9 דרכים לגרום לקורות החיים שלך לבלוט

על כל משרה שמעניינת אותך, מתמודדים עוד מאות אנשים עם כישורים דומים. אז איך בכל זאת תצליחי לגרום לקורות החיים שלך לבלוט על פני כל השאר ולהגדיל את סיכוייך להתקבל? 9 עצות מועילות

 

אז איך תגישי אותם כך שיתבלטו בעיני המעסיק? 9 הצעות שכדאי ליישם:

  1. טקסט בגוף המייל

קורות חיים נשלחים היום בעיקר באמצעות המייל. חשוב לתת את הדעת על ניסוח מייל מקדים. תיבות הדואר של המנהלים המגייסים עמוסות לעייפה ולרוב הם מבצעים סריקה מהירה של המייל כבר בקריאת הנושא.

תיאור הפניה למעסיק בצורה ממצה, הפונה לצורך שלו, יכולה לעשות את ההבדל בין שליחת המייל לדואר זבל לבין קריאתו. במייל המקדים חשוב לתת מעין ראשי פרקים של הקו”ח והסבר של נתונים שלא יכולים לבוא לידי ביטוי בפורמט הקבוע והמקובל של הקו”ח. חשוב להיות תמציתיים, לא לחזור על הנאמר במסמך עצמו ולהשתדל שהנוסח יהיה רשמי מצד אחד, אבל קליל ונעים לקריאה מצד שני.

חשוב לזכור – ברגע שמצרפים מייל מקדים כזה, הרושם הראשוני עובר מהקו”ח אליו ולכן צריך לשים לב במיוחד לתוכנו.

  1. תחומי עניין נוספים

המעסיק מחפש את הסיפור שמאחורי הקו”ח, את הייחודיות, את ההוכחה שמדובר במועמד שהוא מחפש. חלק גדול מאנשי המקצוע עמם יעדיפו פירוט של הישגים על פני רשימת תכונות שלא עומדת מאחוריהן שום עובדה תומכת.
לדוגמא, אם את רוצה לומר שאת הישגית, יהיה אפקטיבי יותר אם תתארי עיסוק בספורט במסגרתו הגעת להישגים, על פני ציון העובדה עצמה.

  1. פרויקט גמר 

במקרה של סטודנטים ואקדמאים, כשאין ניסיון תעסוקתי, פירוט פרויקט הגמר יכול לתת תמונה יפה מאוד של חשיבה יצירתית, יכולת העמקה והבנה בתחומים בהם הסטודנטית יכולה להתבדל על פני אחרים ומהווה בסיס נפלא לראיון העבודה המקצועי.
בהקשר זה חשוב לציין גם את שם המנחה ותוארו, במיוחד אם הפעילות שלו מוכרת בשוק העבודה ועצם הזכרת שמו כמנחה וממליץ יכולה לפתוח דלתות.

  1. גיליון ציונים

במקרה של סטודנטים ואקדמאים מומלץ לצרף גיליון ציונים. ההישגים במקצועות החזקים והפחות חזקים יכולים לתת תמונה מצוינת למעסיק וגם לתמוך בנרטיב אסטרטגי.
לדוגמא: אני חזקה בתוכנה – על אף שהציון הממוצע שלי הוא 70+, במקצועות התוכנה הממוצע הוא 90+.

  1. קישורים ומידע נוסף 

את כותבת בלוג? פעילה באופן יומיומי בטוויטר וצברת עוקבים רבים? כותבת בפורומים שונים ברשת ומפרסמת מאמרי דעה רלוונטיים למשרה? מומלץ לבנות אתר/עמוד אינטרנט שיציג אותך ואת עבודותייך הנבחרות ובכל מייל שתשלחי למעסיקים צרפי לינק אליו. הפעילות הייחודית תעיד על ניסיון רלוונטי ומשמעותי שצברת וגם תהווה נדבך מרשים שיוסיף לקו”ח הסטנדרטיים.

  1. מילות מפתח 

מועמדים רבים שולחים קובץ קו”ח גנרי למגוון רחב של מעסיקים ומשרות שונות, אולם קיימת חשיבות רבה בשילוב מילות מפתח מרכזיות שמופיעות בדרישות המשרה הספציפית. עדכנתן את פרופיל הלינקדין שלכן ושלחתן קישור למעסיק פוטנציאלי? בדקו שהמילים המרכזיות מופיעות – אלו בדיוק אותן מילים שהמגייסים מחפשים, חלקם אף משתמשים בתוכנות ייעודיות שסורקות את הקובץ בהתאם למילות המפתח שהגדירו מראש. אם ימצאו אותן, קיים סיכוי רב שזה יהיה היתרון שישאיר את קורות החיים שלכן בראש ערימת המועמדים הפוטנציאליים.

