הסטודנטים למשפטים בוחרים מוסד לימוד בהתאם ליוקרתו ומצפים שימצא להם התמחות

אלפי סטודנטים למשפטים יוצאים מדי שנה אל השוק המשפטי הרווי ומשתלבים במשרות התמחות בפירמות עורכי הדין, בחברות ובמגזר הציבורי, במגוון רחב של תחומים.

רבות נכתב על שוק עריכת הדין הרווי, על כשליו המובנים, על היחלשות המקצוע ובאופן כללי הפכה הקריאה לויתור על לימודי המשפטים לרווחת על ידי אישים בולטים שונים, האחרון שבהם היה שר הכלכלה, נפתלי בנט. להמשיך לקרוא

הסוד השמור של ההתמחות במשפטים – הסטודנטים לא מכירים את התחומים

אלפי סטודנטים למשפטים יוצאים מדי שנה אל השוק המשפטי הרווי ומשתלבים במשרדים, בחברות ובמגזר הציבורי, במגוון רחב של התמחויות הנפרשות על פני תתי תחומים שונים.

לבחירת תחום ההתמחות השפעה מכרעת על העתיד המקצועי של המתמחים. זאת, בין היתר, משום שהתחום בו יתמקצעו יהיה, במרבית המקרים, התחום הבלעדי בו יצברו ידע וניסיון מעמיקים, אך חשוב מכך – הניעות בין תחומים לאחר ההסמכה כעורכי דין, הינה נמוכה יחסית והמעסיקים בענף המשפט יעדיפו, על פי רוב, גיוס עו"ד שצבר ניסיון רלוונטי לתחום המיועד, במסגרת התמחותו, על פני עו"ד שמעוניין לבצע שינוי, אפילו אם הוא נערך בשלב מוקדם שכזה.

לאור היותו של שוק המשפט משוכלל באופן יחסי, הציפייה הטבעית היא כי הסטודנטים יכירו היטב את התחומים בהם הם עתידים לעסוק בתקופת התמחותם. ואולם מנתוני קודקס, חברת ההשמה המובילה בענף המשפט, עולה כי מרבית הסטודנטים אינם מכירים לאשורו את התחום בו הם עומדים להתמחות, ומשוועים להיחשף למידע בנושא באופן בלתי אמצעי ממקבלי ההחלטות בענף, בתקופת לימודיהם עובר לתקופה הסמוכה לתחילת התמחותם.

צוות מחלקת המתמחים של קודקס, אסף וניתח נתונים מקיפים אודות הידע והצרכים הייחודיים של הסטודנטים למשפטים, הנוגעים לתקופת התמחותם, בדגש על תחומי ההתמחות, במסגרת מאות ראיונות, קבוצות מיקוד ושני אירועי דגל יוקרתיים שנערכו בחודש שעבר.

אלינור מור-סיטבון, מנכ"ל קודקס: "קבוצות המיקוד והראיונות שערכנו בשנה החולפת, עם סטודנטים למשפטים הלומדים בשנה השנייה ללימודיהם במגוון מוסדות לימוד, איששו את הנחתנו, כי הסטודנטים אינם מכירים באופן מעמיק דיו את התחומים בהם הם עתידים להתמחות. חלק ארי מהסטודנטים הביע רצון עז לקבל מידע מקיף אודות הפרקטיקה המשפטית, להיחשף באופן מעמיק למגוון תחומי ההתמחות והתעורר צורך ממשי בקרב הסטודנטים לקיים קשר בלתי אמצעי עם אישים מרכזיים בענף, ע"מ ללמוד מהם באופן אישי אודות אופי וסוג ההתמחות, כפי שהללו נגזרים מתחום העיסוק. הסטודנטים הביעו עניין בקבלת מידע רלוונטי אודות תחומי הליבה בענף המשפט, לרבות היכרות עם תחומים חדשים יחסית ותחומים רווחיים במיוחד".

ציבורי או פרטי – זאת השאלה

עוד עולה מנתוני קודקס, כי קושי מרכזי עמו מתמודדים הסטודנטים מחפשי ההתמחות, נעוץ בכך שאינם יודעים לבצע הבחנה מקיפה של האפשרויות שעומדות בפניהם במסגרת ההתמחות בקרב מעסיקים פרטיים לעומת ציבוריים. הסטודנטים המעוניינים להתמחות במגזר הפרטי, מעידים כי אינם מכירים את תחומי ההתמחות המרכזיים במשרדי עורכי הדין בעוד אשר סטודנטים המעוניינים להתמחות במגזר הציבורי, מעידים כי אינם מבינים לאמיתו של דבר מה כוללת העבודה בפרקליטות ובמה היא שונה, למשל, מהעבודה בסנגוריה.

