סקר השכר: כמה מרוויחים עורכי הדין בישראל?

המשכורות הגבוהות בענף עריכת הדין הן בתחום המסחרי-הבינלאומי וההיי-טק, שהשכר החודשי הממוצע בהם נע סביב 17,700-18,500 שקל ■ תחום המסים רשם את הזינוק הגבוה ביותר בשכר הממוצע לעומת 2013 – 14%

מאת: גור מגידו

עורכי דין / צלם: יוסי זמיר

עורכי דין / צלם: יוסי זמיר

על הנייר, עלייה ניכרת בביקוש למוצר מסוים, לעומת היעדר-שינוי משמעותי בהיצע של אותו מוצר, צריכה להביא לעלייה במחיר המוצר. כך לפחות מספרים לנו חוקי הכלכלה היבשים, חוקים שרבים חושבים עליהם במונחים של חוקי טבע. ואולם, סקר שכר עורכי הדין של חברת קודקס מלמד על אנומליה מסוימת בהקשר הזה – אל מול עלייה חדה של 32% בביקוש לעורכי דין בדרגי הביניים (ותק של שנתיים עד 5 שנים) בשנה האחרונה, שכרם של אלה עלה בשנתיים האחרונות בכ-3%-5% בלבד, במונחים נומינליים. במונחים ריאליים, מדובר בכמעט סטגנציה בשכר.

כיצד ניתן להסביר זאת? אולי עורכי הדין השכירים, בניגוד לדימוי שנוהגים להדביק למקצוע עריכת הדין, לא כל-כך יודעים לעמוד על המקח?

 סקר השכר השנתי של קודקס נערך זו השנה השמינית ברציפות ומציג מגמת צמיחה מסוימת בענף המשפט. הסקר בחן את נתוני 3 השנים האחרונות באופן השוואתי, וממנו עולה כי השכר הממוצע החודשי של עורכי הדין עלה בין 2013 ל-2015 בכ-6% – משכר חודשי ממוצע של 12,700 שקל ב-2013, לנתון של 13,500 שקל ב-2015.מדובר בעלייה מתונה במונחים ריאליים, מתונה יותר מהעלייה בשכר הממוצע במשק בתקופה המקבילה, העומדת על מעט פחות מ-7%. מנגד, מדד המחירים לצרכן כמעט שלא עלה בתקופה זו.

הנתונים מבוססים משאל שבו השתתפו כ-1,100 עורכי דין, המועסקים אצל מגוון מעסיקים, לרבות משרדי עורכי הדין מגדלים שונים וחברות מסחריות.

לכאורה הסקר מראה על עלייה של שכר עורכי הדין בכל ותק שנמדד, ואולם במונחים ריאליים, בתקופות הוותק הנמוכות מדובר בעלייה מתונה. בהתייחס לתקופות ותק גבוהות יותר, העלייה מעידה על הדבקת קצב שחיקת השכר בקירוב.

נתוני הסקר מראים כי עורכי דין צעירים בוותק של עד שנה מיום ההסמכה נהנו מעלייה ממוצעת של 6% בשכרם ב-2015 לעומת 2013. שכרם החודשי הממוצע של הצעירים עמד ב-2013 על 9,179 שקל, לעומת 9,725 שקל בשנת 2015.

שכרם של עורכי דין בוותק של שנה עד שנתיים בתחום עלה בשיעור של 3%. בשנת 2013 השתכרו עורכי דין בוותק זה בממוצע 11,100 שקל, לעומת 11,475 שקל ב-2015. שכר עורכי דין בוותק של שנתיים עד שלוש רשם עלייה של 3% עם שכר ממוצע חודשי של 12,389 שקל ב-2013, לעומת 12,805 שקל ב-2015.

בוותק של 3-4 שנים נרשמה עלייה של 4% – עם שכר ממוצע של 13,953 שקל ב-2013, לעומת 14,583 שקל ב-2015; עורכי דין בוותק של 4-5 שנים נהנו מעלייה של 5% בשכרם, כאשר ב-2015 שכרם הממוצע עמד על 15,958 שקל, לעומת שכר ממוצע של 15,206 שקל ב-2013; בוותק של 5-6 שנים ו-6-7 שנים בתחום נצפו עליות של 3% ו-4%, בהתאמה; בוותק של 7-8 שנים נרשמה עלייה בשיעור של 3%, עם שכר ממוצע של 19,000 שקל ב-2013, לעומת 19,525 שקל 2015.

חשוב להדגיש כי השכר הממוצע של עורכי הדין הוותיקים אינו כולל את שכר שותפי ההון, היועצים המשפטיים הבכירים ובעלי המשרדים. הכללת שכרם של אלה, שנתונים והערכות אודותיו פורסמו בעבר ב"גלובס", עשוי לגרור את הממוצעים מעלה בצורה קיצונית, בצורה שאולי לא תשקף נכונה את הסיכויים והסיכונים של אלה הבוחרים להיכנס לתחום היום. זאת, כיוון שקיימים מקרים מעטים שבהם מתקבלים שותפי שכר חדשים במשרדים הבולטים.

הקטר של השכר

אמרו על ההיי-טק הישראלי לא פעם שהוא הקטר של המשק; הדבר הזה נכון גם, כך נראה, לתחומי ההתמחות של עורכי הדין. מהסקר עולה כי תחום ההיי-טק והתחום המסחרי-הבינלאומי הם הקטר של שכר עורכי הדין.

כמו בשנים קודמות, גם השנה ניכר כי המשכורות הגבוהות בענף עריכת הדין הן בתחום המסחרי-הבינלאומי וההיי-טק, שהשכר החודשי הממוצע בהם נע בין 17,700 שקל לבין 18,500 שקל. יש לציין כי שני התחומים הללו במקרים רבים חופפים – כלומר עורכי דין רבים העוסקים במחלקות מסחריות בינלאומיות, משרתים גם לקוחות בתחום ההיי-טק.

התחום המסחרי-הבינלאומי הציג עלייה מרשימה בשכר הממוצע בין שנת 2013 לשנת 2015 – בשיעור של 9%. ב-2015 עומד השכר הממוצע בתחום המסחרי-בינלאומי על 18,500 שקל, לעומת 16,966 שקל בשנת 2013. בתחום ההיי-טק נרשמה באותן שנים עלייה מתונה של 1% בשכר הממוצע, ועדיין השכר, העומד בממוצע על 17,770 שקל בחודש, נחשב גבוה בהשוואה לשאר תחומי עריכת הדין.

את העלייה בשכר שנרשמה בתחום המסחרי-הבינלאומי ובתחום ההיי-טק, ניתן להסביר בקלות בנתוני ההשקעות, ההנפקות בחו"ל וכן האקזיטים המרשימים שהציגו חברות ישראליות ב-3 השנים האחרונות – מגמה שסביר להניח שהשפיעה לטובה על היקף העבודה של עורכי הדין בתחומים אלה.

התחום שהציג את העלייה הגבוהה ביותר בשכר עורכי הדין בין 2013 ל-2015 הוא תחום המסים. בתחום המסים נרשמה עלייה של כ-14% בשכר הממוצע של עורכי הדין. בשנת 2013 עמד השכר הממוצע בתחום על 11,200 שקל, לעומת 12,768 שקל ב-2015.

את העלייה הזו ניתן להסביר, בין היתר, ב"בהלת הגילוי מרצון" לרשות המסים, על רקע המגמות העולמיות של שיתופי-פעולה בין גופים רגולטורים בתחומי הבנקאות, מניעת הלבנת ההון והמיסוי; והירידה ברמת הסודיות הבנקאית כמעט בכל העולם.

רשות המסים הציגה בחודשים האחרונים נתונים על פעילות ערה בתחום הגשת בקשת "גילוי מרצון". במסגרת זו הרשות נמנעת מנקיטת הליכים פליליים כלפי נישומים החושפים כספים שברשותם, שהרשות לא ידעה אודותיהם בעבר. כתוצאה מכך דיווחה הרשות גם על עלייה של מיליארדי שקלים בסכומי הגבייה. הטיפול בהתנהלות מול רשות המסים מצריך עבודה מאומצת יותר מפעם, וכך מעידים גם עורכי הדין בתחום המסים.

עלייה של 5% בשכר הממוצע של עורכי דין בין 2013 ל-2015 ניתן לראות בתחום דיני העבודה, שבו עמד השכר הממוצע על 13,720 שקל בשנת 2015, לעומת 12,998 שקל ב-2013.

עליות מינוריות, המעידות למעשה על שחיקה ברמת השכר במונחים ריאליים, נרשמו בתחומי הליטיגציה, ההיי-טק והקניין הרוחני, שרשמו עלייה של 1% בשכר בהשוואה ל-2013.

במספר תחומים נרשמה אף ירידה בממוצעי השכר, ובהם תחום הנדל"ן, התחום המסחרי המקומי (ירידה של 3%), המשפט המינהלי (ירידה של 2%) ושוק ההון, המציג ירידה חדה של 7%, עם שכר של 13,690 שקל ב-2015 לעומת 14,700 שקל ב-2013.

בינלאומיים מבוקשים יותר

אחת מהמסקנות שניתן להסיק מסקר השכר היא כי לעורכי דין משתלם ללמוד אנגלית ולהתמקצע בתחום המצריך עבודה מול לקוחות בחו"ל. את ראש טבלת השכר מובילים 3 תחומים שבאופן טיפוסי מצריכים כישורים טובים בשפה האנגלית – המסחרי-הבינלאומי, ההיי-טק והקניין רוחני. במקום הרביעי נמצא תחום הליטיגציה – בפער ניכר משני המקומות הראשונים, המאופיינים במיוחד בעבודה מול חו"ל.

מנכ"לית קודקס, ליאת בן-צבי שבח, מסבירה כי "התחומים שניצבים בצמרת ומציגים צמיחה יוצאת דופן, דוגמת המסחרי-הבינלאומי וההיי-טק, הם תחומים שדורשים רמת מומחיות גבוהה ביותר ו'סט' כישורים ייחודי. כך, למשל, בתחום המסחרי נדרשים עורכי הדין לאנגלית ברמת שפת אם, לרבות רקע של לימודים וניסיון תעסוקתי באנגלית".

לדברי בן-צבי שבח, "הירידה בשכר הממוצע בתחום המסחרי המקומי אף היא מסמנת את המגמה. התחום כפי שהכרנו אותו רק לפני מספר שנים השתנה והצטמצם, ומרבית הפעילות כיום נוגעת באספקטים בינלאומיים. עורכי הדין שהצליחו להתברג במחלקות הבינלאומיות או לעסוק בפעילות עסקית בינלאומית היו אלה שקטפו את הפירות ונהנו מהעליות הבולטות בשכר".

גם נתוני השינוי בביקושים לעורכי דין בסקר משקפים את המגמה הזו. בעוד שבתחום המסחרי-הבינלאומי ובתחום ההיי-טק נרשמו עליות של 27% בביקושים לעורכי דין – הרי שתחומים כמו דיני עבודה, שוק ההון, מעמד אישי או התחום הפלילי רשמו עלייה חד-ספרתית קטנה בביקושים.

עם זאת, ניתן להצביע על אנומליה מסוימת בנתונים – כך, לדוגמה, בתחום המסים, שכאמור רשם את העלייה הגבוהה ביותר בשכר הממוצע (14%) בין 2013 ל-2015, נרשמה עלייה של 3% בלבד בביקושים לעורכי דין; ובמקרה הפוך – תחום הליטיגציה רשם עלייה של 25% בביקושים לעורכי דין, לעומת עלייה של 1% בלבד בשכר עורכי הדין בתחום, המשקפת כאמור ירידה בשכר במונחים ריאליים.