  1. המלצות לא סטנדרטיות והוספת שמות הממליצים

חשוב לאסוף המלצות ממעסיקים מפרגנים שיעידו על אופייכן ויכולתכן כעובדות. אם לקחתן חלק בפרויקט משמעותי, בקשו המלצות מקולגות שעבדו אתכן ויוכלו להעיד על איכות עבודתכן. מומלץ לשלב את שמות הממליצים כבר בקו”ח. במידה ומדובר באנשים בתפקידים בכירים או ידועים בתחומם, המידע יקפוץ לעין של המעסיק ויעניק לכן בולטות ויתרון.

  1. התנדבות ועשייה חברתית

פעילות התנדבותית-חברתית תעניק ערך מוסף לקו”ח שלכן ותלמד את המעסיק על נכונותכן להשפיע ולתרום גם באספקטים שלא משרתים את מטרותיכן האישיות באופן ישיר. זו גם הזדמנות עבור המעסיק לקבל צוהר לתחומי עניין נוספים שלכן, שאינם קשורים לעולם הקריירה.

  1. כישורים ותחומי התמחות

עולם הקריירה הולך לכיוון של התמקצעות ויצירת תחומי מומחיות. שילוב כישורים שצברתן, כמו ניהול תקציב, ניסיון במחקר, עבודת צוות, יכולות נטוורקינג ומו”מ, לצד שילוב תחומי מומחיות ייחודיים שלכן כמו שליטה במדיה חברתית, או ניסיון ממוקד בתחום ניירות הערך האמריקאיים, יציגו למגייסים תמונה רחבה של יכולותיכן הרלוונטיות לתפקיד.

 

* עו”ד מיכל שטרנליב היא מנהלת מחלקת השמת עו”ד, חברת ההשמה קודקס

כך תבליטי את קורות החיים שלך. צילום: שאטרסטוק

מרגישים מוכשרים אך נכשלים בראיונות עבודה? כך תצליחו

יועצי קריירה וגורמים בענף ההשמה מספרים כי אחת הקובלנות הטיפוסיות שהם שומעים מפיהם של מחפשי עבודה בני 30 פלוס היא שהמעסיקים הפוטנציאלים, המגייסים והמראיינים לא באמת מצליחים לתהות על קנקנם ולהעריך נכון את כישוריהם ואת יכולותיהם.

"'אני לא מוצא עבודה ראויה כי השוק לא מעריך אותי' – הוא טיעון שכיח דווקא אצל אנשים מוכשרים מאוד, שמאמינים בעצמם ועוזבים מקום עבודה מיוזמתם כי נגמרה להם שם הדרך", אומרת מירב האובן, מהמרכז להכוונה מקצועית באוניברסיטת תל אביב. "יש להם פרופיל טיפוסי: מדובר במועמדים מצוינים בעלי תארים מתקדמים וניסיון מקצועי, שרוצים לקדם את מסלול הקריירה שלהם ויוצאים לשוק בטוחים מאוד בעצמם".

מיכל שטרנליב, יועצת קריירה בחברת ההשמה קודקס, מחזקת את הדברים. "הם נמצאים בשיא פריחתם המקצועית והם חיים בתחושה שמבחינתם השמיים הם הגבול. לדידם הם על הגל, ולכן הם עוזבים מקום עבודה טוב כדי להשתדרג בחברה ממותגת יותר או כדי להשיג תוספת של אלפי שקלים בשכר. כשהם חוטפים חבטה מהמציאות, האמירה שנשמע מהם תהיה בסגנון: 'המעסיקים עיוורים לסגולותיי ולכישוריי".

"עם הזמן", מוסיפה האובן, "נוצר מעין מעגל קסמים שקשה להשתחרר ממנו: אותה אמונה עצמית שדחפה אותם לעזוב את מקום העבודה, תהיה גם זו שתגרום להם להפנות עורף למשרה מוצעת שלטעמם תהיה קטנה על מידותיהם ('עזבתי עבודה טוב כדי לממש את עצמי, אני לא יכול להסתפק בפחות'), להתמרמר ולחוש תסכול על הפער בין הערך האמיתי שלהם לבין היכולת הדלה של המעסיקים והמגייסים להבחין בכך".