זאת ועוד, חוסר היכולת לדמיין את העבודה היומיומית מתוך היכרות עם תחום העיסוק, מותירה את הסטודנטים באפלה בכל הנוגע ליכולת לקבל החלטה מושכלת אודות התחום בו ירצו להתקדם ולהתפתח בעתיד כעורכי דין מן המניין. הדבר נובע בעיקר, כתוצאה מהפער בין הידע התיאורטי שצוברים הסטודנטים במסגרת לימודי הקורסים במהלך התואר, לבין הדרישות האמיתיות של הפרקטיקה. הקושי המיידי שניצב בפניהם, בשלב זה, נעוץ בעיקר בהיעדר כלים מכוונים שיאפשרו להם לבחור קורסים מתאימים במסגרת לימודיהם, אשר יכוונו אותם לתחום העיסוק הרלוונטי עבורם, ו/או לבחור שילוב של תואר רלוונטי נוסף, במקביל לתואר במשפטים.

מור-סיטבון: "הסטודנטים, מחפשי ההתמחות, נוטים לבצע במרבית המקרים הבחנה גסה בין המגזר הפרטי למגזר הציבורי ומתעניינים בהשתלבות בהתמחויות במגזר הציבורי או בתחום האזרחי-מסחרי, מבלי לרדת לרזולוציה של תתי התמחויות, לרבות המשמעות של העיסוק בהם בפרקטיקה. הסטודנטים שמים את הדגש על גודל המשרדים, כאשר מדובר במעסיקים פרטיים ובשאיפה להשתלב בפרקליטויות ובבתי המשפט, מתוך אג'נדה חברתית, כאשר הם מתעניינים במגזר הציבורי. אנו מקפידים להעניק לסטודנטים כלים ומידע שיסייעו להם לקבל החלטה מושכלת מתוך הבנה והיכרות אמיתית עם ענף המשפט. בין היתר, אנו שמים את הדגש על בדיקת אופק ההתפתחות אצל המעסיק, היכרות עם תחומי העיסוק המובילים, ומידע פנימי אודות ההתמחות כפי שעלה ממאות משובי התמחות, שנכתבו באופן מקיף ע"י עו"ד שהתמחו בעבר במשרדים.

עד כה לא נעשה סדר מבני מקיף דיו שהציג לסטודנטים את מגוון התחומים הפרוסים בפניהם במסגרת התמחותם, אשר ישפיעו באופן מכריע על עתידם המקצועי, תוך ירידה לרזולוציות, לרבות דגש על היבטי הפרקטיקה הייחודיים. הבנה זו היוותה קטליזטור, מבחינתנו, להפקת אירועי שולחנות עגולים יוקרתיים, במסגרתם זכו הסטודנטים להיכרות מעמיקה עם תחומי העיסוק המובילים בענף המשפט".

פרקטיקת השולחן העגול

באירועי השולחנות העגולים, שהתקיימו במלון הרודס, השתתפו מאות סטודנטים למשפטים ממגוון מוסדות לימוד, אשר נפגשו עם שותפים בכירים מ-24 משרדים המובילים בישראל, חלקם בדרגת מנהלי המשרדים.

האירועים, שכללו קוקטייל חגיגי, שמו לעצמם למטרה לחשוף את הסטודנטים באופן מעמיק באמצעות הרצאות ופרזנטציות מקיפות למגוון תחומי ליבה שעומדים בפני הסטודנטים במסגרת ההתמחות, בדגש על הפרקטיקה ב"יום שאחרי". קרי, השותפים העניקו תמונת מצב רחבה על אופי העבודה של עורכי הדין בתחומי ההתמחות, לרבות מגוון פרמטרים רלוונטיים הקשורים לעבודה בתחום העיסוק הספציפי, בשילוב דוגמאות מהחיים.

במסגרת האירוע, הקפידה קודקס, על יצירת תמהיל מגוון של תחומים בעלי היצע רחב של משרות התמחות בשוק. התחומים שהוצגו הינם – שוק ההון, נדל"ן, משפט מסחרי, ליטיגציה, הגבלים עסקיים, דיני עבודה, דיני תקשורת, תובעות ייצוגיות, כינוסים ופירוקים, דיני הייטק, משפט מנהלי, מיזוגים ורכישות, מיסוי, חדלות פירעון ודיני בנקאות.

מור-סיטבון: "האירועים שערכנו וההיענות האדירה של מאות הסטודנטים, העלו ממצאים מרתקים, שחיזקו את המידע שאספנו לאורך השנה, אודות התחומים שמעניינים את הסטודנטים, בתקופת לימודיהם, לעומת התחומים בעלי ההיצע הנרחב ביותר העומדים לרשותם בפרקטיקה.

חלק גדול מהסטודנטים המשתתפים ציינו, כי הם מתעניינים בתחום האזרחי-מסחרי, מבלי שידעו לבצע חלוקה לתתי התחומים הנפרסים תחתיו, בעוד שחלק משמעותי נוסף התייחס לעניין הרב שהוא מגלה בתחום הפלילי ובתחום דיני המשפחה והמעמד האישי. הביקוש לשני התחומים האחרונים בקרב הסטודנטים, נובע מהיותם של הקורסים הנלמדים באקדמיה מעניינים ומושכים במיוחד ואולם דה פקטו, מדובר בתחומים אליהם מגייסים מספר נמוך יחסית של מתמחים בשוק, מדי שנה, כך שלצורך שמעלים הסטודנטים לא קיים מענה מספק במגזר הפרטי וחלק מסוים מאותם סטודנטים ישתלבו לבסוף בפרקליטות או בסנגוריה הציבורית.  זאת, בעוד שלתחומי נישה אחרים שקיים עבורם היצע משרות נרחב יחסית, לא קיימת כמעט התייחסות מצד הסטודנטים, בשל חוסר היכרות עמם בשלב הלימודים".