בכל הנוגע לביקוש לעורכי דין לפי שנות הוותק במקצוע, הנתונים מלמדים על ביקושי שיא לעורכי דין בדרגי ביניים (2-5 שנות ניסיון במקצוע), עם עלייה של 32% בביקושים לוותק זה. כאמור, גם כאן משתקפת אנומליה לכאורה בשוק, בשל היעדר נתון על עלייה משמעותית מקבילה בשכרם של עורכי הדין בוותק הזה.

משרד קטן, בינוני או גדול – מה עדיף?

נתוני השכר הממוצע של עורכי הדין בסקר של קודקס מצביעים (שוב) על כך ששכר עורכי הדין השכירים עולה כפונקציה של גודל המשרד. כך, לדוגמה, עורך דין בשנתו הראשונה לאחר ההסמכה במשרד קטן מרוויח משכורת ממוצעת של כ-7,100 שקל, לעומת משכורת מקבילה של 12,200 שקל ב"מגה-משרד". למשכורת אליה יגיע עורך הדין ב"מגה-משרד" בשנתו הראשונה, יגיע עורך הדין במשרד הקטן, בממוצע, רק לאחר 5 שנות ותק.

לפי הסקר, הפער הניכר בשכר בין "הגדולים" ל"קטנים" משתמר לכל תקופות הוותק. כך, לדוגמה, שכרו של עורך דין בוותק של 7-8 שנים במשרד קטן עומד בממוצע על 14,750 שקל; לעומת נתון מקביל של 23,200 באחד ממשרדי הענק.

המספרים הללו נכונים ככל שמדובר בשכירים. ואולם, ראוי להזכיר כי הנתונים בסקר אינם כוללים שותפי הון, כלומר שותפים בהכנסות הפירמה, ששכרם גבוה משמעותית, לעתים במאות אחוזים, משכרם של השכירים בפירמה.

הנתון שאינו מופיע במספרים, ומטבע הדברים קשה יותר לאמוד אותו במספרים מדויקים, נוגע לסיכוי להפוך לשותף הון. המקובל בענף הוא שהסיכוי של עורך דין צעיר להפוך לשותף הון במשרד קטן או להקים משרד בבעלותו, גבוה משמעותית מזה של עורך דין המתחיל היום את דרכו באחד מאותם מגה-משרדים. ואולם, עורכי הדין במשרדים הקטנים מספרים כי ככל שגוברת מגמת פריחתם של משרדי הענק – המאבק על הלקוחות, על בניית המוניטין וכדומה נעשה קשה יותר.

השינוי בשכרהשכר הממוצע לפי ותק וסוג מעסיק

 

המספרים חושפים: באיזה תחום שמגלגל מיליארדים קיים מחסור בעורכי דין?

מנתונים של חברת ההשמה קודקס עולה כי כל משרה שלישית שנפתחת בעבור עורך דין עם ניסיון של 5-2 שנים היא בתחומי המשפט המסחרי הבינלאומי והיי-טק בפועל, המשרדים מצליחים לאייש רק כמחצית מהמשרות הדרושות לא פלא שאלה גם התחומים שבהם השכר הכי גבוה

אפרת נוימן

הם מעורבים בעסקות הכי גדולות במשק, מנסחים חוזים של מיליארדים, שותפים להחלטות חשובות, לדרמות, לאדרנלין, לישיבות סוערות שמסתיימות לפנות בוקר ולסגירת עסקות — וכל זה, כשהם לא תמיד עברו את גיל 30.

אבל עם הגידול בפעילות המסחרית במשרדים, גם הביקוש לעורכי דין בתחום המסחרי בדרג ביניים (בעלי ניסיון מקצועי של שנתיים עד חמש שנים) גבוה יותר מההיצע — כך עולה מנתונים של חברת ההשמה בתחום המשפט קודקס. ב–2013–2015, 33% מהביקוש לעורכי דין בדרג הביניים הוא בתחומי המשפט המסחרי הבינלאומי וההיי־טק.

473151140

 

"דרג הביניים הוא הוותק המבוקש ביותר. אלה עורכי דין דוברי אנגלית שוטפת ובעלי ניסיון של כמה שנים, כך שמחד כבר אינם 'ירוקים' והתקופה שבה עבדו איפשרה להם לרכוש שיטות עבודה ומיומנויות שמאפשרות להם להוביל עסקות באופן עצמאי או לכל הפחות ליטול חלק משמעותי ביצירתן — ומאידך, הם עדיין אינם יקרים מדי להעסקה", מסביר עו"ד רפי שיף, מנהל לקוחות אסטרטגיים בקודקס.

נתוני הגיוסים של קודקס מראים כי מתוך כל המשרות שנפתחות בתחומי המשפט המסחרי הבינלאומי וההיי־טק, יותר ממחצית מיועדות לעורכי דין בדרג ביניים, אך בפועל מאתרים רק מעט יותר ממחצית מהדרוש (28.5% לעומת 54.3%). את הביקוש החסר ממלאים באמצעות עורכי דין צעירים או ותיקים — או בהמתנה לעורך הדין המתאים בלי לאייש את המשרה.

גם נתוני השכר מעידים על אותה תופעת הפער בין הביקוש להיצע. לפי נתוני קודקס, תחומי ההיי־טק והמשפט המסחרי הם הרווחיים ביותר בעבור עורך דין שכיר. השכר הממוצע ב–2014 בתחום ההיי־טק היה 18,020 שקל בחודש, ובתחום המסחרי הבינלאומי — 17,720 שקל. השכר עלה ב–3%–4% לעומת 2013.

3775349118

נתוני השכר מתייחסים לכלל עורכי הדין בכל הדרגים ומשקפים שכר ממוצע לפי תחום, אם כי שיף מסביר שניתן לומר כי בדרג הביניים, עורכי דין שפועלים בתחומים המסחרי הבינלאומי וההיי־טק ייהנו מקפיצות משמעותיות בשכר ויתייצבו ברף העליון בענף. לעומת זאת, עמיתיהם בתחומים אחרים, כמו ליטיגציה, ייהנו מצמיחת שכר אטית יחסית בשנים הראשונות, ויידרשו להוכיח את עצמם תוך השקעה בביסוס מקצועי וצבירת ניסיון משמעותי ומוניטין אישי. עורכי דין אלה ייהנו מעלייה בולטת בשכרם רק לאחר כחמש או שש שנות ותק.

עו"ד איתן גרינברג, שותף מנהל במשרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות', מציין כי גם במשרדו מרגישים בשנים האחרונות את התופעה. לדבריו, "גודל העסקות כיום אינו דומה למה שהיה לפני עשור ויותר, ומחייב כתפיים רחבות — ולכן גם הביקוש לעורכי דין בדרג הביניים גדול מההיצע. זוהי השדרה המקצועית של ההון האנושי במשרד עורכי דין. מדובר באנשים שיש להם כבר בגרות ויכולת ניהול תהליכים. יש להם מצד אחד את האנרגיות והחדשנות שיש לאדם צעיר, ומצד שני את הניסיון שצברו לאורך זמן".

גרינברג מסביר כי מכיוון שבמשרדו מכירים את התופעה, במיוחד בתחום המסחרי — שוק ההון, הנפקות והיי־טק — דואגים במשרד לגידול אורגני כבר בהתמחות, ומשאירים 70% מהמתמחים בכוונה "לגדל" אותם. האנשים המתאימים מבחינתו לתפקיד הם כאלה שמציעים חדשנות, יכולת להוביל ולהנהיג, אחריות, מקצועיות והבנה של המשפט העיוני והיישומי.

2613514782

שיף אומר כי המחסור בעורכי דין איכותיים ומנוסים בדרגי ביניים מחייב את המעסיקים בחשיבה יצירתית מחוץ לקופסה. כמו שגרינברג תיאר, אחד הפתרונות הוא המשך העסקה של מתמחים שטופחו במשרד. דרך נוספת להתמודדות עם הבעיה היא קליטתם של עורכי דין מסחריים צעירים ומנוסים פחות, שמצויים בתחילת דרכם המקצועית אבל יש להם התמחות מתאימה. "אמנם המחיר של גיוס שכזה הוא השקעת זמן ומשאבים רבים יותר בהכשרתו של עורך הדין הצעיר עד לקבלת התפוקה והאיכות הנדרשת, אך הרקע המקצועי שצברו בתחילת הדרך מאפשר להם כניסה מהירה יחסית לעניינים", לפי שיף.

עם זאת, חלק מהמשרדים בוחרים לגייס עורכי דין בכירים ומנוסים, שחוסכים את זמן ההכשרה ומביאים ערך מוסף ומומחיות. אלה, כמובן, גם יקרים יותר להעסקה. פתרון אפשרי נוסף שמציע שיף הוא גיוס עורכי דין שהצטיינו בתחומים אחרים אבל מעוניינים בהסבה לתחום המסחרי — מחוץ למשרד או מתוכו.

גיוס מאתגר

3697764558

עו"ד דן שמגר, שותף בכיר במשרד מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל ושות', מכיר את התופעה. לדבריו, "זו משימה מורכבת לזהות מועמדים מתאימים עם ניסיון של 2–4 שנים שמגיעים ממשרד אחר או מחברה. צריך לזהות את איכות הניסיון, הידע, יכולות הכתיבה וההשתלבות הקבוצתית. כמות המועמדים עם הניסיון והידע המתאים אינה גדולה, כך שיש פער".

לדבריו, בשלב הזה של הקריירה שלהם, חלק מעורכי הדין מחליטים לא להמשיך במשרד אלא לעבור לשלב עסקי או לימודי — בעוד הצורך הגדול במשרדים בשילוב של אותם עורכי דין נשאר כמו שהוא. כמו במשרדים אחרים, גם במשרד מיתר חלק גדול מהפתרון מגיע מעורכי הדין הצעירים שגדלו במשרד, ולעתים מגויסים גם עורכי דין ותיקים. "לא מדובר בבעיה אקוטית, אבל זוהי תופעה שקיימת, ולא רק בישראל", אומר שמגר.

 

 

 

גברים בענף המשפט מרוויחים יותר בכל ותק וכמעט בכל תחום

כמדי שנה ערכה קודקס, חברת ההשמה המובילה בישראל בענף המשפט, את סקר השכר הגדול של ענף המשפט. בסקר השתתפו 1169 עורכי דין פעילים, שהשיבו על שאלון שכר אינטרנטי מקיף, שהופץ במגוון רחב של ערוצי מדיה ושולב באתר קודקס. הסקר מתייחס לחודשים יוני 2011-יוני 2012. הנתונים נותחו ועובדו בשיתוף מכון הייעוץ והמחקר "מדגם". 52% ממלאי הסקר הן נשים, בעוד אשר 48% הינם גברים.   להמשיך לקרוא

ירידה בהיקף התנאים הנלווים שמקבלים עורכי הדין בשנת 2012

הכותרות הראשיות במוספים מדברות זה תקופה על האטה כלל משקית וחשש גובר למיתון. בראשית 2012 נראה היה, כי פירמות עורכי הדין, הנמצאות במעגל נותני השירותים העסקיים, מצליחות לשמור על יציבות, בעולם מסחרי תנודתי, המשנה את פניו ללא הרף. סקר השכר השנתי של קודקס חושף, כי היציבות נשמרה באופן יחסי לאורך השנה וכי תלוש השכר של עורכי הדין ספג פגיעה קלה יחסית, ביחס לענפים רבים במשק. להמשיך לקרוא

סקר קודקס: משרדי עורכי הדין מדווחים על ירידה קלה בשכר הממוצע ב-2012

הכותרות הראשיות במוספים מדברות זה תקופה על האטה כלל משקית וחוסר ודאות כלכלית. בשלהי 2011 נראה היה, כי פירמות עורכי הדין, הנמצאות במעגל נותני השירותים העסקיים, מצליחות לשמור על יציבות, בעולם מסחרי תנודתי, המשנה את פניו ללא הרף. סקר השכר השנתי של קודקס חושף, כי היציבות נשמרה באופן יחסי גם השנה וכי תלוש השכר של עורכי הדין ספג פגיעה קלה יחסית, ביחס לענפים רבים במשק.