למען הסר ספק נדגיש כי בהחלט קיימת היום סיטואציה אובייקטיבית שתומכת בטיעון הזה של מחפשי העבודה, כיוון שהם לפעמים אכן יכולים ליפול על מגייסים לא מספיק מקצועיים כדי להעריך את "התכשיט הנוצץ" שלפניהם. ועוד לא נאמר דבר על כך שהשוק הישראלי באופן אובייקטיבי קטן מאוד, מאופיין בהיצע מישרות מצומצם – וגדוש בהרבה מאוד אנשים משכילים ומצוינים שמחפשים עבודה. יחד עם זאת, כשמועמד מגיע ומתלונן על כך שעיני מעסיקים טחו מלהעריך את כישוריו, סביר להניח שהוא לוקה גם ביכולת לתקשר את חזקותיו או בהתנהלות לקויה אחרת בתהליך. עבור אלה ממפה "גלובס" כמה "נקודות עיוורות" בתהליך ומייעץ מה ניתן לעשות כדי לגרום לשוק להבין כמה אתם באמת שווים.

כשל 1: התמקדות בכישורי התוכן של התפקיד

האובן: "כשמחפשי עבודה ממפים לעצמם את חזקותיהם, הרבה פעמים קורה שהם מבלבלים בין כישורי התוכן של התפקיד, כמו ידע בשפת תוכנה מסוימת; לכישורים פונקציונליים גנריים שיפים לכל תפקיד, כמו עבודת צוות, רמת מחויבות, יכולת הבחנה בין עיקר לטפל. מניסיוני, הרבה פעמים קורה שמועמדים שמים את הדגשים על כישורי התפקיד מכיוון שהם מדידים ונראים החוצה, ופחות מדי מבליטים את כישוריהם הפונקציונליים, שחשובים למעסיק לא פחות. התמקדות צרה זו בכישורי תפקיד בלבד, מקשה על המעסיק להעריך מיהו 'האדם' שעומד מולו כמכלול. בהקשר זה, מומלץ לצרף לקורות החיים מכתב נלווה, שיהיה בו נופך אישי והבלטה של כישורים פונקציונליים נוספים. כדאי מאוד גם להתקשר ולוודא שקורות החיים והמכתב הגיעו ליעדם. יש במהלך כזה כדי להעיד על האחריות, המעורבות והמחויבות של המועמד לתהליך מציאת העבודה".

כשל 2: פירוט הכישורים ללא מתן סימוכין

שטרנליב: "בידול לא מתבטא בהכרח בשלב קורות החיים, אלא דווקא בשלב ראיון העבודה. במעמד הזה האחריות היא של המרואיינים היא לאפשר למראיינים לאמוד אותם ואת ערכיהם המוספים – ואת זה ניתן לעשות על-ידי הצמדת דוגמאות מהחיים לכל מילת תואר חיובית שהם מנכסים לעצמם. כולם הרי נכנסים לראיון עם רשימה סדורה של חזקות ויתרונות, אבל הן עוברות ליד האוזן של המראיין ולא באמת נוגעות בו.

"כדי לגרום לו להעריך אתכם אל מול הסופרלטיבים ש'זרקתם' לחדר, הקפידו להצמיד לחוזקה דוגמה קצרה ועדכנית מהחיים. למשל, אם אתם מספרים שאתם 'אוהבי אנשים' או ש'חדרכם מהווה עלייה לרגל של עובדים', צרפו, למשל, את האמירה 'רק אתמול נכנסה אליי קולגה וסיפרה לי על בעיה אישית שפתרנו יחד'. הדוגמה הקונקרטית צריכה להראות כיצד היכולת שלכם באה באופן מובהק לידי ביטוי בשטח".

כשל 3: אופני חיפוש עבודה לקויים

האובן: "גם לאופן חיפוש העבודה יש השלכה משמעותית על היכולת של המגייס להעריך את כישוריכם. יותר מדי מועמדים מצטמצמים לערוצים קונבנציונליים של חיפוש עבודה. תופעה זו מתחדדת במיוחד כאשר המועמד בטוח ביכולותיו, והוא פונה לאתרי דרושים מתוך הנחת עבודה שמקצוענותו וערכו בשוק מספיקים.