עוה"ד דניאל מרכוס, שותף במשרד עמית, פולק, מטלון ושות', מחזק את הדברים: "הקושי בגיוס הוא בעיקר לתחומי נישה, שהסטודנטים פחות מכירים. כך למשל לא כל הסטודנטים לומדים דיני עבודה לפני הליך הגיוס, ולכן לא יודעים האם מדובר בתחום בו הם מעוניינים לעסוק. כמו כן, נראה כי הסטודנטים מעדיפים על פי רוב לבחור בתחום רחב יחסית על מנת לשמור אפשרויות פתוחות ככל הניתן להמשך הדרך".

הנחשקים ביותר: משפט אזרחי-מסחרי ומגזר ציבורי

מנתוני קודקס עולה, כי התחומים המושכים ביותר מבחינת הסטודנטים, הינם משפט אזרחי  ומשפט המסחרי. במקום השני ניצבת ההתעניינות במגזר הציבורי ובאופן עוקב, במשפט הפלילי, בתחום דיני המשפחה, בתחום הנזיקין ובשוק ההון.

תחום הליטיגציה מתחלק לליטיגציה מסחרית, אזרחית ופלילית. במסגרת זו, נדרשים המתמחים להכנת כתבי בי-דין ולליווי עוה"ד במסגרת ייצוג בבתי המשפט. הדגש העיקרי מושם הוא על יכולת ביטוי ברמה גבוהה ביותר, בכתב ובע"פ.

התחום המסחרי, נוגע בעיקר לליווי עסקאות והסכמים בחברות מסחריות עסקיות. התחום הינו רחב ביותר וכולל מגוון תתי תחומים –  פירוקים וכינוסים, מיזוגים ורכישות, הנפקות, הגבלים עסקיים, מכרזים, עסקאות בינלאומיות, הסכמים, שוק ההון, היי-טק ועוד. דגש מרכזי מושם על אנגלית ברמה גבוהה מאוד.

עוה"ד לימור שופמן, סגנית ראש מחלקת חברות וני"ע והשותפה האחראית על המתמחים במשרד עוה"ד גולדפרב-זליגמן, מציינת כי: "מניסיוננו לאורך השנים, תחומי העיסוק המבוקשים על ידי סטודנטים המגיעים לראיון התמחות, הם תחומי הליבה של הפעילות המשפטית במשרד – שוק ההון, מסחרי (עסקאות), ליטיגציה ונדל"ן. לצד אלו, אני יכולה להצביע על מגמה הולכת וגוברת של עניין בתחומי מיסים, מימון, דיני עבודה ואנרגיה ותשתיות".

עוה"ד דניאל מרכוס, מוסיף: "התחומים המבוקשים ביותר במשרדנו הינם התחום המסחרי ותחום ההייטק ולצדם, באופן מסורתי, תחום הליטיגציה".

מותחים את אפשרויות ההתמחות

בחינת השיקולים שמציגים הסטודנטים, במהלך ראיונות ההתמחות, הנוגעים לבחירת תחום ההתמחות, מלמדת על ניסיון לעקוף את ההיכרות המוגבלת עם היצע התחומים, באמצעות בחירת תחום רחב ככל הניתן.

לימור שופמן: ""עד לשינוי כללי לשכת עורכי הדין, הראיונות התבצעו בתחילת השנה השנייה, סטודנטים רבים עדין לא למדו בשלב זה מקצועות רבים ולכן גם היה להם קושי לגבש החלטה לגבי התחום בו ירצו להתמחות. לאור שינוי כללי לשכת עורכי הדין והעובדה שהראיונות יתבצעו בעתיד לקראת תום השנה השלישית, אני מניחה שיקל על הסטודנטים לגבש החלטה לגבי תחומי העניין שלהם. רוב הסטודנטים בוחרים את התחום בו ירצו להתמחות בהתאם לתחומים המעניינים אותם. אנו רואים, כי סטודנטים שלומדים, בנוסף למשפטים, גם חשבונאות או מנהל עסקים, נוטים לבחור בתחום המסחרי או בתחום המיסים".

דניאל מרכוס, מוסיף: "הסטודנטים מנסים, כאמור, לבחור באפשרות שתהיה הנכונה ביותר עבורם לטווח הארוך – קרי לבחור תחום בו הסיכויים שיצליחו ויישארו כעורכי דין גבוהים ככל הניתן וכן לבחור בתחום שישרת אותם בצורה הכי טובה גם מעבר לשנת ההתמחות".

