקומן.

 (צילום: מוטי קמחי)

(צילום: מוטי קמחי)

המרחק המנטאלי בין הפריפריה למרכז היוקרתי דוחפת גם את העסקים והמעסיקים להצטופף היכן שכולם נמצאים. למרות שישראל היא מעצמה בפיתוח טכנולוגיית-תקשורת שיודעת לסגור את המרחק בין תל אביב למנהטן, אנו נמנעים מלהשתמש באותו יתרון בזירה הפנים-ישראלית. למרות הרכבת, למרות האינטרנט, למרות ההזדמנויות – שדרות, אור עקיבא ואפילו רחובות נתפסות לעתים כרחוקות יותר מאשר החוף המערבי של ארצות הברית.

גמישות מחשבתית אצל המעסיקים ואצל המועמדים תתרום משמעותית לשני הצדדים. עובדים בפריפריה יכולים לזכות בהזדמנויות שלא היו זוכים בשוק התחרותי והצפוף במרכז, אולי גם במשכורת גבוהה יותר, ולרוב גם בשעות נוחות יותר. המעסיקים שיעזו לבנות את עסקיהם מחוץ לתל אביב ירוויחו בולטות רבה יותר בשוק שהוא מרווח יותר מבחינת מספר השחקנים בשוק.

ישנם כיום כמה מרכזי תעסוקה גדולים ובולטים מחוץ לגוש דן ותל אביב המושכים אליהם תושבים מהמרכז: מת"מ בחיפה, מרכזי ההיי-טק בבאר שבע, עומר ויקנעם עילית ומפעל אינטל בקרית גת. אולם, הם מלמדים איזו השקעה לאומית יוצאת דופן בתשתיות ובהטבות המדינה נדרשת לעשות כדי לשכנע עובדים ועסקים להתגבר על הרתיעה מ"הפריפריה" – שנמצאת במרחק של פחות משעה נסיעה, ועוד נגד כיוון הפקקים. בחו"ל, המרחק הזה נתפס לעתים כחלק מאותה עיר.

דווקא אנחנו – עובדים ומעסיקים – יכולים להפחית בעצמנו את ההתנגדות המנטאלית האוטומטית ליציאה מהמרכז. זהו שינוי תפיסה קל, שיכול לפתוח לרבים הזדמנויות תעסוקה מצוינות, מתגמלות ומקדמות, גם אם רחוקות ממסעדות הפאר של רמת החייל והרצליה פיתוח.

הכותבת היא מנכ"לית קודקס, חברת השמה לתחומי המשפט, השיווק והפרסום

 

 

9 דרכים לגרום לקורות החיים שלך לבלוט

על כל משרה שמעניינת אותך, מתמודדים עוד מאות אנשים עם כישורים דומים. אז איך בכל זאת תצליחי לגרום לקורות החיים שלך לבלוט על פני כל השאר ולהגדיל את סיכוייך להתקבל? 9 עצות מועילות

 

אז איך תגישי אותם כך שיתבלטו בעיני המעסיק? 9 הצעות שכדאי ליישם:

  1. טקסט בגוף המייל

קורות חיים נשלחים היום בעיקר באמצעות המייל. חשוב לתת את הדעת על ניסוח מייל מקדים. תיבות הדואר של המנהלים המגייסים עמוסות לעייפה ולרוב הם מבצעים סריקה מהירה של המייל כבר בקריאת הנושא.

תיאור הפניה למעסיק בצורה ממצה, הפונה לצורך שלו, יכולה לעשות את ההבדל בין שליחת המייל לדואר זבל לבין קריאתו. במייל המקדים חשוב לתת מעין ראשי פרקים של הקו”ח והסבר של נתונים שלא יכולים לבוא לידי ביטוי בפורמט הקבוע והמקובל של הקו”ח. חשוב להיות תמציתיים, לא לחזור על הנאמר במסמך עצמו ולהשתדל שהנוסח יהיה רשמי מצד אחד, אבל קליל ונעים לקריאה מצד שני.