"למעשה, הוא לא מפנים שגם רשת הקשרים שלו היא סוג של חוזקה שעליו להשתמש בה כדי לאפשר למעסיקים להעריך את סגולותיו. כאשר חבר מהצבא או ממקום עבודה קודם שוטח את סגולותיכם בפני מעסיקו, יש סיכוי גבוה מאוד שהאחרון אכן ייפתח ויכיר ביתרונותיכם, לעומת החלופה הרגילה שבה אתם מעידים בפניו על עצמכם בקורות החיים או בראיון".

כשל 4: הפגנה מופרזת של ביטחון עצמי

שטרנליב: "הרבה פעמים מועמדים שעוזבים מיוזמתם מקום עבודה כל-כך בטוחים בעצמם, עד כדי שהם 'יורים לעצמם ברגל'.

"מדובר באנשים עם ניסיון מקצועי עשיר, שהיוו מקור עלייה לרגל מבחינה מקצועית בארגון הקודם, והם עדיין שבויים בקונספציה הזו. גישה זו עלולה להוביל להתנהגות שמייצרת אנטגוניזם ומשדרת מסר של 'אני מגיע והמשרה בכיסי'.

"צריך להבין שבראיון העבודה יש חוט דק שעובר בין ביטחון עצמי לבין ארוגנטיות. הרבה מדי מועמדים מדברים על היכולות שלהם בצורה לא מדודה, שוטחים רשימת מכולת של יכולות, ומנסים להוביל את הריאיון – תוך הפרה של מאזן הכוחות בינם לבין המראיין.

"למשל, הם יפתחו את הריאיון ב'בוא תשמע כמה אני מתאים למשרה', ויתחילו לדבר במשך 10 דקות, כאשר לא בהכרח מתאים למראיין להתחיל ממקום זה. לחלופין, הם ישתמשו באמירה כמו 'לא זו השאלה, בוא אספר לך…'. לפעמים הזלזול הזה במראיין מתבטא בניואנסים דקים מאוד בשפת הגוף.

"במילים אחרות, השתלטות המועמד על השיח באה ממקום של ביטחון מקצועי, אבל הכישורים המקצועיים יתמסמסו ויעברו ליד אזנו של המראיין כאשר נוצרת אצלו הערכה שלילית בכל הנוגע לכישוריו הרכים-האישיותיים של המועמד".

כשל 5: חבירה לחברת השמה לא מתאימה

שטרנליב: "לא רק אתם, המועמדים, מתקשרים את יכולותיכם בפני מעסיקים פוטנציאליים, אלא גם חברת ההשמה שאיתה אתם בוחרים לעבוד, ודווקא לה יש את היכולת ליחצ"ן אתכם באופן הכי טוב ומדויק. אנחנו רואים לא מעט מקרים שבהם מועמדים כל-כך בטוחים בערכם וביכולותיהם, שהם מפיצים את קורות החיים שלהם בצורה מאוד לא מושכלת ומבלי למפות את השוק כדי לבחור את חברת השמה שמתמחה בנישה הצרה והמדויקת של המשרות אותן הם מחפשים.

"למה זה קריטי? מכיוון שכאשר אתם מגיעים לחברת השמה שמתמקצעת במגזרים מסוימים (כמו פיננסים, היי-טק, שיווק), סביר להניח שיהיו לה את הכלים הטובים ביותר להעריך אתכם כפי שצריך – גם ברמה המקצועית וגם ברמה האישיותית, ולמכור את היכולות הללו הלאה למעסיקים פוטנציאלים בצורה שמתואמת ככפפה לצורכיכם".

מה מחפשים עורכי הדין הבכירים?

במחצית הראשונה של 2011 פנו לקודקס כ- 140 עורכי דין בכירים אשר הכנסתם החודשית נעה בין 25,000-70,000 ₪  והם מחזיקים במשרות השפעה.  מדובר בגידול של כ-40% בכמות הבכירים הפונים לחיפוש משרה בכירה, לעומת המחצית השנייה של 2010.