לפי נתוני קודקס, חברת ההשמה המובילה בישראל בענף המשפט, בשנת 2012 רשם השכר הממוצע של עורכי הדין, ירידה בהיקף של 3% ושמר על יציבות מתונה. עלייה בשכר הממוצע נרשמה בקרב עוה"ד המנוסים, בעלי ותק של 4 עד 5 שנים, בהיקף של 1%. עם זאת, בקרב החברות ומשרדי עורכי הדין הבינוניים נרשמו ירידות יחסיות בהיקפי השכר. הנפגעים העיקריים מירידות השכר, היו עוה"ד הצעירים, בעלי ותק של עד שנה מההסמכה, ששכרם הממוצע רשם ירידה של 11%.

על פי נתוני קודקס, בקרב מרבית המעסיקים נרשמו שינויים בשכר הממוצע המשולם לעורכי הדין, כשבקרב מספר מעסיקים, נרשמו ירידות בולטות. הירידה המשמעותית ביותר בשכר, נרשמה בחברות, בהיקף של 9% לעומת נתוני 2011. ירידה בשכר הממוצע נרשמה אף במשרדי עורכי הדין הבינוניים, בהיקף של 5%. זאת, בעוד שהשכר הממוצע בקרב משרדי עורכי הדין הגדולים, רשם דווקא עלייה של 1%.

תחום ההייטק ממשיך לצעוד גם השנה בראש התחומים הרווחיים ביותר, עם עלייה ממוצעת בהיקף של 3% בשכר, ביחס לנתוני אשתקד. מייד אחריו, ניצב התחום המסחרי הבינ"ל, שרשם ירידה ממוצעת של 3% בשכר ביחס לאשתקד ועמד על 17,231 ₪ בממוצע. התחום המנהלי, רשם זינוק השנה, כשנכנס לראשונה לטבלת 10 התחומים הרווחיים היישר למקום השמיני, בעוד שתחום הפירוקים והכינוסים, מצא עצמו השנה מחוץ לטבלה.

סקר השכר הגדול של קודקס בענף המשפט, נערך זו השנה החמישית ברציפות. בסקר השתתפו 1169 עורכי דין פעילים, שהשיבו על שאלון שכר אינטרנטי מקיף, שהופץ במגוון רחב של ערוצי מדיה ושולב באתר קודקס. הסקר מתייחס לתקופה שבין חודש יוני 2011 ליוני 2012. הנתונים נותחו בשיתוף מכון הייעוץ והמחקר, "מדגם". 52% ממלאי הסקר הן נשים, בעוד ש-48% הינם גברים.

זה הזמן לעבוד במשרדים

נראה שעורכי הדין המועסקים במשרדים ב-2012 יכולים להיות רגועים יחסית. על פי נתוני קודקס, השכר הממוצע של עורכי הדין המועסקים במשרדים הגדולים, רשם עלייה של 1% ועמד על 15,070. עלייה דומה (בהיקף של 1%) נרשמה גם בשכר הממוצע במשרדי עוה"ד הקטנים, שם עמד השכר הממוצע על 10,625. בקרב משרדי עוה"ד הגדולים מאוד, נותר השכר הממוצע של עורכי הדין כמעט ללא שינוי כלל ביחס לאשתקד ועמד על 16,588 ₪. ואולם, בקרב משרדי עוה"ד הבינוניים נרשמה ירידה של 5% ביחס לאשתקד. השכר הממוצע ששולם השנה לעוה"ד במשרדים אלה עמד על 12,629. ירידות בשכר הממוצע נרשמו השנה גם בחברות, בהיקף של 9% והשכר הממוצע עמד על 12,852 ₪.

סוג מעסיק 

שינוי בשכר ממוצע 2012 לעומת 2011

חברות

-9%

משרד עו"ד קטן

1%

משרד עו"ד בינוני

-5%

משרד עו"ד גדול

1%

משרד עו"ד גדול מאוד

-1%

אלינור מור-סיטבון, מנכ"ל קודקס: "שנת 2012 החלה בירידה מתונה בהיקפי הביקושים לעורכי דין בקרב אחדים מהמעסיקים, בעוד אשר היקף ההשמות נותר יציב. אנו מזהים לאורך השנה מגמה של ירידה קונסיסטנטית בביקושים לעובדים בעיקר בקרב החברות העסקיות. מטבע הדברים, בתקופות של אי ודאות כלכלית, קיימת נטייה לבחינה מחודשת של סוגיית השכר ולזהירות מרבית. הדבר בולט בעיקר בחברות. כאשר התקנים המוקצים לאיוש עבור עורכי הדין מצומצמים יחסית, הופכת כל משרה פתוחה לנחשקת ולתחרותית, כך שלמגייסים קיימת שליטה משמעותית על היבט השכר ונכונותם להתגמש יורדת. עורכי הדין מחפשי העבודה, בדגש על עורכי הדין הצעירים, נוטים להתפשר באופן משמעותי יותר על השכר, לאור מגבלות ההיצע והצפת השוק".

הניסיון התעסוקתי זוכה לחיזוק בתלוש

סקר השכר של קודקס, בחן אף את השפעת הותק של עורכי הדין על השכר הממוצע המשולם להם. במסגרת הניתוח, עלו נתונים מעניינים לפיהם עורכי הדין בעלי הותק הבכיר יחסית, בהיקף של 5 עד 6 שנות ניסיון, היו אלה שנהנו השנה מעליות בשכר, בהיקף של 1%. גם עורכי הדין בעלי ותק של 4 עד 5 שנות ניסיון, זכו ליהנות מפירות הניסיון, עם עלייה של 1% בשכר הממוצע. זאת, בעוד אשר הנפגעים העיקריים מירידות השכר, היו דווקא עורכי הדין הצעירים, בעלי ותק של עד 4 שנים מההסמכה. שכרם הממוצע של עוה"ד בעלי ותק של עד שנה מההסמכה נשחק באופן המשמעותי ביותר, כשספג ירידה בהיקף של 11%.

לפי נתוני קודקס, בשנת 2012 הרוויח עורך דין צעיר (בעל ותק של עד שנה) 8,255 ₪ בממוצע בחברות, 7,130 ₪ במשרדי עוה"ד הקטנים ו-9102 ₪ במשרדי עוה"ד הבינוניים. במשרדי עורכי הדין הגדולים עמד שכרו של עוה"ד הצעיר על ממוצע של 10,095 ₪, לעומת 11,808 ₪ בפירמות עוה"ד הגדולות מאוד.

לעומתו, הרוויח עורך דין בעל ותק של 5 עד 6 שנים, 17,342 ₪ בחברות, 13,649 ₪ בממוצע במשרד עו"ד קטן, 15,428 ₪ במשרד עו"ד בינוני, 19,987 במשרד עו"ד גדול ו-21,320₪ בממוצע בפירמות עוה"ד הגדולות מאוד.

מנתוני קודקס, עולה תמונה ברורה – ממוצעי השכר הגבוהים ביותר, עבור כלל הותקים, קיימים במשרדי עורכי הדין הגדולים מאוד, שהשכר הממוצע בהם עומד על 16,588 ₪.

מור-סיטבון: "הירידה בשכרם של עורכי הדין הצעירים, היא פועל יוצא של ההיצע הרב הקיים בשוק בשל אחוז המוסמכים הגבוה, שנמצא תדיר במגמת עלייה. כאשר ההיצע עולה על הביקוש, מתרחש תהליך שמושך את המשכורות מטה. חוסר הודאות הכלכלית ששררה בשנה החולפת עמדה גם כן לרעתם של עורכי הדין שנקודת הזינוק שלהם הייתה נמוכה מבעבר, כאשר המשכורות ההתחלתיות היו אלה שספגו השנה טלטלה חזקה. לא ניתן היה להתעלם אף מהעובדה, שהיקף העלאות השכר שבוצעו בשנת 2012, בקרב ותק זה, היה נמוך משמעותית ביחס לאשתקד. לצד נתונים אלו, אנו מזהים מגמה בולטת של ביקושים גוברים לעורכי דין שצברו ניסיון משמעותי בתחומם, ואשר אינם דורשים הכשרה ארוכה וצמודה, בדומה לזו הדרושה לעורכי הדין הצעירים. כך קרה שב-2012 הפכו עורכי הדין המנוסים למבוקשים במיוחד ומשכורותיהם הממוצעות האמירו.  עם זאת, חשוב להבין, שגם כאשר מעסיק צריך לבחור עורך דין צעיר למשרדו ומקבל פניות של מאות עורכי דין, הוא יטה לבחור עורכי דין בעלי מסלול הצטיינות, אך גם את אלה שייטו להתפשר, בעת הזו, על שכרם".

בראש מצעד הרווחיים: ההייטק, הכניסה החדשה: משפט מנהלי

במסגרת סקר השכר של קודקס, נבחנו התחומים הרווחיים ביותר בענף המשפט, לצד אחוז השינוי בשכר הממוצע בכל אחד מהתחומים, ביחס לאשתקד.

תחום ההייטק שמר גם השנה, על המקום הראשון בצמרת התחומים הרווחיים, ואף רשם עלייה בשכר הממוצע של עורכי הדין בהיקף של 3% ביחס לנתוני 2011. התחום המסחרי הבינלאומי, ניצב במקום השני, עם ירידה של 3% בשכר הממוצע של עוה"ד, במקום השלישי ניצב תחום הליטיגציה, שציין עלייה של 2 מקומות בטבלת הרווחיים והציג ירידה קלה של 2% בשכר הממוצע. במקום הרביעי ניצב הקניין הרוחני, ששמר על מקומו בדירוג אשתקד, עם עלייה של 9% בשכר הממוצע של עוה"ד. במקום החמישי ניצב שוק ההון, עם ירידה של 3% בשכר הממוצע ביחס לאשתקד. במקום השישי, ניצב תחום דיני העבודה, ששמר גם הוא על מיקומו בדירוג, עם ירידה של 3% בשכר הממוצע של עוה"ד. במקומות הבאים מדורגים לפי סדר, התחום המסחרי מקומי, המשפט המנהלי והנדל"ן. סוגר את רשימת 10 התחומים הרווחיים – תחום המיסוי, שירד במקום אחד בדירוג ביחס ל-2011, עם משכורת ממוצעת של 11,643 ₪. תחום הפירוקים והכינוסים, שניצב במקום ה-10 אשתקד, נדחק החוצה ב-2012 מרשימת התחומים הרווחיים.

 

10 התחומים הרווחיים ביותר 2012

שכר ממוצע 2012

1.

היי טק

18413

2.

מסחרי בינלאומי

17231

3.

ליטיגציה

15925

4.

קניין רוחני

15281

5.

שוק ההון

15276

6.

דיני עבודה

14809

7.

מסחרי מקומי

14351

8.

מנהלי

13050

9.

נדל"ן

11781

10.