חשוב לזכור – ברגע שמצרפים מייל מקדים כזה, הרושם הראשוני עובר מהקו”ח אליו ולכן צריך לשים לב במיוחד לתוכנו.

  1. תחומי עניין נוספים

המעסיק מחפש את הסיפור שמאחורי הקו”ח, את הייחודיות, את ההוכחה שמדובר במועמד שהוא מחפש. חלק גדול מאנשי המקצוע עמם יעדיפו פירוט של הישגים על פני רשימת תכונות שלא עומדת מאחוריהן שום עובדה תומכת.
לדוגמא, אם את רוצה לומר שאת הישגית, יהיה אפקטיבי יותר אם תתארי עיסוק בספורט במסגרתו הגעת להישגים, על פני ציון העובדה עצמה.

  1. פרויקט גמר 

במקרה של סטודנטים ואקדמאים, כשאין ניסיון תעסוקתי, פירוט פרויקט הגמר יכול לתת תמונה יפה מאוד של חשיבה יצירתית, יכולת העמקה והבנה בתחומים בהם הסטודנטית יכולה להתבדל על פני אחרים ומהווה בסיס נפלא לראיון העבודה המקצועי.
בהקשר זה חשוב לציין גם את שם המנחה ותוארו, במיוחד אם הפעילות שלו מוכרת בשוק העבודה ועצם הזכרת שמו כמנחה וממליץ יכולה לפתוח דלתות.

  1. גיליון ציונים

במקרה של סטודנטים ואקדמאים מומלץ לצרף גיליון ציונים. ההישגים במקצועות החזקים והפחות חזקים יכולים לתת תמונה מצוינת למעסיק וגם לתמוך בנרטיב אסטרטגי.
לדוגמא: אני חזקה בתוכנה – על אף שהציון הממוצע שלי הוא 70+, במקצועות התוכנה הממוצע הוא 90+.

  1. קישורים ומידע נוסף 

את כותבת בלוג? פעילה באופן יומיומי בטוויטר וצברת עוקבים רבים? כותבת בפורומים שונים ברשת ומפרסמת מאמרי דעה רלוונטיים למשרה? מומלץ לבנות אתר/עמוד אינטרנט שיציג אותך ואת עבודותייך הנבחרות ובכל מייל שתשלחי למעסיקים צרפי לינק אליו. הפעילות הייחודית תעיד על ניסיון רלוונטי ומשמעותי שצברת וגם תהווה נדבך מרשים שיוסיף לקו”ח הסטנדרטיים.

  1. מילות מפתח 

מועמדים רבים שולחים קובץ קו”ח גנרי למגוון רחב של מעסיקים ומשרות שונות, אולם קיימת חשיבות רבה בשילוב מילות מפתח מרכזיות שמופיעות בדרישות המשרה הספציפית. עדכנתן את פרופיל הלינקדין שלכן ושלחתן קישור למעסיק פוטנציאלי? בדקו שהמילים המרכזיות מופיעות – אלו בדיוק אותן מילים שהמגייסים מחפשים, חלקם אף משתמשים בתוכנות ייעודיות שסורקות את הקובץ בהתאם למילות המפתח שהגדירו מראש. אם ימצאו אותן, קיים סיכוי רב שזה יהיה היתרון שישאיר את קורות החיים שלכן בראש ערימת המועמדים הפוטנציאליים.

  1. המלצות לא סטנדרטיות והוספת שמות הממליצים

חשוב לאסוף המלצות ממעסיקים מפרגנים שיעידו על אופייכן ויכולתכן כעובדות. אם לקחתן חלק בפרויקט משמעותי, בקשו המלצות מקולגות שעבדו אתכן ויוכלו להעיד על איכות עבודתכן. מומלץ לשלב את שמות הממליצים כבר בקו”ח. במידה ומדובר באנשים בתפקידים בכירים או ידועים בתחומם, המידע יקפוץ לעין של המעסיק ויעניק לכן בולטות ויתרון.