אלינור מור סיטבון, מנכ"ל קודקס, מסבירה:  החל מינואר 2011 (למעט אפריל שימי העבודה בו היו מועטים) אנו רואים כי מצד אחד חלה התייצבות של כמות הבכירים הפונים אלינו מדי חודש לייעוץ וסיוע בדבר המשך הקריירה ומצד שני עליה משמעותית ברצון, במוכנות ופתיחות של מעסיקים לקלוט עורכי דין בכירים להשתלבות בתחומי עיסוק קיימים או לפיתוח וחיזוק תחומים חדשים.  גידול זה משקף את השיפור באקלים הכלכלי של המשק ותחושת ביטחון תעסוקתי של הבכירים המועסקים בענף המשפט. זוהי מגמה שזיהינו ונערכנו עליה כבר במחצית השנייה של 2010 ואנו רואים בהתאם לתחזיות שלנו כיצד היא מעמיקה כעת.

מהו הגורם המניע עורך דין בכיר לעזוב את מקום עבודתו?

הסיבה המרכזית לרצון בהחלפת מקום עבודה נובעת מהיעדר אופק התקדמות במקום העבודה הנוכחי – 31% מהבכירים מעוניינים לבצע שינוי קריירה מסיבה זו, 27% מהבכירים רוצים בשינוי ולכן מעוניינים במשרה חדשה, 11% חשים כי הם מיצו את התפקיד הנוכחי, 6% מעוניינים לשפר את האיזון בין עבודה לבית ורק 6% מצהירים כי הם מעוניינים בשינוי תעסוקתי ע"מ לשפר את התגמול הכספי לו הם זוכים, 6% נוספים מעוניינים לקצר את המרחק בין מקום העבודה למקום המגורים, 5% חשים אי יציבות במקום עבודתם וחוששים בשל כך למשרתם, 5% סובלים מיחסי אנוש בעיתיים ו-3% אינם מסופקים מהרמה המקצועית במקום העבודה.

מדובר בעורכי דין המתוגמלים היטב אשר נראה כי לאחר שהגשימו את השלבים העומדים בבסיס פירמידת הצרכים, הרצון שלהם בשינוי קריירה נובע מתוך הצורך בהגשמה עצמית,  הם מעוניינים להתקדם, לחוש מוערכים ולממש את היכולות שלהם או לחילופין לשפר את איכות החיים שלהם ולא רק באמצעים כלכליים, אלא, במגוון אמצעים אחרים, כגון: איזון הרמוני יותר בין עבודה לבית, קיצור הזמן בו הם מבלים בנסיעות לעבודה או שיפור מערכות יחסים בתוך מקום העבודה.  במובן זה דירוג סדרי העדיפויות שהם מביעים שונה ואינו מייצג את  כלל אוכלוסיית המועסקים בענף זה.

מדוע מעוניינים לעשות שינוי?

2011

היעדר אופק התקדמות

31%

רצון לשינוי

27%

מיצוי התפקיד

11%

איזון עבודה/בית

6%

תגמול

6%

לקצר את המרחקים בין העבודה למקום המגורים (גיאוגרפיה)

6%

אי יציבות במקום העבודה

5%

יחסי אנוש

5%

רמה מקצועית לא מספקת

3%

מה הם תחומי ההתמחות המועדפים על הבכירים?

בקרב הבכירים המעוניינים לשפר עמדות אנו רואים נציגות לכל תחומי העיסוק המשפטיים, כשבראשם התחום המסחרי – 39% אחוז מעורכי הדין הבכירים מחפשים לשפר עמדות בתחום זה, 19% בתחום הליטיגציה, 11% בתחום המסחר הבינלאומי, 6% בתחומי הנדל"ן ושוק ההון, 5% מגיעים מתחום המיסוי, 4% מתחום ההייטק , 2% מתחומי הנזיקין , ודיני עבודה ו- אחוז אחד מהבכירים שפנו לקודקס לסיוע במציאת עבודה חדשה משתייכים לתחומי ההוצל"פ, איכות הסביבה והאזרחי.

תחום התמחות

2011

מסחרי

39%

ליטיגציה

19%

מסחרי בינלאומי

11%

נדל"ן

6%

שוק ההון

6%

מיסוי

5%

היי טק

4%

נזיקין

2%

דיני עבודה

2%

הוצל"פ

1%

איכות הסביבה

1%

פלילי

1%

אם אשתקד ראינו נציגות יתר לתחומים שמושפעים באופן מהיר יותר ממשתני הצמיחה של המשק הרי שבמחצית הראשונה של 2011 אנו רואים ייצוג לבכירים מכלל תחומי העיסוק ולא רק לתחומי עיסוק מסחריים, בכירים מכל התחומים בחתך רחבי של השוק מאמינים שזהו העיתוי הנכון עבורם לעשות מאמצים לשיפור מעמדם.