עושים סדר בשוק

לאור הבלבול הגדול הקיים בקרב המתמחים, בנוגע למסלולים העומדים בפניהם במסגרת חיפוש ההתמחות, ביקשנו מחברת קודקס, לאפיין את מבנה השוק ומגוון מקומות ההתמחות המוצעים למתמחים במשפטים.

אלו הממצאים.

לרשות הסטודנטים המבקשים להתמחות בענף המשפט, עומדים שני מגזרים מרכזיים – המגזר הפרטי והמגזר הציבורי.

המגזר הציבורי, מציע לסטודנטים היצע נרחב של סוגי התמחויות.

מקור מרכזי לגיוס מתמחים הינו משרד המשפטים. מכרז משרד המשפטים מציג מגוון התמחויות ב-60 יחידות המשרד הפזורות בארץ. בין היחידות, ניתן למנות את לשכת היועץ המשפטי לממשלה, המשנה ליועץ המשפטי, פרקליטויות המדינה (מחלקות שונות), לרבות הפרקליטות המחוזית ומחלקת בג"צים, האגף לסיוע משפטי, אגף האפוטרופוס הכללי, הסנגוריה הציבורית ועוד. בכל היחידות מגייסים מתמחים מדי שנה, למועדים מרץ וספטמבר. הגשת המועמדות למשרד המשפטים והליך גיוס המתמחים, מבוצעים ללא עלות, דרך חברת קודקס.

אפיק מרכזי נוסף לגיוס הינו בתי המשפט. ככלל קיימות שלוש דרגות שיפוט – בתי משפט שלום, בתי משפט מחוזיים ובית המשפט העליון. לצד בתי המשפט ה"רגילים", פועלים בתי משפט מתמחים, דוגמת בית הדין לעבודה, בתי הדין לענייני משפחה ועוד מגוון טריבונלים. ההתמחות הנחשקת ביותר עבור מרבית הסטודנטים הינה בבית המשפט העליון. הגיוס מתבצע אחת לשנה ומתקבלים להתמחות, הסטודנטים המצטיינים ברמה הגבוהה ביותר באקדמיה.

אפיק גיוס נוסף הינו משרדי הממשלה והכנסת, במסגרת זו נכללות גם יחידות ציבוריות נוספות, לרבות רשויות ציבוריות, דוגמת הרשות לניירות ערך, רשות המיסים, עיריות ועוד.

אפיק גיוס אחרון בתחום הציבורי, מתייחס ליתר הגופים הציבוריים בישראל.

במקביל להיצע במגזר הציבורי, ניצב המגזר הפרטי. כאשר ההתמחויות במסגרת זו נבדלות על פי תחומי עיסוק וסוגי המעסיקים.

המגזר הפרטי נחלק למשרדי עורכי דין, שמהווים את החלק הארי של המעסיקים המגייסים ולחברות.

מבחינה מבנית, ניתן לסמן באופן גס, חלוקה ברורה בין סוגי המשרדים.

אפיק גיוס מרכזי, הינו משרדים מסחריים גדולים ומובילים, הניצבים במקומות העליונים בדירוג דאנס 100.

מקור גיוס נוסף, הינו משרדים בינוניים וקטנים, לרבות משרדי בוטיק המתמחים במגוון תחומים ייעודיים, דוגמת דיני הייטק, דיני עבודה, קניין רוחני, פלילי, משפחה ונזיקין.

מור-סיטבון מציינת: "בכל הנוגע ל-20 המשרדים המסחריים הגדולים, אלו השמות המרכזיים שהסטודנטים מכירים על פי רוב בתקופת לימודיהם וחלק גדול מהסטודנטים מעוניין להתמחות בהם, מבלי להתייחס לתחום ההתמחות. חלק גדול מהסטודנטים אינם מכירים בתקופת לימודיהם את משרדי הבוטיק המובילים בשמם ואולם במסגרת פניותיהם לקודקס, מתוך רצון להשתלב במשרדי הנישה המובילים בתחומים המעניינים אותם, אנו חושפים אותם למשרדים הללו ומכירים להם את פעילותם".

נהנים מהאווירה – דואגים לעתיד

בחינת הפרמטרים החשובים ביותר לסטודנטים בבחירת מקום התמחותם, מעלה כי הדגש העיקרי שלהם, בבחירת מעסיק במגזר הפרטי, מושם על הסיכוי להמשיך בעבודתם במשרד, אף לאחר הסמכתם כעורכי דין, לצד אווירה נעימה ויחס הולם.