מיסוי

11643

מור-סיטבון: "תחומי ההייטק, המסחר הבינלאומי והקניין הרוחני אשר מובילים את טבלת התחומים הרווחיים גם השנה, שומרים על מקומם בפסגה. מדובר בתחומים אשר מלכתחילה, מציבים תנאי סף גבוהים במיוחד לעורכי הדין המעוניינים להשתלב בהם, לרבות דרישה לשליטה באנגלית ברמת שפת אם. בשל מיעוט המועמדים המתאימים לתחומים אלה, קיים ביקוש רב למועמדים מעולים בעלי ניסיון בתחום ואשר שולטים באנגלית באופן מושלם, משום שעיקר העבודה מתבצעת בשפה זו. הביקוש מעלה את נכונותם של המעסיקים לשלם משכורות גבוהות למועמדים מתאימים.

הירידה היחסית שראינו השנה בממוצע השכר בתחום המסחרי הבינלאומי, נובעת מאי הודאות הכלכלית השוררת בשווקי ארה"ב ואירופה. המשבר בגוש האירו והתנודתיות של שווקים אלה, הובילו לדריכות מסוימת וזהירות מדודה של המעסיקים בכל הנוגע לביצוע העלאות שכר ושיפור תנאים.

הירידה בשוק ההון, נובעת בראש ובראשונה מהירידה בהיקף ההנפקות לבורסה, האופיינית לתקופות של האטה כללית. השנה החולפת התאפיינה, בין היתר, בפחות גיוסי הון, ובכמות נמוכה יותר של תשקיפים. במצב דברים מסוג זה, נדרשים המעסיקים לשינויים זהירים בכל הנוגע להיבטי השכר, עד להתבהרות התמונה הכלכלית העולמית, לרבות השפעתה על היבטי המסחר הבורסאי בישראל.

הירידה בתחום הנדל"ן, עומדת בקורולציה לירידה בביקושים בתחום זה. ענף המשפט, קשור בקשר הדוק לכלל ענפי המשק הישראלי. המחאה החברתית והשפעתה על סוגיית הדיור, בדגש על ירידה בהיקף הפרויקטים לבנייה, חלחלה אף למגרש המשפטי ומשכה את המשכורות בתחום כלפי מטה.

הכניסה של התחום המנהלי לטבלה, מסמנת מגמה מעניינת. לאורך השנה החולפת חזינו בפריחתה התחום המוניציפאלי. לא מעט עורכי דין צעירים פותחים משרדים עצמאיים בסמוך לסיום ההתמחות ופונים לתחום. ההתמודדות עם ועדות תכנון ובנייה וועדות ערר נתפסת בעיני עורכי הדין הצעירים כפשוטה יחסית ורווחית. הנטישה הגבוהה יחסית של עורכי הדין את התחום, מולידה ביקושים למועמדים מתאימים בקרב המשרדים. סוגיה נוספת בולטת, בתחום ניהול העתירות המנהליות והגשת בג"צים. המחאה החברתית והתודעה האזרחית שהתחדדו בעקבותיה, הובילו לריבוי עתירות של האזרחים אל מול הרשויות ובהתאמה לביקושים גוברים למועמדים בעלי פרופיל אישי ומקצועי גבוה, להשתלבות במשרדים".

טבלת ממוצע שכר לפי ותק וסוג מעסיק

שנות ותק

חברות

משרד קטן

משרד בינוני

משרד גדול

משרד גדול מאוד

עד שנה מההסמכה

8,255

7,130

9,102

10,095

11,808

שנה עד שנתיים מההסמכה

10,385

8,817

10,712

12,453

13,859

שנתיים עד שלוש מההסמכה

11,996

10,652

11,965

14,600

15,043

שלוש עד ארבע שנים מההסמכה

12,872

11,360

13,807

15,924

17,877

ארבע עד חמש שנים מההסמכה

16,262

12,143

14,761

17,359

19,623

חמש עד שש שנים מההסמכה

17,342

13,649

15,428

19,987

21,320

עורכי הדין הכי מבוקשים: בעלי ניסיון בהייטק ובמסחר בינלאומי

בחינת ההיצע והביקוש בענף המשפט, מלמדים כי קיימים מספר תחומים משפטיים בהם נרשמים באופן קונסיסטנטי ביקושים לעורכי דין בעלי ניסיון ייעודי ואולם קיים בהם קושי באיתור מועמדים מתאימים

מנתוני חברת קודקס, חברת ההשמה המובילה בישראל בענף המשפט, עולה כי המועמדים המבוקשים ביותר עבור כלל תחומי ההתמחות המשפטיים, הינם מי שצברו ותק של שנתיים עד ארבע שנים בתחומם.

עוד עולה, כי המחסור במועמדים מתאימים, בותקים שונים, בולט במיוחד במספר תחומים ספציפיים, שהמרכזיים בהם הם תחום ההייטק והתחום המסחרי-בינ"ל.

במסגרת עבודתם בתחום המסחרי הבינלאומי מלווים עורכי הדין חברות בינלאומיות, עורכים עסקאות, כותבים חוזים מורכבים באנגלית, מנהלים משאים ומתנים, פועלים בתחום רכישת החברות ועוד.

עורכי הדין במחלקת ההייטק, מתמחים בייעוץ לחברות סטארט-אפ, קרנות הון סיכון, משקיעים ויזמים, בכל הקשור לפעילותם ובכל הנוגע לעסקאות מיזוג ורכישה.

ליאת בן-צבי שבח, סמנכ"ל קודקס: בשני התחומים אנו מזהים ביקוש בקרב מעסיקים מהתחום לגייס מועמדים בעלי ניסיון מתאים. בתחום המסחרי הבינלאומי וכן בתחום ההייטק, קיימות שתי סיבות מרכזיות לתופעה.

הראשונה, כלל המועמדים בתחומים אלה נדרשים לאנגלית ברמת שפת אם כתנאי סף לאור העובדה שכל העבודה מתנהלת בשפה זו וכן לניסיון שנצבר במשרדים המוכרים בזכות מומחיותם בתחום. קיים יתרון משמעותי לעורכי דין שנולדו או למדו בחו"ל והם דוברי אנגלית מבית.

הסיבה השנייה, נובעת מהתנודתיות המועטה של עורכי הדין בין המשרדים המתמחים בתחומים אלה. מרבית המשרדים שמובילים בתחומי המסחר הבינ"ל וההייטק הינם משרדים מומחים ויוקרתיים ועורכי הדין המועסקים בהם ע"פ רוב נהנים ממשכורות גבוהות ותנאים נלווים. כאשר מועמד התמחה בתחום והצטיין בתפקידו, במרבית המקרים המשרד יקפיד לשמר אותו ולשפר את תנאיו, מתוך ההבנה שקיים קושי משמעותי לגייס מועמדים מעולים בתחום.

תחום נוסף בו נרשמים ביקושים בשנים האחרונות, לצד היצע דל יחסית של מועמדים רלוונטיים הוא תחום מימון הפרויקטים והתשתיות.

העבודה היומיומית של עורכי הדין המתמקצעים בתחום זה, כוללת התמודדות עם מכרזים גדולים, ליווי הקמת קבוצות משתתפים (קונסורציום), עריכת הסכמי שותפות, טיפול בהסכמי מימון, עבודה מול חברות בינלאומיות, התמודדות עם רגולציה וניהול משאים ומתנים מורכבים.

ליאת בן-צבי שבח: במקרה זה מדובר בתחום חדש באופן יחסי שתופס תאוצה בשנים האחרונות. בישראל קיימים מעט משרדים אשר מתמחים בתחום זה ובוודאי כאלה שהפכו אותו לתחום עיסוק מרכזי. הפרויקטים שמתנהלים במסגרת זו הם לרוב פרויקטים גדולים מאוד, שמנוהלים ע"י כמות קטנה של משרדים גדולים ומובילים.

בתחום זה אנו מזהים דרישה למועמדים שצברו ניסיון והתמקצעו בניהול פרויקטים מורכבים, אך בפועל קיים בשוק מחסור במועמדים כאלה, בשל העובדה שמדובר בתחום שהולך ומתפתח בארץ רק בשנים האחרונות.

לאור מורכבות התפקיד ואופיו העסקי, אנו רואים כי קיים יתרון משמעותי למועמדים בעלי רמת אנגלית גבוהה, הבנה בתחומי הפיננסים, ואשר ניחנו ראיה עסקית-מערכתית ובכישורים אנליטיים גבוהים.

סוגיה נוספת שמתעוררת בהקשר זה נוגעת לניגודי עניינים שנוצרים לא אחת לאור ריבוי הצדדים המעורבים בכל אחד מהפרויקטים. מועמד שמבקש לעבור למשרד אחר בתחום, יתמודד כמעט תמיד עם ניגוד עניינים שימנע ממנו להשתלב בפרויקטים בהם לקח חלק במסגרת ייצוג אחד הצדדים.

תחום נוסף בענף המשפט בו ניתן לראות פער שיטתי בין ההיצעים לביקושים הינו – שוק ההון.

עורכי הדין העוסקים בתחום זה מתמחים בהכנת חברות פרטיות לקראת הנפקתן בבורסה, בייצוג החברות בפני הרשויות והמשקיעים, הכנת תשקיפים, עריכת בדיקות נאותות, גיוסי הון ועוד.

ליאת בן-צבי שבח: שוק ההון הוא תחום תנודתי במיוחד ומשתנה מתקופה לתקופה בהתאם למצב ולאווירה הכלכלית.

לקראת ביצוע הנפקות עובדים עורכי הדין באופן אינטנסיבי ימים כלילות, תחת לחץ גדול ונדרשים להקפדה על יסודיות רבה, לאור רגישות המסמכים שיוצאים תחת ידם.

מעורכי הדין בתחום זה, מצופה רמה גבוהה במיוחד של אחריות אישית, יסודיות וירידה לפרטים, ובמיוחד ממי שחתומים על תשקיפים במסגרת תהליך ההנפקה.

ע"פ רוב אנו מזהים כי קיים צורך במועמדים שצברו ותק של שנתיים ומעלה בתחום.

הדרישה היא בעיקר למועמדים בעלי יכולות אנליטיות גבוהות, המסוגלים לעבוד תחת לחץ, מנוסים בניהול תהליכים ונכונים להשקעה מאומצת, הן מבחינת שעות העבודה והן מבחינת מחויבותם האישית.

המשרדים המובילים, שמנהלים מחלקות גדולות בתחומים אלה, מקפידים על שימור עורכי הדין הטובים ומעניקים להם שכר ותנאים נלווים גבוהים, באופן המשמר תנודתיות מועטה של עורכי הדין.

תחום המומחיות משכורת ממוצעת בשנת 2011
מסחרי בינלאומי 17687
הייטק 17842
מימון פרויקטים ותשתיות 17230
שוק ההון 16342

שוק רווי? מספר עורכי הדין במשרדים המובילים צמח ב-10%

האיחוד האירופי על סף פירוק; מדינות ערב מתמודדות עם הפיכות; ברוסיה ההמונים יוצאים לראשונה להפגנות נגד הממשל; בארה"ב, מאות אלפים מאתגרים את השיטה הקפיטליסטית; ואצלנו, המחאה החברתית סחפה את המדינה לעצרות חסרות תקדים. אך בין שלל הסערות בכפר הגלובלי נמצא אי של יציבות: פירמות עורכי הדין בתל אביב.

לקראת סוף 2011, בדקנו כיצד השפיעו האירועים הכלכליים המרכזיים של השנה בישראל, ובהם המחאה החברתית, המלצות ועדת הריכוזיות וועדת טרכטנברג, על עבודת משרדי עורכי הדין. מנתונים שמסרו עשרת משרדי עורכי הדין הגדולים בישראל עולה כי שיעור עורכי הדין המועסקים אצל מרביתם עלה בממוצע בכ-10%. פירמת גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות' דיווחה על הזינוק הגבוה ביותר מבחינת מספר עורכי הדין השנה יחסית לשנה שעברה – 18%.