מעדיפים לחפש בדיסקרטיות  ולהמשיך באותו התחום

שמונים ושלושה אחוזים מעורכי הדין הבכירים המבקשים לבצע שינוי בקריירה עושים זאת באופן דיסקרטי תוך כדי היותם מועסקים ורק 17% מהנותרים מתפנים לחיפוש  באופן מלא ועושים זאת רק לאחר שסיימו את תפקידם הקודם.

לרצף התעסוקתי יש יתרונות לא מעטים, במיוחד כשמדובר במועמדים בכירים שיש להם הרבה מה להפסיד, הוא אינו מייצר לחץ כלכלי ולכן מצמצם את הצורך להתפשר על משרה לא מתאימה, הוא לרוב משפיע לטובה על הביטחון העצמי של המועמד ואף מוסיף לו נקודות זכות מצד המעסיק ומשפר את עמדת המיקוח בכל הקשור  למו"מ על שכר ותנאים. לכן, לא קשה להבין מדוע זוהי ההעדפה של רבים ממחפשי העבודה הבכירים.

90% מהבכירים מעוניינים למצוא את העבודה הבאה שלהם באותו תחום ההתמחות שהם עוסקים בו כיום, 7% היו מעוניינים לשלב את תחום ההתמחות שלהם בתחום נוסף ורק 3% מעוניינים לבצע הסבה לתחום אחר לגמרי. ההתקדמות הטבעית של הקריירה מתבצעת תוך כדי העמקת ההתמקצעות בתחום עיסוק מסוים, עורך דין מוכשר המבקש להתקדם במסגרת תחום עיסוקו צפוי לשפר בהתמדה את מיקומו בהיררכיה ואת שכרו והתנאים להם הוא זוכה מצד המעסיק. להסבה מקצועית מתחום עיסוק אחד לתחום עיסוק אחר, במיוחד בשלבי וותק בכירים מתלוות עלויות לא מבוטלות, הסבה כזו דורשת מעורך הדין לבצע הקרבה משמעותית הן מבחינת דרג התפקיד והן מבחינת התגמול , לעיתים קרובות החלטה כזו מהווה רגרסיה בקריירה ומי שלוקח אותה עושה זאת לאו דווקא משיקולי קריירה, אלא משיקולים מהצורך בהגשמה אישית.

מי הוא המעסיק המבוקש?

בדומה לאשתקד, הבכירים מעדיפים להתברג החברה, כך העידו 62% מהבכירים שפנו לקודקס, 25% מעדיפים משרד עורכי דין, 11% אדישים בין משרד או חברה כל עוד המשרה מתאימה להם ו-2% מעוניינים לצאת לעצמאות.

מעסיק מבוקש

2011

חברה

62%

משרד

25%

חברה או משרד

11%

ייעוץ חיצוני

2%

במסגרת עבודתם המשפטית, רבים מהבכירים עובדים מול מחלקות משפטיות של חברות וכך נחשפים להתנהלות וצורת העבודה בהן. האטרקטיביות של המשרות בחברות נובעת ממספר סיבות –  רצון להחליף את המשרד שבו עורך הדין מהווה  חלק מסוללת עורכי דין בתחושה יותר הטרוגנית, עצמאית וייחודית, אמונה רווחת ששעות העבודה בחברות נוחות יותר והתנאים עשויים להיות משופרים (אמונה שאינה בהכרח נכונה) והפיתוי שבהחלפת שיטת הקידום הנהוגה במשרדים לשותפות שמסלולה עלול להיות ארוך ומפרך.

מה יכולה עמדת הקפה ללמד אותך על מקום עבודה פוטנציאלי?

מאת נועה מור גולן, יועצת השמה בקודקס

מקובל לראות בראיון עבודה כפעולת מיון שמבצע המעסיק לבדו. האמת היא שהראיון הינו גם הזדמנות מצוינת למחפשי העבודה עצמם לשאוב מידע רב ערך אודות המעסיק ומקום העבודה, ולבחון את מקום העבודה אליו הם מתראיינים. תשומת לב לפרטים שונים במהלך ההגעה לראיון, ההמתנה לראיון והראיון עצמו, עשויה ללמד את המתראיינים שיעור חשוב על המעסיק ועל מידת התאמתם למקום העבודה הפוטנציאלי. זו ההזדמנות להיחשף לפרטים העשויים להוות מקור מידע משלים שקשה להשיגו באמצעים אחרים וישמשו את המועמד כשיידרש להחליט אם מקום העבודה הולם את אישיותו, מאפייניו החברתיים וסגנון העבודה שלו. מה ניתן ללמוד ביום הראיון?