לימור שופמן: "אני יכולה להצביע על ארבעה פרמטרים מרכזיים שמנחים את הסטודנטים בהחלטתם על מקום ההתמחות – פרופיל המשרד, האם מדובר במשרד גדול ובעל מוניטין משמעותי בתחומי פעילותו, כזה המטפל בעסקאות מורכבות, פרויקטים גדולים והליכים משמעותיים; הכשרה ולמידה במהלך תקופת ההתמחות; סיכויי החזרה למשרד כעורכי דין  וכן תנאי ההעסקה, יחסי האנוש והאווירה החברתית במשרד. בשנים האחרונות, ההשקפה של הסטודנטים על תקופת ההתמחות התחדדה, וכיום הם בוחנים, כבר בשלב הבחירה במשרד ובשלב הראיונות, את סל הידע וההכשרה עימו הם יצאו בתום תקופת ההתמחות. אנו מבינים כי הסטודנטים שמגיעים לפירמה שלנו הם בעלי יכולות גבוהות וכישורים מגוונים, ולכן המטרה שלנו היא בראש ובראשונה להעניק ידע, הכשרה וניסיון מעשי. בין היתר, כדי לאפשר לטובים ביותר בין המתמחים לשוב אלינו כעורכי דין".

דניאל מרכוס, מוסיף: "הפרמטרים החשובים הם הסיכויים להמשיך במקום ההתמחות גם אחר כך כעורכי דין, היחס לו יזכרו בתור מתמחים והאווירה במקום ההתמחות. כמו-כן, היכולת ללמוד ולהפיק מן ההתמחות ככל הניתן".

בכל הנוגע להעדפת המגזר הציבורי, מציינת מור-סיטבון, כי: "חלק גדול מהסטודנטים מכוונים לפרקליטות, בין היתר, כי הם מבינים שההתמחות עתידה להעניק להם ניסיון פרקטי בתחום הליטיגציה. זהו מקום, כמעט בלעדי, שמאפשר למתמחים לייצג כבר בתקופת ההתמחות ולצבור ניסיון שלא ניתן להשיג במגזר הפרטי. עם זאת, יש לקחת בחשבון, כי בהמשך הקריירה המשפטית עשוי להתעורר קושי מסוים במעבר למגזר הפרטי, לאור אופי ושיטות העבודה השונים וכן השוני האינהרנטי במושאי הייצוג. ואולם, מסלול אישי שיצביע על הצטיינות לאורך תקופת הלימודים וההתמחות, לצד התמחות בפרקליטות מובילה – יקלו על ביצוע המעבר".

התחומים הפופולאריים ביותר להתמחות בפועל באחוזים התחומים הפופולאריים ביותר בקרב סטודנטים למשפטים באחוזים
ליטיגציה 20% אזרחי-מסחרי 39%

מגזר ציבורי 25%

מגזר ציבורי 18%
אזרחי 17% משפט פלילי 10%
משפט מסחרי (חברות + שוק ההון)13% דיני משפחה 8%
נדל"ן 10% דיני נזיקין 5%

דיני עבודה 9%

שוק ההון 5%

דיני נזיקין 7%

נדל"ן 4%

קניין רוחני 4%

קניין רוחני   2%

הייטק 2%

דיני עבודה 2%

לא כל אחד צריך להיות מאסטר

מאת: נדב אלון

ראשית, אתחיל בגילוי נאות. נולדתי לפני כ-25 שנה במרכז הארץ ודם פולני זורם בעורקיי. מגיל צעיר, לתפארת מדינת ישראל – נתיב החיים היה משורטט ומתוכנן מראש – מסיימים תיכון, מתגייסים לצבא, עושים פסיכומטרי, רואים קצת עולם וללא עיכובים מיותרים – נפנים היישר אל עולם האקדמיה, על מנת לרכוש השכלה ובעיקר, להביא תואר ראוי הביתה, שיביא גאווה להורים.

אני מגיע, באופן אישי, מתחום מדעי החברה, מקום בו שוק התעסוקה הופך לתחרותי מרגע לרגע, כך שנוצר מצב בו תואר שני הפך לדרישה בסיסית עבור קבלה למשרות רבות.

התואר הראשון אינו מהווה עוד יתרון משמעותי, כבעבר ותארים מתקדמים נהפכו במרוצת הזמן לנחלת הכלל.

אך האם זה המצב השורר גם בעולם המשפט?

כיום מוצעות תכניות לתואר שני במשפטים (LL.M) בשישה מוסדות בארץ: אוניברסיטת ת"א, אוניברסיטת בר-אילן, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת חיפה, המרכז הבינתחומי הרצליה, המכללה למנהל והמכללה האקדמית נתניה.

נתון סטטיסטי מעניין מראה, כי משנה לשנה עולה כמות הנרשמים לתואר שני במשפטים במוסדות השונים. לא זו אף זו, אלא שאפילו קיימת תכנית לתואר שני במשפטים ללא משפטנים!

יחד עם זאת, מעיון בביקושים בענף המשפט, קרי בהגדרות הקשיחות של המשרות המוצעות בתחום, במרבית המקרים, לא רק שתואר שני אינו מופיע בדרישות המשרה, אלא שהוא גם לא יבטיח בהכרח לבעליו זימון לראיון עבודה – זאת, בניגוד לתחומים אחרים, בהם, פעמים רבות תואר שני מהווה תנאי סף לקבלה לעבודה.

בעולם המשפט, כאמור, המצב שונה.

לשם כך, עולה השאלה – למה? מדוע להשקיע זמן, כסף ואנרגיות על תואר שלאו דווקא יתרום בתהליך חיפוש העבודה?