גם השנה המשיכו הפירמות הגדולות ביותר לצמוח, רווחיהן גדלו, והיקף העבודה שהן מרכזות התרחב. נתונים של קודקס, חברת ההשמה המובילה בישראל בענף המשפט, מציגים אף הם עלייה בהיקף ההשמות שבוצעו על ידה במשרדים הגדולים ועבור עורכי דין בכירים, ביקושים מוגברים לעורכי דין בתחום המסחרי וירידה מינורית בביקושים לעורכי דין העוסקים בתחומי נישה.

מבחינת כמות עורכי הדין, המיזוג בין משרד עו"ד זליגמן הוותיק לבין המשרד הגדול גולדפרב, שהתרחש השנה, יצר את פירמת עורכי הדין הגדולה בישראל – גולדפרב-זליגמן, שמעסיקה כיום כ-210 עורכי דין. בעורפה נושפת הרצוג, פוקס, נאמן, עם כ-200 עורכי דין – כ-10% יותר מבשנה שעברה.

במקום השלישי-רביעי מדורגים שני משרדים: מיתר, ליקוורניק, גבע & לשם, ברנדויין ושות', ולצדו פישר, בכר, חן, וול, אוריון ושות' – בשניהם 150 עורכי דין. במקום החמישי נמצא משרד יגאל ארנון, שבו כ-125 עורכי דין – כ-9% יותר ממספר עורכי הדין ב-2010. פירמת גרוס, קלינהנדלר ממוקמת במקום השישי, עם 118 עורכי דין השנה, לעומת 100 שעבדו בה אשתקד. פירמה זו, שהציגה גידול פנימי טבעי נרחב ביותר השנה, מייצגת את קבוצת אי.די.בי של נוחי דנקנר, שנחשבת כמי שעלולה להיפגע בצורה הקשה ביותר אם יאומצו המלצות ועדת הריכוזיות.

במקומות השביעי, השמיני והתשיעי ניצבים בהתאמה, ובפער של עורך דין בודד ביניהם, משרד ש. הורוביץ, שמעסיק 115 עורכי דין; משרד מ. פירון, עם 114 עורכי דין; ומשרד גורניצקי, שבו עובדים 113 עורכי דין. את העשירייה סוגר משרד נשיץ-ברנדס, עם 110 עורכי דין.

ואולם, השגשוג שמאפיין את הפירמות התל אביביות כנראה אינו נחלת הכלל. במסגרת סיכום שערכה חברת קודקס, נותחו כ-1,450 משרות עורכי דין שנפתחו השנה בחברה – נתון המשקף ירידה מינורית של כ-4% בביקושים לעורכי דין לעומת 2010. ואולם, אלינור מור-סיטבון, מנכ"לית קודקס, מציינת כי כמות ההשמות שבוצעה השנה בחברה עלתה בהיקף של 15%. העלייה בהיקף ההשמות, היא מסבירה, נובעת ממגמת ההתייעלות של המעסיקים בכל הקשור לטיפול בהון האנושי, ובמיוחד בכל הקשור לגיוסים.

מנתוני קודקס עולה כי ב-2011 חלה עלייה של כ-6% לעומת 2010 בכמות השמות עורכי הדין שבוצעו במשרדים הגדולים, המוגדרים בחברה ככאלו המונים 16-35 עורכי דין. בקרב המשרדים הגדולים מאוד, המונים יותר מ-36 עורכי דין, הוצגה עלייה של 2% במספר ההשמות שבוצעו לעומת 2010. במשרדי עורכי הדין הקטנים (1-6 עורכי דין), המהווים חלק ניכר מקרב המשרדים המגייסים בענף, נצפתה ירידה מתונה של 4% במספר ההשמות שבוצעו השנה, בעוד שבמשרדים הבינוניים (7-15 עורכי דין) נותר היקף ההשמות ללא שינוי ביחס לנתוני אשתקד.

לא מאטים, נערכים

האם בפירמות המובילות חשים באותות ההאטה הכלכלית במשק בחודשים האחרונים? מתברר כי רוב עורכי הדין מתוודעים להאטה מפי "עדות שמיעה" של לקוחותיהם, ופחות מהתנסות אישית. במשרדים הגדולים ביותר עדיין לא חשים בסימני האטה, אך בהחלט נערכים ל-2012, שבה עלול המצב במשק להידרדר לעצירה ואף מיתון.

לדברי עו"ד מוריאל מטלון, שותף מנהל במשרד גורניצקי ושות', "באחרונה טיפלנו במספר לא מבוטל של לקוחות שחווים את קשיי הזמן הזה ומתמודדים עמו. במובן זה, אכן חשנו באותות המיתון. ואולם, לא חווינו קיטון בפעילות של משרדנו. נהפוך הוא: השנה שהסתיימה התאפיינה בגידול בפעילות. עם זאת, כולנו מצווים להיערך לקראת 2012, מתוך הנחה שהמיתון שפוקד את אירופה וארה"ב עלול לפקוד גם את ישראל ולהשפיע על הלקוחות ועל המשרדים".

עו"ד גיל אורן, שותף במשרד יגאל ארנון, מציין כי הגיוון הגדול בתחומי הפעילות של המשרד ובסוגי הלקוחות גורם לכך שלרוב התנודתיות במשק מורגשת בצורה מתונה יותר. ואולם, לדבריו, "המשרד הוא חלק אינטגרלי מהמשק, וככל שהמגמה תתגבר, סביר להניח שהדבר ישליך גם על פעילות המשרד".

עו"ד מאיר לינזן, שותף מנהל בהרצוג, פוקס, נאמן מסביר כי בפעילות משפטית אותות מיתון באים לידי ביטוי באיחור מה לאחר האטה הכלכלית. לגישתם מצטרפת עו"ד איה יופה, שותפה מנהלת בגרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות', שמציינת כי קיימת תחושת חוסר ודאות לגבי המצב ב-2012. היא מסבירה כי כרגע "לקוחות שוקלים את פעולותיהם, אך אין תחושה כללית של עצירת פעילות". פילוח של נתוני קודקס לפי הרבעונים השונים במהלך 2011 משקף בתמציתיות את הטלטלה שהתרחשה השנה.

מור-סיטבון סוקרת את התפתחות הביקוש לעריכת דין לאורך חודשי השנה: "2011 החלה כהבטחה, עם עלייה ממוצעת של 9% בביקוש לעורכי דין בינואר לעומת החודש המקביל ב-2010. זאת בהמשך ישיר להיקף הביקושים הנרחב שנמדד ברבעון האחרון של 2010 וגלש לראשית השנה. הביקושים לעורכי הדין שמרו על עלייה עקבית במהלך כל הרבעון הראשון של השנה, ושיקפו עלייה של 13% ביחס לאלה שנרשמו ב-2010. הרבעון השני, לעומת זאת, היה חלש יחסית לענף, והציג ירידה של 15% בביקושים לעומת אותה תקופה אשתקד. ברבעון השלישי נרשמה עלייה של 5% בביקושים, לעומת התקופה המקבילה ב-2010. העלייה החדה ביותר נרשמה בספטמבר, עם פער של 25% בביקושים בהשוואה לספטמבר אשתקד. באוקטובר ונובמבר, נמדדה ירידה של 6% בביקושים לעורכי דין לעומת התקופה המקבילה אשתקד".

מור-סיטבון מוסיפה כי "המחאה החברתית, לצד המצב הכלכלי הגלובלי השברירי והחגים שהתפרשו השנה על פני ספטמבר ואוקטובר, האריכו את התקופה שבה נוהגים המעסיקים בענף להמתין עם ביצוע גיוסים עד לאחר החגים".

מוחים ומרוויחים

במהלך חודשי הקיץ הביעה צמרת עורכי הדין בישראל הזדהות ותמיכה במחאת האוהלים, שאחד המוקדים שלה נמצא בשדרות רוטשילד בתל אביב, בשכנות לחלק מהמשרדים הוותיקים. הפרקליטים הממולחים סברו כי מחאת מעמד הביניים מוצדקת וראויה, אך מייד לאחר שההמון עזב את הכיכרות, התייצבו אותם פרקליטים לימינם של בעלי ההון. המוחות המשפטיים היקרים ביותר הופיעו בפני חברי ועדת הריכוזיות וועדת טרכטנברג והסבירו להם מדוע אין צורך לשנות את המצב הקיים.

כיצד, אם כן, השפיעה המחאה החברתית על המשרדים התל אביביים? מטלון, ממשרד גורניצקי שממוקם בשדרות רוטשילד, מתמצת את השתלשלות האירועים כפי שניבטה מחלון משרדו: "במהלך חודשי המחאה שותפים, עורכי דין ומתמחים פקדו את האוהלים והתייחסו למחאה החברתית, כל אחת ואחד לפי דרכו ועמדתו. תוצאותיה של המחאה, שהולידו בין היתר את ועדת טרטנברג, הניבו למשרד גורניצקי פעילות משפטית רבה בכמה מעגלים שונים". הוא מוסיף כי "המשרד היה ועודנו מעורב באופן משמעותי בתוצאות המחאה. החל בשינויים במיסוי עקב טרכטנברג, שהביאו לפעילות מוגברת לפני סוף השנה, דרך ייצוג לקוחות בוועדות השונות, וכלה בייעוץ פרטני ללקוחות המשרד כיצד להתמודד עם המחאה וגילוייה במסדרונות הממשל".

במשרד יגאל ארנון, טוען אורן, גרמה המחאה החברתית לגידול בפעילות ההתנדבותית של המשרד. משרד ממיתר ליקוורניק גבע & לשם, ברנדויין ושות', לדברי השותף עו"ד רלי לשם, מסייע בכל שנה לעמותות חברתיות שונות בפעילותן, הן בתרומות כספיות משמעותיות והן בשעות עבודה פרו בונו. לשם הביע תקווה כי "נזכה לראות, כבר בשנה הקרובה, את ההשפעות החיוביות שתחולל המחאה החברתית, ובין היתר את שינוי סדר העדיפויות במשק הישראלי וחיזוק מעמד הביניים והצעירים. אנו בטוחים שבטווח הארוך שינויים אלה יסייעו לשגשוג המשק ולפעילות המשרד".

במשרד ש. הורוביץ ושות', מתאר השותף עו"ד אודי ארצי, "עקבנו בהתעניינות רבה אחר המחאה, אך היא לא השפיעה על עבודתו המקצועית של המשרד". גם עורכי הדין חנינא ברנדס, שותף מייסד ממשרד נשיץ ברנדס, ורפי מלמן, שותף במשרד מ. פירון ושות', מציינים כי למחאה עצמה לא היתה השפעה כלשהי על עבודת המשרד. יופה ממשרד גרוס, קלינהנדלר, מתקשה לאבחן השפעה ברורה על המשרד. היא מציינת כי "באופן כללי, לקוחות המשרד בודקים את השלכותיהן של המלצות הוועדות הממשלתיות עליהם".

עורכי הדין המבוקשים

מנתוני קודקס עולה כי 61% מכלל המשרות שנפתחו השנה על ידי מעסיקים, יועדו לעורכי דין צעירים בעלי ותק של שנה עד חמש שנים במקצוע. 31% מהמשרות שנפתחו יועדו לעורכי דין חדשים שרק הוסמכו למקצוע, בעלי ותק של עד שנת ניסיון אחת. רק כ-8% מהמשרות שנפתחו ב-2011 יועדו עבור עורכי דין בעלי ותק של 5 שנים ומעלה בענף.