  1. התנדבות ועשייה חברתית

פעילות התנדבותית-חברתית תעניק ערך מוסף לקו”ח שלכן ותלמד את המעסיק על נכונותכן להשפיע ולתרום גם באספקטים שלא משרתים את מטרותיכן האישיות באופן ישיר. זו גם הזדמנות עבור המעסיק לקבל צוהר לתחומי עניין נוספים שלכן, שאינם קשורים לעולם הקריירה.

  1. כישורים ותחומי התמחות

עולם הקריירה הולך לכיוון של התמקצעות ויצירת תחומי מומחיות. שילוב כישורים שצברתן, כמו ניהול תקציב, ניסיון במחקר, עבודת צוות, יכולות נטוורקינג ומו”מ, לצד שילוב תחומי מומחיות ייחודיים שלכן כמו שליטה במדיה חברתית, או ניסיון ממוקד בתחום ניירות הערך האמריקאיים, יציגו למגייסים תמונה רחבה של יכולותיכן הרלוונטיות לתפקיד.

 

* עו”ד מיכל שטרנליב היא מנהלת מחלקת השמת עו”ד, חברת ההשמה קודקס

כך תבליטי את קורות החיים שלך. צילום: שאטרסטוק

כך תהפוך לעו"ד בינלאומי

עו"ד ישראלים רבים לא יודעים זאת – כל בוגר תואר ראשון במשפטים בישראל (LL.B) זכאי להוציא רישיון אמריקאי ולקבל הזדמנות לקריירה בינלאומית

ישראל הינה השיאנית העולמית ביחס עורכי-הדין לאוכלוסייה, עם עורך-דין מוסמך אחד לכל 145 תושבים. בארה"ב המספר עומד על עורך-דין אחד לכל 250 תושבים, כמעט מחצית מהסטטיסטיקה הישראלית, ולא נראה כי מגמה זו צפויה להשתנות בטווח הנראה לעין. הגידול בכמות עורכי-הדין בישראל גבוה משמעותית מהגידול באוכלוסייה. בשנת 1950 היה בישראל עורך-דין אחד לכל 1,687 תושבים, בתחילת שנות ה-70 הממספר כבר ירד לעורך-דין אחד לכל 622 תושבים.

"אל תלמדו משפטים; תעבדו בבניין – יש שם משכורות לא רעות" כתב שר החינוך נפתלי בנט חודשים ספורים לאחר כניסתו לתפקידו הקודם כשר הכלכלה בשנת 2013. ואכן, תדמיתו של מקצוע עריכת הדין כמקצוע נחשק ורווחי החלה להיסדק. שחיקה מתמדת בשכר, במקביל להצפת השוק בעורכי דין, הובילה למצב בו כרבע מעורכי הדין בישראל משתכרים פחות מהשכר הממוצע במשק, ומתקשים לגמור את החודש (בהתבסס על נתונים מתוך מחקר שנערך ע"י חברת Codex).

הכסף הגדול – במחלקות הבינלאומיות

עם זאת, לא הכל קודר. ניתוח הנתונים מתוך הסקר השנתי של חברת קודקס מעלה כי שיאני השכר בשוק שייכים למחלקות הבינלאומיות, כאשר מחלקות ההיי-טק, שעוסקות לעיתים תדירות בעסקאות בינלאומיות, ובדין האמריקאי בפרט, והמחלקות המסחריות-בינלאומיות, מובילות בפער ניכר על השכר הממוצע בשוק המשפטי. מדובר במחלקות בהן באופן עקבי נרשם ביקוש גבוה למועמדים בעלי נסיון והכשרה מתאימים, כאשר לבעלי כישוריים בינלאומיים, שליטה בשפה האנגלית ורשיון לעריכת דין אמריקאי, קיים יתרון בולט. פער זה משתקף בעיקר במשרדים המסחריים באזור גוש דן, אשר מובילים גם את דירוג השכר במדינת ישראל.

 

 

 

 

 

תמונה ברברי

החוק האמריקאי מאפשר לכל בוגר תואר ראשון במשפטים בישראל לגשת למבחני הלשכה האמריקאים ולקבל רשיון לעריכת-דין במדינות רבות בארה"ב, בדגש על מדינת ניו-יורק שמהווה את שער הכניסה למשפט המסחרי האמריקאי, ופותחת הזדמנויות תעסוקה בשירותים משפטיים בינלאומיים גם מי שרוצה להישאר לאחר מכן בישראל.