כל עוד התואר לא נלמד במסלול משולב של תואר ראשון ושני יחדיו, לרוב הסטודנטים יידרשו להגיע ללימודים לאחר הפוגה מסוימת מהתקופה הסטודנטיאלית של התואר הראשון, והחזרה לספסל הלימודים לא תמיד תהיה פשוטה. אם כך, אז למה בכל זאת?

מונח שעולה רבות בשנים האחרונות, עד כדי שחיקה, בהקשר זה – הוא פיתוח אישי. אחד הדברים המעסיקים היום את עולם התעסוקה, הוא קודם כל עניין, הרבה לפני השכר. אנשים מחפשים את האתגר האינטלקטואלי בעבודתם ובאמצעות השכלה גבוהה, ניתן להשיג זאת ולפתוח אופקי תעסוקה נוספים בשלב מאוחר יותר.

תכניות התואר השני לרוב כוללות התמחות כלשהיא, למשל במשפט עסקי, וכך ניתן להתמקצע ולהרחיב את הידע המשפטי.

בנוסף, תואר שני תמיד מהווה יתרון. אולי הוא לא יקנה כרטיס כניסה למקום עבודה, אך הוא בהחלט יכול להטות את הכף, במצב בו יגיעו לשלבים הסופיים מועמדים בעלי ניסיון דומה, ואף יהווה קלף למיקוח בתחום השכר. מכיוון שכמות עורכי הדין בישראל נמצאת בעלייה מתמדת, חשוב למועמדים לעשות מאמץ ולצבור כל יתרון משמעותי שניתן.

אדם אשר סיים תואר שני, מציג למעסיק יכולות למידה לצד רצון להתמקצע, להתפתח וללמוד – תכונות החשובות מאוד למשרדים השונים המגייסים עורכי דין.

גם מקום הלימודים עצמו מהווה פקטור. בעלי תואר שני מאוניברסיטאות נחשבות מחו"ל, ישדרגו כמעט אוטומטית את מעמדם. משרדים רבים מחפשים בוגרי תארים מתקדמים מחו"ל, אשר שפשפו את האנגלית המשפטית שלהם.

פרט חשוב לא פחות, הוא אורכו של התואר השני – 4 סמסטרים בסה"כ ובתכניות מסוימות, ניתן לקבל את התואר תוך שנה – השקעה יחסית סבירה ליתרונות שמקבלים בוגרי התואר. מיותר לציין, שהתכניות עצמן מותאמות לאנשים עובדים.

כמו כן, ניתן לעשות את התואר עם או ללא תזה, כאשר כתיבת תזה, פותחת פן מחקרי לסטודנטים, שבמידה וירצו, יוכלו בעתיד להמשיך לתואר שלישי ולשדרג את מעמדם לד"ר.

לסיכום, על טעם וריח אין להתווכח – תואר שני טומן בחובו יתרונות רבים, אך אינו מיועד לכל אחד. ניתן להתקדם לדרגות הגבוהות בעולם המשפט, גם בלעדיו. לפני שחושבים על יתרונות יחסיים ויוקרה של התואר, חשוב לברר – האם בפועל מתאים לי לחזור לספסל הלימודים, לקרוא, לכתוב וללמוד. במידה וכל אלו מדברים אליכם, אמליץ להירשם.

כמו שב.ב. קינג פעם אמר: "הדבר היפה ביותר בלימודים, הוא שאיש אינו יכול לקחת את מה שלמדת".

הכותב, נדב אלון, הינו יועץ השמה וקריירה בקודקס, חברת ההשמה המובילה בישראל בענף המשפט.

 

הרגולציה תופסת תאוצה ולא פוסחת על המתמחים

מאת: אילן דבי 

מהפכה רגולטורית בישראל

בשנה האחרונה עולה נושא הרגולציה שוב ושוב לכותרות במגוון הקשרים. המחאה החברתית של הקיץ האחרון, הובילה להקמת ועדת טרכטנברג, שבין יתר המסקנות שחרטה על דגלה, העלתה על נס את חשיבות שינויי הרגולציה בעקבות הכשלים הרבים במשק, בדגש על נושא הריכוזיות.

הצורך בהסדרה במגוון תחומים והניסיון להגן על גופים ופרטים, בדרך זו, נמצא היום, יותר מתמיד, בתודעה הציבורית.

באופן טבעי חדר תחום זה והתפתח אף בענף המשפט, עד אשר בשנה החולפת חולל רעידת אדמה בשוק המתמחים בישראל.

הכללים החדשים בשוק המתמחים

בשנת תשע"א, תוקנו כללי לשכת עורכי הדין, הנוגעים למועד קיום ראיונות ההתמחות, עבור הסטודנטים למשפטים בישראל.

על פי התקנה החדשה, ראיונות התמחות, לא יחלו לפני תום הסמסטר הראשון של שנת הלימודים השלישית במשפטים – "חמישה עשר לחודש מרס של שנת הלימודים השלישית של המועמד להתמחות במוסד מוכר", לשון התקנה.