מור-סיטבון מאבחנת כי אף שהיקף הביקוש לעורכי דין בעלי ותק בינוני הוא הגבוה ביותר, דווקא עורכי הדין הבכירים נהנו ב-2011 משיעורי השמות גבוהים. לדבריה, "אף ששיעור ניכר מהמשרות שנפתחו השנה יועדו לעורכי דין בעלי ותק קצר עד בינוני, שיעור ההשמות בפועל שביצענו עבור בכירים עלה השנה בהיקף ניכר של 58% לעומת 2010. זאת, בין היתר, תוצאה של 'ביקושים שקטים'. כלומר, כמות המשרות שפורסמה בפועל על ידי המעסיקים שיקפה רק באופן חלקי את היקפי הביקושים המלאים".

פילוח של הביקושים לעורכי הדין הבכירים לפי זהות המעסיק, מצביע על חלוקה כמעט שווה בין חברות למשרדי עורכי דין, עם יתרון קל לחברות. כ-53% מהמשרות שנפתחו בקודקס עבור בכירים היו במחלקות משפטיות בחברות. כ-47% מהמשרות שנפתחו עבור הבכירים היו במשרדי עורכי דין.

מבחינת תחומי ההתמחות המקצועית, הצמיחה המשמעותית ביותר בביקושים לעורכי דין השנה, לפי נתוני קודקס, חלה בתחום המסחרי, שרשם עלייה חדה של 11% מכלל המשרות שנפתחו השנה. בכך נטל התחום המסחרי את הבכורה מתחום הליטיגציה, שהוביל את טבלאות הביקושים ב-2010. הביקוש לפרקליטים שעוסקים בתחום הליטיגציה נותר גבוה ויציב, עם 18% מכלל המשרות שנפתחו.

בתחום הנזיקין עלה היקף הביקושים השנה ל-10% מכלל המשרות. הביקושים למשרות בשוק ההון נותרו ללא שינוי ביחס לאלה של 2010 – 4% מכלל המשרות.

הירידה בביקושים לעורכי הדין, מציינת מור-סיטבון, באה לידי ביטוי במספר מצומצם יחסית של תחומי עיסוק, שמושפעים ישירות מאי הוודאות הכלכלית במשק ומהחשש מפני השפעת משבר החוב באירופה על כלכלת ישראל. עצירת עסקות הנדל"ן עם פרוץ המחאה החברתית הביאה לירידה החדה ביותר בביקושים לעורכי דין בתחום הנדל"ן – מ-13% מכלל המשרות ב-2010 ל-8% השנה.

"בונוסים נאים"

אחת התעלומות הגדולות בתחום השכר של עורכי הדין בישראל נוגעת לגובה הבונוסים השנתי שמקבלים עורכי הדין במשרדים. החשאיות המוחלטת, שנשמרת גם בתוככי המשרדים ובין השותפים הבכירים ביותר לבין עצמם, אינה מאפשרת לדעת כמה באמת מרוויחים עורכי הדין.

במרבית הפירמות הגדולות בישראל, בדומה לפירמות האמריקאיות, מקובל לחלק בונוס שנתי לרוב עורכי הדין. בפירמות האלה, החלטה שלא להעניק לעורך דין מסוים בונוס כלל, מהווה בדרך כלל סימן בולט לאי שביעות רצון מתיפקודו.

בפירמות הגדולות בישראל נקבעים הבונוסים לעורכי הדין השכירים על פי רוב כאחוז מסוים מהשכר החודשי. גובה הבונוס משתנה בהתאם להערכה שרוכשים השותפים הבכירים לשכירים ולשותפים הזוטרים, והוא נע בדרך כלל בין חצי משכורת חודשית ועד שלוש-ארבע משכורות לעורך דין שכיר מוערך במיוחד. בקרב השותפים הבכירים סכומי הבונוסים נגזרים ישירות מגובה הרווחים השנתי של הפירמה. בשנים טובות יכולים לגרוף השותפים הבכירים מאות אלפי שקלים בונוס בשנה, בנוסף לשכר חודשי ולתשלומים מזדמנים, כמו דמי הצלחה חד-פעמיים לאחר סגירת עסקה או זכייה בהליך משפטי.

כל עשרת הפירמות הגדולות בישראל סירבו להשיב עניינית לשאלת TheMarker אם חל שינוי בגובה הבונוס הממוצע שמחלק משרדם השנה יחסית לשנים קודמות. במשרד גורניצקי הסתפקו באמירה כי "המשרד מחלק למצטיינים, והם רבים, בונוסים הולמים ונאים". לינזן ממשרד הרצוג, פוקס, נאמן, השיב כי "סכום הבונוסים ששולם ב-2011 עלה ביותר מ-20% לעומת 2010. הבונוסים מוענקים על בסיס אישי לכל שדרת עורכי הדין במשרד".

לשם ממשרד מיתר, ליקוורניק ענה כי "משרדנו אינו נוהג למסור נתונים הנוגעים לשכר ולבונוס המשולם לעובדי המשרד. המשרד מאמין כי ראוי לתגמל את עורכי הדין על תרומתם להצלחת הפירמה ולהביע הערכה על בסיס אישי לתרומה מיוחדת. ברוח גישה זו, גם השנה יהיו הבונוסים המחולקים לעובדי המשרד מהגבוהים במשרדי עורכי הדין בישראל. הואיל והבונוס המחולק הוא אישי ונוגע לביצועים במהלך השנה, מגוון אפשרויות התגמול הוא רחב, ומשתנה מעובד לעובד".

ממשרד גולדפרב-זליגמן נמסר כי "בשנה החולפת חל גידול של כ-20% בסכום הכולל של הבונוסים, המוענקים לעורכי הדין בפירמה על בסיס אישי ומחלקתי". ביתר המשרדים סירבו להגיב על השאלה.

פירמות עורכי הדין מניו יורק, שמהוות מודל לחיקוי בעבור הפירמות הישראליות, שקופות יותר בנוגע לגובה הבונוסים שהן מחלקות לעובדיהן. פירמת עורכי הדין הוותיקה והמובילה בניו יורק – קארווט, סוויין ומור – תעניק לשכירים בונוס סוף שנה דומה לזה שחילקה בסוף 2010.

לפי תזכיר שנשלח לשכירים ופורסם באתר האינטרנט The AmLaw Daily, הפירמה תעניק בונוסים בסכום מינימום לכל אחד מעורכי הדין שמועסקים בה לפי הוותק: לעורכי דין בעלי ותק של שנה – 7,500 דולר, לבעלי ותק של שנתיים – 10,000 דולר, ולבעלי ותק של שלוש שנים – 15 אלף דולר. שנה לאחר מכן יקפוץ הבונוס ל-20 אלף דולר. לעורכי דין עם ותק של חמש שנים, הבונוס הוא 25 אלף דולר. ותק של שש שנים יביא לבונוס של 30 אלף דולר, ולאחר שבע שנים הבונוס מסתכם ב-37,500 דולר. עורכי דין ותיקים יותר ושותפים יקבלו בונוס אישי. מדובר בסכום בסיסי, שיכול רק לעלות בהתאם לביצועים המקצועיים האישיים של כל עורך דין בנפרד.

האתר האמריקאי מפרט כי הבונוסים הניתנים לשכירים עם ותק של שבע שנים גדלו ב-2,500 דולר יחסית לשנה שעברה, והם הושוו לבונוסים שניתנו בפירמות עורכי דין מובילות אחרות בניו יורק, כמו למשל, פול, וויס, ריפקינד וורטון וגריסון ופירמת סאליבן וקרומוול. קארווט, סוויין ומור מהווה בדרך כלל סנונית ראשונה בקרב פירמות עורכי הדין האמריקאיות: פירמות שמתחרות על עורכי הדין הטובים ביותר, מודיעות בדרך כלל בעקבותיה על גובה הבונוסים שהן מחלקות, ועל פי רוב הסכום דומה לזה שמחלקת קארווט, סוויין ומור.

אפליה? שכר עורכות הדין נמוך ב-18% משכר עורכי הדין

מספר עורכות הדין והיועצות המשפטיות הולך וגדל עם השנים, אך רובן עדיין משתכרות שכר נמוך יותר מהגברים: 10,458 שקל מול 12,691 שקל בממוצע בהתאמה ■ גם במגזר הציבורי ובפרקליטות ישנו פער ניכר בשכר בין גברים לנשים

בשבועות האחרונים עלתה למרכז הדיון הציבורי בישראל, הסוגיה של הדרת נשים בחברה. מקרים של הפרדה כפויה בין גברים לנשים באוטובוסים, של קציני צה"ל דתיים, שסירבו להקשיב לשירה של חיילות ונשלחו למאסר, של הפרדה בחדרי כושר במוסדות אקדמיים, איסור על הספד של בת את אביה בבית הקברות – זכו לסיקור אינטנסיבי ולכותרות ראשיות בכלי התקשורת.

חלק מהדוברים שעוסקים בהדרת נשים טוענים, כי מדובר בתופעה קשה, שמאיימת על יסודותיה הבריאים והדמוקרטיים של החברה. מנגד, יש מי שטוענים כי הסיקור התקשורתי של התופעה, הוא מוגזם ויוצר את הבעיה לא פחות מאשר מדווח עליה.

כך או כך, מדובר בתופעה שולית למדי בהיקפה, וככלל נשים יכולות לשבת לצד גברים במרחב הציבורי – בחדרי כושר, באוטובוסים, וגם לשיר כאוות נפשן.

הבעיות המרכזיות והמהותיות בנוגע למעמדן של נשים בחברה, מצויות עדיין במקומות ה"מסורתיים", ובעיקר בשוק העבודה שבו נשים ממשיכות להיות מופלות במעמדן ובשכרן, לעומת גברים בעלי אותם כישורים.

ככל שהוותק עולה – הפערים יורדים

מסקר שערכה חברת "קודקס", חברת ההשמה למשפטנים המובילה בישראל, בקרב כ-1,000 עורכי דין פעילים, עולה כי המצב דומה גם בעולם המשפט. לדברי מנכ"לית קודקס, אלינור מור-סיטבון, בשנים האחרונות כמות עורכות הדין והיועצות המשפטיות עלתה מאוד, אך רק מעטות מהן מתברגות לעמדות מפתח, ורובן עדיין מקבלות שכר נמוך יותר מזה שמקבלים עמיתיהן הגברים. "בעוד כמות הנשים שפונות ללימודי משפטים גבוהה ב-2% מכמות הגברים הפונים ללימודי משפטים, ובהתאם יש יותר עורכות דין מעורכי דין, רק 25% מהשותפים במשרדים הם נשים".

עוד עולה מהסקר, כי השכר שמקבלות עורכות דין נשים, נמוך ב-18% בממוצע משכר עורכי הדין הגברים, בתפקידים מקבילים. בעוד השכר הממוצע שמשתכרים עורכי דין שכירים במשרדים שונים הוא 12,691 שקל, שכרן הממוצע של עורכות הדין הוא 10,458 שקל. בקרב היועצים המשפטיים בחברות, הפער בשכר אפילו גדול יותר: שכרן הממוצע של היועצות המשפטיות הוא 12,404 שקל, נמוך בכ-24% מזה שמקבלים יועצים משפטיים גברים, ששכרם 16,259 שקל בממוצע לחודש.

נתון מפתיע שעולה מסקר קודקס הוא, שגם במגזר הציבורי הכללי ובפרקליטות, שחלים עליהם כללים ברורים של שוויון בשכר, קיים ב"שטח" פער ניכר בשכר בין גברים לנשים. במגזר הציבורי, הפער הוא 9%. כלומר, שכרו החודשי הממוצע של משפטן גבר הוא 10,600 שקל, ואילו שכרה של משפטנית אישה הוא 9,183 שקל בלבד. בפרקליטות הפער הוא 13% – פרקליט משתכר בממוצע 10,600 שקל בחודש, ופרקליטה 9,183 שקל בלבד.