 האווירה  – למדו את האווירה והשתדלו לעמוד על הדקויות המאפיינות אותה : נסו לשים לב אם האווירה מתוחה ופורמאלית או קלה ומשוחררת. חיוכים, צחוק, ושיחות חולין ליד עמדת הקפה הם כמובן סימן טוב. כך גם, למשל, חביבות מצד מזכירה שקיבלה את פניכם.

 חזות ועיצוב מקום העבודה  – מלבד התחושה הטובה שמקנה מקום עבודה מעוצב ומטופח, הרי שעיצובו של מקום העבודה יכול לרמוז לנו, בין היתר, על רוחב היד של המעסיק והחשיבות שהוא מייחס לסביבת עבודה (ולא רק לתוצרי עבודה). שימו לב אם מקום העבודה  מטופח או מוזנח ועזוב. ניתן ללמוד לא מעט מהסדר השורר במקום העבודה וממאפייני העיצוב במקום (עיצוב חדשני וצעיר אל מול עיצוב קפדני ומסורתי, למשל). מידע נוסף ניתן לשאוב, למשל, מאיכות הציוד בחדרי העבודה, מגודלם ומספר העובדים בחדר (בהנחה שתצליחו להציץ).

 במהלך הראיון - מעסיקים רבים מספרים על מקום העבודה בתחילת הראיון. מדברים אלה תוכלו להבין כיצד רואה המעסיק את מקום עבודתו, אם הוא אוהב את עבודתו וגאה בה, ואיזו חשיבות הוא מייחס לתחום החברתי ולאווירה במשרד. מהשאלות ששואל המראיין במהלך הראיון תוכלו לעמוד על הציפיות מכם כעובדים פוטנציאליים ועל אופי העבודה המשותפת. כדאי לשים לב אם המעביד שם דגש על עבודה עצמאית או דווקא על עבודה היררכית ועל יכולת קבלת ביקורת, ואם ניתן ללמוד מדבריו כי העבודה ממושכת ותובענית או דורשת התמודדות עם מצבי לחץ.

 מעמד הראיון עצמו עשוי לספק מידע חשוב נוסף אודות מקום העבודה. כך למשל, אפשר ללמוד לא מעט מן האופן בו קיבל המעסיק את פניך, מן האווירה ששררה במהלך הראיון (אווירה מתוחה של "הליך מיון" אל מול אוירה נינוחה ונעימה) ואף מלחיצת היד של המעסיק. על המראיין עצמו ניתן ללמוד גם ממראה חדרו. ניתן לתת את הדעת, למשל, לסדר  בחדר, ולתמונות משפחתיות שתלויות (אם תלויות) בו.

יום הראיון מספק למתראיינים , אפוא, אינפורמציה חשובה ובלתי אמצעית אודות מקום העבודה. הפרטים שפורטו מעלה (לצד פרטים נוספים שניתן ללמוד ביום הראיון דוגמת קוד הלבוש, מספר הנשים ביחס למספר הגברים, גילם הממוצע של העובדים, מיקומו הפיסי של מקום העבודה ונוחות הגישה אליו), גם אם אינם המכריעים בבחירת מקום עבודה חדש, בהחלט עשויים לסייע בידי מחפש העבודה בישורת האחרונה של ההתלבטות  לגבי מקום עבודה מסוים (או בבואו לבחור בין מספר הצעות עבודה דומות).

בהצלחה!

חיפוש עבודה דיסקרטי – או, איך לחפש עבודה חדשה בזמן שעובדים?