התקנה החדשה חלה על מועמדים להתמחות, אשר החלו את לימודי המשפטים בשנת הלימודים האקדמית התשע"א ואילך.

דרישות נוספות שהתווספו למתמחים בכל הנוגע לראיונות, כנגזרת לשינוי הכללים, מחייבים את המועמד להציג טופס מטעם המוסד בו הוא לומד, המעיד כי הוא אכן מצוי בשנת הלימודים השלישית או כי סיים את השנה השלישית. דרישה זו, למעשה, מוטלת על ציבור המאמנים.

בחינת דברי ההסבר שעומדים מאחורי התיקון מלמדת, כי הקדמת תהליך הקבלה למתמחים בשוק הפרטי פגעה במידה רבה בתהליכי הקבלה של מתמחים למשרות התמחות בסקטור הציבורי, באשר תהליכים אלה מתקיימים בדרך כלל בשלב מאוחר יותר של לימודי המשפטים, לעומת התהליכים במשרדים הפרטיים.

המשמעות האופרטיבית של התקנה הינה, כי סטודנטים יפסיקו להתרוצץ בסוף שנתם הראשונה בחיפוש טרוד ואינטנסיבי אחר התמחות במשרדים הנחשבים ביותר בתחומם, ללא ידיעה והבנה ממשית אודות התחום בו הם הולכים להתמקצע ואשר עתיד להשפיע על אופק הקריירה שלהם בענף המשפט, למשך שנים רבות בהמשך.

בחירה אקראית בתחום ההתמחות טרם החלת התיקון

טרם החלת התיקון, נהגו הסטודנטים להשקיע בלימודיהם באופן מעמיק ויסודי ביותר, בעיקר בשנת הלימודים הראשונה, ע"מ לבסס גיליון ציונים מעולה. תודעת הסטודנטים היתה, כי חשיבות ההצטיינות בלימודי התואר בשנת הלימודים הראשונה, תכריע את הכף בכל הנוגע לאפשרותם להתמחות במשרדים הטובים ביותר ולחילופין במקומות מעולים בסקטור הציבורי, דוגמת משרד היועץ המשפטי לממשלה, פרקליטות המדינה ומחלקת הבג"צים.

ראיונות ההתמחות, החלו טרם החלת התיקון, במהלך שנת הלימודים השנייה של התואר.

גיליון הציונים, לצד הפעילות החברתית-התנדבותית של הסטודנטים, שימשו עד כה ככרטיס הביקור הרשמי של הסטודנטים בפני המעסיקים הפוטנציאלים בענף המשפט.

לכאורה, יש יתרונות ברורים במצב זה. הסטודנטים מתחילים את התואר "בכל הכוח", כאשר הם משקיעים באופן עקבי ומעמיק בלימודיהם בשאיפה להצטיין. ואולם, אליה וקוץ בה.

אחד הקשיים המשמעותיים, שעמדו בפני הסטודנטים, שביקשו להתקבל להתמחות בשלב מוקדם זה, היה היעדר ידיעה והיכרות ממשית, עם מרבית התחומים בעולם המשפט, באופן שהקשה עליהם לקבל החלטה שקולה ומאוזנת בכל הנוגע לתחום בו יבקשו להתמחות.

כך, סטודנטים בתום השנה הראשונה, שנחשפו לנושאים, דוגמת דיני חוזים ומשפט מנהלי, טרם התנסו בלימודי דיני משפחה, דיני עבודה ותאגידים. במובן זה קבלת החלטה על התמחות בתחום המסחרי, למשל, לא יכולה היתה להתבסס על היכרות מעמיקה עם התחום, כלל, ולפיכך התקבלה כ"החלטה עיוורת" במידה רבה.

מסחרי VS ציבורי – מה יותר יוקרתי?

בפקולטות מסוימות למשפטים, הושם לאורך השנים דגש על התחום המסחרי, ועידוד, גם אם סמוי, להתמחות בעולמות הליטיגציה המסחרית ושוק ההון.

בפקולטות אחרות, הושם הדגש דווקא על השתלבות בסקטור הציבורי. כל אחת מהפקולטות זיהתה יוקרתיות עם מאפיינים וערכים שונים.

התוצאה היתה, שסטודנטים רבים, רצו להגיע למקומות ה"נחשבים" בהתאם לרוח הפקולטה בה למדו וכך מצאו עצמם סטודנטים רבים, סוגרים התמחות בשלב מוקדם, בתחום שלא הכירו, אך האמינו שהוא מוביל, יוקרתי וכדאי.

התקנה החדשה ביקשה להתמודד בדיוק עם סוגיה זו. בשינוי הכללים, יש כדי לעצור במעט את המירוץ המטורף בחיפוש העיוור וההיסטרי אחר ההתמחות, בשלב כה מוקדם. בעזרת התקנה החדשה, לסטודנטים ניתנה הזדמנות להכיר את העולם המשפטי לעומק, לשאול יותר שאלות, להיחשף למידע, להתעצב באופן מקצועי ואישי ולגבש תפיסה מושכלת בכל הנוגע לנתיב הקריירה בו ירצו להתפתח. כך נרתמת החשיבה המושכלת לצד יסודות לוגיים ומקצועיים של קבלת החלטות, בטרם הגשה נחפזת של מועמדות להתמחות.