את הפער בשכר בין נשים לגברים במגזר הציבורי ובפרקליטות, מסבירה מור-סיטבון בכך, שחלק מהשכר משולם עבור עבודה בשעות נוספות; ורוב הנשים עובדות פחות שעות מגברים, בשל מחויבותן לבית ולילדים.

סוגיה נוספת שנבחנה בסקר קודקס, היא מידת ההשפעה של הוותק במקצוע על הפער בשכר בין גברים לנשים. מתברר, כי הפער בשכר בין עורכות דין לעורכי דין בעלי ותק של שנה במקצוע הוא 6%; בשנה השנייה גדל הפער ל-14%, ובשנה הרביעית הוא קופץ ל-23%!. אבל בהמשך, ככל שהוותק במקצוע עולה, חלה ירידה מסוימת בפערים בין שכר הגברים לנשים.

הפליה בשכר קיימת בכל מקום

– מה הם הקשיים העיקרים, נוסף לשכר, שבהם נתקלות נשים שמעוניינות לפתח קריירה משמעותית בתחום המשפט?

מור-סיטבון: "הבעיה הראשונה, שאינה ייחודית לעולם המשפט, היא – הפליה כללית שקיימת בשוק העבודה. השוק אינו מקדם נשים, סובל מהפליה מובנית החלה על שכרן, אך גם על מעמדן ואפשרויות קידומן.

"בעיה נוספת, שהיא די ייחודית לעולם המשפט, היא הציפייה של המעסיקים כי עורכות הדין יעבדו שעות ארוכות מאוד, ויישארו עד שעות הערב המאוחרות במשרדים. דרישה בלתי אפשרית לאימהות לילדים קטנים, שמונעת בעדן לענות לציפיות המעסיק ולהתקדם בפירמה. בהתאם לכך, מהסקר עלה כי הקריטריון החשוב ביותר לנשים בבואן לבחור מקום עבודה, הוא האיזון המיטבי בין העבודה לבית".

– דומה שהמסקנה מהסקר היא, כי לצעירה שעומדת בפני בחירת תחום לימודים ומקצוע לחיים, לא כדאי ללמוד משפטים?

מור-סיטבון: "אני לא חושבת כך. ראשית, הפליה בשכר ובקידום בין נשים לגברים קיימת לצערנו בכל מקום, ולא רק במערכת המשפט, וצריך לשנות את זה. שנית, מי שבכל זאת בוחרת להתקדם ולפתח קריירה בעולם המשפט תגלה עד מהרה, כי יש מגוון אדיר של אפשרויות תעסוקה בתחום המשפט.

"בניגוד למחשבה הרווחת, מדי שנה נפתחות משרות רבות שמתאימות לעורכות דין שהן אימהות, שאף קיבלו את השם הפופולרי 'משרת אם'. המשרות הללו מאפשרות שילוב של עבודה משרדית בשעות תחומות, עם המשך עבודה מהבית בשעות הערב, והן מעלות את שביעות הרצון של עורכות הדין, כי הן יוצרות איזון בין הבית לעבודה.

"בשנים האחרונות פונים לקודקס יותר ויותר מעסיקים בבקשה לאייש תפקידים בענף המשפט ב'משרת אם'. למעשה, על-פי הנתונים שבידינו 52% מהמשרות שאוישו בשנה האחרונה דרך קודקס, הן של 'משרת אם'".

"הלשכה תסייע לכל עורכת-דין שתילחם נגד אפלייתה בשכר"

עו"ד נעמי לנדאו, מומחית לדיני עבודה ויו"ר הוועדה לקידום עורכת-הדין בלשכת עוה"ד, אומרת כי מרבית עורכות-הדין השכירות, במיוחד במגזר הפרטי, מופלות לרעה בשכרן ואף במעמדן, לעומת עמיתיהן הגברים באותו מקום ובאותו ותק מקצועי. לדבריה, הסיבות לכך לכאורה רבות. "טוענים שהן מגבילות עצמן בשעות עבודה, אינן מוכנות לוותר על הקריירה הנוספת (בית וילדים), וכי הלקוחות מעדיפים עו"ד בכירים בדמות גברים. טיעונים אלו יכלו אולי לתפוס במאה הקודמת, אך היום הם בקושי תירוצים", היא מפרטת.

עו"ד לנדאו מותחת ביקורת על התנהלות בעלי המשרדים ואומרת כי "כל בעלים של משרד עו"ד ימצאו שלל נימוקים משפטיים, מדוע אין להפלות בין שכר של גבר לאישה, כאשר הם מייצגים נשים אחרות בבתי המשפט, אבל כאשר מדובר בעורכות-דין, עובדות שלהם, הם מרשים לעצמם לנהוג אחרת, והטיעונים המשפטיים הללו נעלמים". לדבריה, "אני, כבעלת משרד, מקפידה על שוויון מוחלט בין עורכי-דין לעורכות-דין, ולראיה: בעלת השכר הגבוה אצלי היא עורכת דין".

לנדאו מציינת כי חוקי מדינת ישראל אינם מתירים אפליה לא עניינית שכזו, אך מעטות הן עורכות-הדין שמרימות את דגל המרד, מחשש לאובדן הפרנסה או הוצאת שמן לרעה. "רק נשים חזקות, שאינן חוששות לעמוד על זכויותיהן, תוכלנה להביא את השינוי הנדרש. אני מבטיחה לך שהן יקבלו את הגיבוי המוחלט והעזרה של הוועדה, בראשה אני עומדת. כל תלונה שתגיע לוועדה, תטופל בשני מישורים: חוקי העבודה ואיסור אפליה. הלשכה, חד וחלק, נגד אפליה שכזו".

שכר ממוצע לפי סוג מעסיק (בשקלים)

סוג מעסיק גבר אישה הפרש
משרדי עורכי דין 12,691 10,458 18%-
חברות 16,259 12,404 24%-
מגזר ציבורי 11,312 10,286 9%-
פרקליטות 10,600 9,183 13%-
בתי משפט 9,470 9,360 1%-

שכר ממוצע לפי ותק (בשקלים)

 

ותק (בשנים) אישה גבר הפרש
1 ₪ 9,408 ₪ 10,050 6%-
2 ₪ 10,208 ₪ 11,937 14%-
3 ₪ 11,473 ₪ 13,867 17%-
4 ₪ 12,838 ₪ 16,048 23%-
5 ₪ 14,750 ₪ 16,764 8%-
6 ₪ 15,373 ₪ 17,907 14%-

תנאים נלווים והטבות שכר לעורכי דין 2011

התנאים הנלווים לשכר וההטבות נתפשים  בעיני עורכי הדין כחלק אינטגראלי מהשכר, ערך ההטבות הללו יכול להגיע גם ל- 25% מהשכר ולהוות תוספת משמעותית לתלוש המשכורת. לא אחת אנו עדים לכך  שהטבה או היעדר הטבה זו או אחרת, עשויה להוות לשון מאזניים במשא ומתן מול המעסיק ולהכריע את הכף לגבי מקום עבודה.  ישנם מקרים בהם ההטבה היא כה נפוצה עד כי היא הופכת לסטנדרט בענף ועורכי הדין מצפים לקבל אותה ומשקללים אותה בשכרם, כך שהמעסיק מרגיש "מחויב" להעניק אותה כדי לעמוד בסטנדרט. לעומת זאת, ישנם תנאים נלווים לשכר והטבות שעדיין יוצרים אפקט של WOW בקרב העובדים ומייצרים שיח חיובי על מקום העבודה. באופן טבעי, סדרי העדיפויות והצרכים של כל עובד ועובד הם שקובעים עד כמה הטבה זו או אחרת תדבר אליו ותהיה אטרקטיבית עבורו.

 תנאים נלווים 2011 בהשוואה לשנים קודמות

ההטבה הנפוצה ביותר בקרב עורכי הדין היא החניה, 53.2% מעורכי הדין זוכים לחניה מטעם המעסיק,  זוהי ירידה של כאחוז לעומת אשתקד. ההטבה השניה הנפוצה היא מימון טלפון נייד מטעם המעסיק ו-41.7% מעורכי הדין זוכים להטבה זו, זוהי עליה של 3.5% לעומת 2010, 32.7% מעורכי הדין מקבלים מהמעסיק קרן השתלמות (עליה של כ- 4% לעומת שנה שעברה), 18.7% זוכים להשתתפות בארוחות, 11.6% יוצאים לנופש שנתי מטעם המשרד. 9.7% מעורכי הדין מעידים כי הם מקבלים משכורת 13, 8.8% זוכים לתוספת אחזקת רכב בעוד 7% מהקולגות מקבלים רכב צמוד ע"ח המעסיק, 3.8% נהנים מהשתתפות המעסיק בלימודים ו-2.9% זוכים לעיין בעיתון יומי על חשבונו.

 אלינור מור סיטבון, מנכ"ל קודקס מסבירה – בסה"כ, אנו רואים השנה שיפור בתנאים הנלווים לעומת 2010 ובוודאי שלעומת 2009, שיפור זה הוא תולדה של אקלים כלכלי חיובי יותר בענף לעומת שנים קודמות –  יותר עורכי דין זוכים לטלפון נייד, קרנות השתלמות והשתתפות בארוחות , שיפורים אילו בתנאים הלווים מבטאים עלייה ריאלית בשכרם של עורכי הדין.

תנאים נלווים 

2011

2010

2009

הפרשים 2011 לעומת 2010 

חניה

53.20%

54.20%

53.50%

-1.00%

טלפון סלולרי

41.70%

38.20%

37.25%

3.50%

קרן השתלמות

32.70%

28.80%

28.20%

3.90%

השתתפות בארוחות

18.70%

13.40%

12.80%

5.30%

נופש שנתי

11.60%

לא נבדק

לא נבדק

משכורת 13

9.70%

9.50%

10%

0.20%

אחזקת רכב

8.80%

8.70%

11.90%

0.10%

רכב צמוד

7.00%

7.30%

5.30%

-0.30%

השתתפות בלימודים

3.80%

לא נבדק

לא נבדק

עיתון יומי

2.90%

3.20%

2.80%

-0.30%

 תנאים נלווים לפי מעסיק

באופן גורף התנאים הנלווים הניתנים לעורכי הדין המועסקים בחברות ובמגזר הציבורי עדיפים על אילו הניתנים במשרדים. אם אתה עורך דין המועסק במגזר הציבורי סביר להניח כי אתה זוכה לקרן השתלמות, אחזקת רכב, חניה וטלפון נייד.  סיכוי לא רע ( מהמועסקים 20%) כי תזכה גם לנופש שנתי וגם להשתתפות בלימודים בעת הצורך. עורך דין המועסק בחברה סביר כי יזכה לקרן השתלמות, טלפון נייד, השתתפות בארוחות, חניה ואולי גם רכב צמוד (35%).