 

מאת איה גרינברג גושן, מנהלת שיווק בקודקס

עובדים רבים המעוניינים בשינוי קריירה מחפשים עבודה תוך כדי היותם מועסקים בעבודה אחרת – והצדק עמם, לרצף התעסוקתי ישנם יתרונות לא מעטים, הוא אינו מייצר לחץ כלכלי ולכן מצמצם את הצורך להתפשר על משרה לא מתאימה, הוא לרוב משפיע לטובה על הביטחון העצמי של המועמד ואף מוסיף לו נקודות זכות מצד המעסיק ומשפר את עמדת המיקוח בכל הקשור  למו"מ על שכר ותנאים. לכן, לא קשה להבין מדוע זוהי ההעדפה של רבים ממחפשי העבודה.

  יחד עם זאת, אין ספק כי לצורך בהסתרת מידע מאנשים שאתה בא עמם במגע יומיומי מתלווים גם חסרונות – אם זה קושי פיסי להתנהל בו זמנית בשני מישורים (למשל, ראיון שנקבע בשעות העבודה), רמת פניות בעייתית או אפילו תעוקה נפשית. אם זה מתאפשר מבחינת משאבים, לעיתים, הדבר הנכון לעשות הוא דווקא לקחת פסק זמן בין עבודה לעבודה, לנקות את הראש, לקבל פרופורציה ולהיות פנויים באופן טוטאלי לתהליך. אין ספק כי בפנותו לאפשרות הזו, מחפש העבודה נוטל על עצמו סיכונים רבים יותר ועליו להיות מוכן לשאת גם בתוצאות (בזבוז של חסכונות ואולי אילוצים שיגרמו לפשרה גדולה יותר על משרה).

במידה והחלטת כי האסטרטגיה הנכונה ביותר עבורך היא המסלול הדיסקרטי, צוות יועצי הקריירה של קודקס, חברת ההשמה המובילה את התחום המשפטי, ליקט עבורך צרור עצות שיסייעו לך בתהליך.

10 עצות למחפש העבודה הדיסקרטי

  1. לפני הכניסה לתהליך חיפוש העבודה ברר עם עצמך – מה לא עובד במקום הנוכחי והאם מיצית את כל האפשרויות לשיפור.  נסה לשקף למעסיק את הנושאים שמפריעים לך, מניסיוננו, שיחה כזו עשויה לשפר את מצבך ואף להניא אותך מרצונך להחליף מקום עבודה.
  2. אם אחרי השיחה החלטת בכ"ז להמשיך בחיפוש, השתמש לצורך כך במייל אישי ובטלפון הנייד שלך. במידה והנך מקבל שיחה בשעות העבודה, וודא כי היא מתנהלת בפרטיות.
  3. השתדל לקבוע פגישות מחוץ לשעות העבודה, במידת הצורך עשה שימוש בימי החופש שצברת.
  4. בחר בקפידה את הגורמים בהם אתה מסתייע, הפץ את השמועה בקרב המעגל החברתי הקרוב אליך, היעזר בחברת השמה נישתית בתחום עיסוקך, ברוב המקרים יש לה יותר מידע מאשר לך לגבי קליקות וקשרים פנימיים בלתי פורמאליים בין מעסיקים.
  5. במידה והנך מסתייע  בחברת השמה וודא כי הנך מתנהל במסלול דיסקרטי וכי אין פרטים מזהים בקורות החיים שלך. וודא כי חסמת מעסיקים ספציפיים שאינך מעוניין להעביר אליהם קורות חיים. יחד עם זאת, כדי לשפר את הסיכויים להיות מזומן לראיון מומלץ לשקול בכ"ז חשיפת  פרטים מסוימים בקורות החיים שלך  ובמקרים מסוימים אף את מלוא הפרטים בפני מעסיקים ספציפיים.
  6. למרות הדיסקרטיות השתדל לגייס ממליצים, מעבודות קודמות או עמיתים שאפשר לסמוך עליהם, יש לזה חשיבות רבה בעיני המעסיק.
  7. ניתן לעשות שימוש דיסקרטי גם ברשתות חברתיות (פייסבוק, לינקדין) – פרסום היתרונות שלך והמשרה המבוקשת באמצעות חבר מקושר שסומכים עליו. הוא כבר יפנה אליך את הפניות הרלוונטיות.
  8. היה בררן בשיגור קורות החיים, פנה רק למשרות שמתאימות לך.
  9. מעסיקים נוטים לכבד את כללי המשחק של החיפוש הדיסקרטי, יחד עם זאת,  קח בחשבון שהדיסקרטיות אינה יכולה להיות "הרמטית", במיוחד כשמדובר ב"קליקות".
  10. אם נתפשת אמור את האמת.

בהצלחה!