מדוע אם כך עורך-דין ישראלי בעל רשיון אמריקאי הוא מחזה כל-כך נדיר במחוזותינו? מסקר שנערך על ידי חברת BARBRI, החברה המובילה בארה"ב להכשרות משפטיות, עולה כי מעל 87% מעורכי הדין בישראל כלל לא מודעים לזכאותם לרישיון אמריקאי ולמסלולי הקריירה הבינלאומיים הפתוחים בפניהם. אחרים שדווקא מודעים לאפשרות, נרתעים מהתהליך הבירוקרטי והבחינות.

אולי הדבר היה נכון בעבר, כאשר הייתה נדרשת נוכחות פיזית בארה"ב והיעדרות ממקום העבודה, מהבית ומהמשפחה למשך חודשים ארוכים. כך, נוצר מצב שבו לא הייתה ביכולתם של מרבית עורכי-הדין הפעילים להצטרף לקורסי ההכנה האמריקאיים ולקבל את הליווי הנדרש לתהליכי ההסמכה. אולם, פתיחתה של שלוחה רישמית של חברת BARBRI העולמית בישראל, הביאה לשינוי משמעותי בקלות ובנוחות של משפטנים ישראלים לקבלת רישיון עריכת הדין האמריקאי.

עורך דין בינלאומי – היתרון היחסי בשוק התחרותי

הפוטנציאל הגלום בעורכי-דין בעלי רישיון אמריקאי וכישורים בינלאומיים החל לחלחל בשנים האחרונות למדינות מערביות שונות בעלות זיקה לארצות הברית, ועתה מורגש שינוי בעניין זה גם בישראל. BARBRI , המובילה את השוק האמריקאי בארבעת העשורים האחרונים, הקימה לאחרונה שלוחה רשמית בישראל במטרה להכשיר קבוצות עילית של עורכי דין בישראל, ביניהם עורכי דין שזה עתה הוסמכו בארץ ומשפטנים ללא הסמכה מקומית, ולאפשר להם להשיג רישיון אמריקאי ומיומנויות בינלאומיות שונות. החברה, שהייתה פעילה בעבר בישראל באופן חלקי, ביצעה שינוי משמעותי ויצרה מסלולי הכשרה ייחודיים המיועדים למשפטנים שאינם אמריקאים ומעוניינים בקריירה בינלאומית – בישראל או בחו"ל. במתכונתה החדשה, אשר גובשה לאחר
כ-40 שנות ניסיון, BARBRI מלווה את המשתתפים בתכניותיה באופן צמוד, ובונה תכנית אישית שמטרתה להאיץ את הקריירה המשפטית והעסקית של כל משתתף, בין השאר על ידי קבלת הרישיון האמריקאי. עם מעל ל-1.2 מיליון בוגרים, המספרים של BARBRI בשווקים מקבילים מדברים בעד עצמם.

המחסור בעורכי-דין בעלי אפיק מקצועי בינלאומי ניכר בשוק הישראלי. המשרדים הגדולים מוכנים להשקיע סכומים גבוהים בעבור "כוכבים" בתחומים הבינלאומיים, תוך השקעה בתגמולים ובונוסים בכדי לשמר את עורכי-הדין הקיימים. סקר שכר הבכירים של חברת קודקס בשיתוף עם The Marker מראה כי עורך-דין בכיר ממוצע ירוויח במהלך השנה בונוסים בסכומים שנעים בין 2-4 משכורות חודשיות. לצד זאת גם נפתחות לעורכי דין בינלאומיים הזדמנויות מחוץ לישראל – בארה"ב, באירופה ובמזרח אסיה בשירותים משפטיים ועסקיים כאחד; ייעוץ משפטי, ליווי עסקאות וכדומה.

לפרטים נוספים אודות תכניות ההכשרה של חברת BARBRI בישראל