 

הטבה

משרדים

חברות

מגזר ציבורי

קרן השתלמות

17.80% 74.50% 88.60%

אחזקת רכב

4.80% 18.60% 51.40%

חניה

53.10% 59.80% 54.30%

רכב צמוד

0.70% 35.30% 2.90%

טלפון סלולרי

35.50% 70.60% 54.30%

השתתפות בארוחות

11.50% 56.90% 11.40%

עיתון יומי

0.70% 12.70% 8.60%

נופש שנתי

9.00% 16.70% 20.00%

השתתפות בלימודים

1.80% 3.90% 20.00%

תנאים נלווים לפי גודל משרד עו"ד

אם כבר לעבוד במשרד עורכי דין אז מבחינת תנאים, עדיף במשרד גדול מאוד…עורכי הדין המועסקים במשרדים הגדולים מאוד זוכים, ללא ספק, לתנאים משופרים לעומת הקולגות המועסקים במשרדים הקטנים יותר, כ-82% מהם אינם צריכים לחפש מקום חניה, 66% מהם זוכים לטלפון נייד ע"ח המעסיק, כ- 28% מקבלים הוצאות השתתפות בארוחות,  כ- 20% מהם זוכים לנופש שנתי ע"ח המעסיק.

 

גודל משרד עו"ד 2011

קטן

בינוני

גדול

גדול מאוד

משכורת 13

3.90% 6.00% 6.80% 11.80%

קרן השתלמות

18.30% 17.90% 16.20% 18.40%

אחזקת רכב

4.60% 4.00% 2.70% 9.20%

חניה

32.70% 53.60% 64.90% 81.60%

טלפון סלולרי

17.00% 32.50% 48.60% 65.80%

השתתפות בארוחות

8.50% 7.90% 8.10% 27.60%

נופש שנתי

2.00% 7.30% 16.20% 19.70%

השתתפות בלימודים

2.60% 1.30% 1.40% 1.30%

 

סקר השכר של קודקס 2011 – טבלת שכר עורכי דין מעודכנת ודירוג תחומי עיסוק

 מתדולוגיה – סקר השכר של קודקס נערך זו הפעם הרביעית, בסקר  השתתפו כ- 1000 עורכי דין פעילים, אשר ענו על שאלון שכר אינטרנטי מקיף שפורסם באתר קודקס. השאלון הופץ לעורכי הדין במגוון אמצעי הפצה וצינורות מדיה הפונים לעו"ד. ניתוח הנתונים הסטטיסטיים נערך בסיוע חברת "מדגם, ייעוץ ומחקר בע"מ". 51% ממלאי הסקר הם גברים ו- 49% הן נשים.

הגדרות גודל משרד לפי מספר עורכי הדין המועסקים בו -

משרד עורכי דין קטן עד 5 עו"ד

משרד עורכי דין בינוני 5-15 עו"ד

משרד עורכי דין גדול 15-30 עו"ד

משרד עורכי דין גדול מאד מעל 30 עו"ד

שנת 2011 לעומת 2010

בשנת 2011 ניכרת עליית שכר ממוצעת של כ- 2%  אשר באה לידי ביטוי בכל מדרגי הוותק של עורכי הדין.

שנים

אחוז עליה ממוצעת בשכר עורכי דין

2010 לעומת 2009

3%

2011 לעומת 2010

2%

2009 לעומת 2007

-10%

מבחינת מעסיקים את העליות הגדולות ביותר ראינו דווקא בקרב עורכי הדין המועסקים המגזר הציבורי (7%) ובקרב המשרדים הבינוניים (3%) ובאופן הזעום ביותר בקרב המועסקים בחברות  (1%). אם בשנת 2010 עורכי הדין המועסקים במשרדים הגדולים חוו עליה של 5% בשכרם והמועסקים במשרדים הגדולים מאוד  זכו לעליות שכר של 9% הרי שהשנה לא נרשמו כלל עליות בקרב המועסקים במשרדים הגדולים והגדולים מאוד.  זאת בעוד המועסקים במשרדים הקטנים המשיכו לרשום דווקא ירידות שכר בממוצע של כ- 3% לעומת שכר 2010.

אלינור מור סיטבון, מנכ"ל קודקס מסבירה– בחברות, במשרדים הגדולים ובמשרדים הגדולים מאוד בוצעו תיקוני השכר עם סימני ההתאוששות מהמיתון כבר בשנה שעברה, כך שלאור התיקונים הגדולים אשתקד, השנה לא ניכרו בקרב מעסיקים אילו עליות שכר משמעותיות. נראה כי דווקא בקרב מעסיקי המשרדים הבינוניים נוצר השנה צורך משמעותי יותר בשימור עובדים, במיוחד בקרב מדרגי ביניים, לפיכך, זכו המועסקים בהם ליותר עדכוני שכר והקטנת פערים מול הקולגות המועסקים במשרדים הגדולים והגדולים מאוד. זאת בעוד שכרם של עורכי הדין המועסקים במשרדים הקטנים מוסיף להישחק גם השנה והם הנפגעים הגדולים ביותר מהצפת השוק.

סוג מעסיק

שינוי בשכר ב-2010 לעומת 2009

שינוי שכר ממוצע  2011 לעומת 2010

חברות

5%

1%

מגזר ציבורי

0%

8%

משרד עו"ד קטן

-4%

-3%

משרד עו"ד בינוני

-1%

7%

משרד עו"ד גדול

5%

0%

משרד עו"ד גדול מאוד

9%

0%

 שכר לפי מעסיק וותק

מבחינת דרגות הוותק, עליות שכר מתונות ניכרו בקרב עורכי הדין הצעירים יותר, המהווים את כוח העבודה המרכזי במשרדים ופחות בקרב הוותיקים והבכירים, כאשר מדרג הוותק שזכה השנה לעלייה הגדולה ביותר הוא 3-4 שנים מההסמכה, עורכי דין אלו זכו לכ- 3% עליית שכר ממוצעים.

שנות ותק

חברות

מגזר ציבורי

קטן

בינוני

גדול

גדול מאוד

עד שנה מההסמכה

9,847

9,734

7,886

10,502

10,068

11,796

שנה עד שנתיים מההסמכה

10,769

10,350

8,909

11,112

12,411

13,931

שנתיים עד שלוש מההסמכה

10,868

10,972

10,892

12,238

14,993

15,167

שלוש עד ארבע שנים מההסמכה

16,273

12,714

11,186

15,093

15,454

19,176

ארבע עד חמש שנים מההסמכה

17,681

13,787

11,797

15,415

16,453

19,550

חמש עד שש שנים מההסמכה

19,044

15,388

12,650

15,707

20,125

20,716

איזה תחום הוא הרווחי ביותר?

את עורכי הדין שיאני השכר אנחנו מוצאים השנה בתחום היי טק, לאחר שדחקו משם את שיאני השכר של שנה שעברה עורכי הדין מתחום המסחר הבינלאומי. שלישיים אחריהם הם המועסקים בשוק ההון, מיד אחריהם הקולגות מתחום הקניין הרוחני, הבאים בתור הם הליטיגטורים ואחריהם ניתן למצוא את עורכי הדין המועסקים בתחום דיני העבודה, המסחר המקומי, הנדל"ן, מיסוי ואחרון בעשירייה הפותחת הוא תחום הפירוקים והכינוסים.

אלינור מור סיטבון, מנכ"ל קודקס מסבירה –  רף הכניסה לתחומים המופיעים בחמישייה הפותחת (היי טק, מסחרי בינל, שוק ההון, קניין רוחני וליטיגציה) הוא גבוה ביותר. מלכתחילה, על-מנת לעסוק בתחומים אלו יש צורך לשלוט בחומר מורכב ולרכוש ניסיון, לכן, אין זה מפתיע כי המעסיקים מוכנים לשלם יותר עבור עורכי הדין המוכשרים בתחומים אלו. בנוסף, לרוב, התמחות עורכי הדין בתחומים הללו מתבצעת במשרדים הגדולים יותר, בהם רמות השכר הן מלכתחילה גבוהות יותר, כך שנקודת הזינוק שלהם הייתה טובה יותר.

תחום ההיי טק אמנם מצוי בראש הטבלה אך נרשמו בו בממוצע ירידות שכר בסדר גודל של כ- 8% לעומת אשתקד, ההסבר לכך, הוא דווקא התרחבותו של התחום, השנה ראינו משרות שנפתחו ע"י חברות היי טק קטנות יותר ואף חברות הזנק, מן הסתם, עורכי הדין המועסקים בחברות הצעירות משתכרים שכר נמוך יותר מאשר הקולגות באותו התחום בחברות ההיי טק הותיקות והרווחיות ומכאן נובעת ה"משיכה כלפי מטה" של השכר הממוצע.

בתחום המסחרי הבינלאומי השכר שבשנה שעברה רשם עלייה משמעותית (11%)  רושם השנה דווקא ירידות בממוצע, הסבר אפשרי לכך הוא מיתון מסוים של עליית השכר הגדולה מאשתקד ותיקון כלפי מטה השנה. עורכי הדין אשר עוסקים בתחום המסחרי הבינלאומי הם למעשה "הסיירת" של התחום המסחרי, הם מיודעים עם המאטריה הבינלאומית ובעלי כישורי ניסוח חוזים באנגלית ללא דופי. זאת ועוד, לעיתים קרובות, יש צורך בתחומי ידע רוחביים וחוצי מחלקות.

בשוק ההון נרשמה עלייה של 4% בשכרם של עורכי הדין – עליה הנגזרת מהפעילות בשווקים השנה בארץ ובעולם ומאופיו האינטנסיבי והסיזיפי של התחום.

בתחום הקניין הרוחני זכו עורכי הדין לעליות שכר ממוצעות של כ- 10%, כמות משרדי עורכי הדין האיכותיים העוסקים בתחום היא מצומצמת ביותר, שכר הטרחה המשולם ע"י הלקוחות הוא גבוה במיוחד, לפיכך, שכרם של עורכי הדין המועסקים בתחום עולה בהתאמה. בנוסף, תחום זה הושפע השנה גם הוא מהתפתחות תחומי הייטק והאינטרנט.

בתחום הליטיגציה היו השנה עליות של כ- 8% בשכר הממוצע. זהו ביטוי לכוחות השוק –תחום הליטיגציה מהווה חלק בלתי נפרד מפעילות השוק הכללית, המשרדים העוסקים בתחום זה צמחו השנה הביקושים לעורכי הדין גדלו ובהתאם לזה גם המחיר ושכר המועסקים.

תחום דיני העבודה הוא תחום שוקק, מודעות העובדים לזכויותיהם מצויה במגמת גדילה וכתוצאה יותר מעסיקים מקבלים תלונות מעובדים ונאלצים לפנות לסיוע משפטי, בהתאמה הביקוש לשירותי עריכת דין בתחום זה גדל. השנה ראינו פירמות עורכי דין אשר תחום דיני העבודה אינו נמצא במסגרת תחומי הליבה שלהן אשר החלו לספק ו/או הרחיבו את שירותיהם בתחום דיני עבודה, כיום ישנו מספר הולך וגדל של צוותים או אפילו  מחלקות המטפלות בלקוחות גם בתחום זה. במקביל ראינו עליה של 10% בשכר עורכי הדין המועסקים בתחום.

תחומי הנדל"ן והמסחרי המקומי הם תחומים הזמינים לכל עו"ד, כתוצאה מכך (ומהצפת עורכי הדין בשוק), התחרות בתחומים אלו הופכת ליותר פרועה,עובדה השוחקת את שכר הטרחה שמתקבל מהלקוחות ומשפיעה באופן ישיר על השכר המשולם לעורכי הדין השכירים.

עשרת התחומים הרווחיים ביותר 2011

אחוז שינוי 2011 לעומת 2010

אחוז שינוי 2010 לעומת 2009

1

היי טק

-8%

-5%

2

מסחרי בינל

-3%

11%

3

שוק ההון

4%

-2%

4

קניין רוחני

10%

0%

5

ליטיגציה

8%

7%

6

דיני עבודה

10%

10%

7

מסחרי מקומי

4%

0%

8

נדל"ן

-4%

0%

9

מיסוי

-1%

6%

10

פירוקים וכינוסים

-5%

12%