מיתרונות הרגולציה – הפיכת ההחלטה למושכלת

כיום, במצב בו השוק המשפטי רווי ברבבות עורכי דין המוסמכים מדי שנה, קיימת חשיבות מכרעת בבחירת המסלול המקצועי הנכון והמתאים לכל סטודנט באופן ספציפי, שאחרת עורכי הדין לעתיד עשויים למצוא עצמם מחפשים את המשרה הראשונה שלהם, לאחר ההתמחות, בתחום שונה מזה שהתמחו בו, ואז להיתקל בקושי בהתמודדות עם מתחרים רבים על כל משרה, בעלי יתרון ממשי עליהם, באשר אלה צברו ניסיון בתחום ההתמחות הרלוונטי.

ואולם לעיתים מזומנות, לא מכירים הסטודנטים בעובדה, כי להחלטה על תחום ההתמחות ועל מקום ההתמחות תהיה השפעה כה גדולה וארוכת טווח על עתידם במקצוע. זו גם הסיבה, בשלה חלק מהסטודנטים לא מבינים עד הסוף את היתרון הגדול שקיבלו בעצם דחיית הראיונות להתמחות והם מעוניינים, בין היתר בשל הלחץ הגדול המופעל עליהם במהלך הלימודים, לסגור את מקום ההתמחות בהזדמנות הראשונה ובשלב מוקדם ככל הניתן.

סוגיה מעניינת נוספת שעולה בהקשר זה, נוגעת לסטודנטים אשר מעוניינים להשתלב בתפקידי התמחות במגזר הציבורי. לא אחת, הללו מנעו מעצמם, טרם התיקון, להגיש מועמדות למשרדים פרטיים, לאור העובדה שהמתינו לתשובות לגבי ראיונותיהם ממשרד המשפטים או מהפרקליטויות. תקופת הביניים הזו, נמשכה פרק זמן לא מבוטל ורבים מהם, אשר קיבלו תשובות שליליות בסקטור הציבורי (ולעיתים גם חיוביות) ואשר החליטו עקב כך לחפש משרה אף במגזר פרטי, מצאו עצמם מול שוקת שבורה. מרבית המשרות בשלב זה כבר נסגרו בפניהם, והיצע המשרות שנותר היה דל יחסית והתחרות סביבו רבה.

לעניות דעתי, מבחינת סטודנטים, מדובר בשינוי חיובי שבא להטיב עמם במידה רבה. דומה כי הלחץ העצום שהסטודנטים למשפטים חווים במהלך שנת לימודיהם הראשונה בכל הנוגע למציאת התמחות הוא עצום, ומשכך משפיע באופן שלילי על יכולת הסטודנטים למצוא את ההתמחות המתאימה להם באמת ובאופן מושכל. עד כה, נראה כי הבחירה התבססה לא אחת, על היות המשרד בעל שם, קרי גדול ומוביל ופחות על היכרות ואהבה אמיתית לתחום ההתמחות.

התוצאה לפיה סטודנטים רבים מצאו עצמם בהתמחות הרחוקה שנות אור, מהתחומים אותם הם אוהבים ובהם יכלו באמת להצטיין, הזיקה להם במידה רבה ופגמה מהנאתם מתקופת ההתמחות.

חשוב לציין, שגם טרם כניסתו של התיקון לתוקף, ניתן היה למצוא התמחות בשלב מאוחר יותר של הלימודים ולאו דווקא בשנת הלימודים השנייה, ואולם מרבית המשרות המבוקשות היו כבר תפוסות בשלב זה ולסטודנטים היתה בחירה מוגבלת בהרבה.

המעסיקים מברכים על התיקון

מבחינת המעסיקים, נראה כי מרביתם מברכים על התיקון ומאמינים כי יש יתרון בדחיית מועד הראיונות לשנת הלימודים השלישית, ממגוון סיבות.

ראשית, סטודנט שמתחיל לחפש התמחות בשנתו השלישית ללימודים, מבין כבר את הכיוון שבו הוא מעוניין להתמחות, מכיר את עולם התוכן והמינוחים שלו, ויש לו כלים רבים יותר כדי להבין במה ירצה לעסוק בעתיד. במובן זה, הסטודנטים בשלים יותר לקבל החלטה מקצועית נכונה, ולא לבחור את תחום ההתמחות באופן כמעט אקראי.

שנית, לסטודנטים ניתן תמריץ להמשיך ולהשקיע בלימודיהם גם לאחר השנה הראשונה לתואר, כך שרמת הטמעת החומר תישאר גבוהה והישגיהם בהתאם, ולא יישנה המצב שהתרחש לא אחת בשנים האחרונות, שאחרי הקבלה למשרה הנחשפת, הסטודנט מוריד במידה רבה את קצב השקעתו בלימודיו ולא רואה בהצטיינות יעד נכסף.

שלישית, וכנגזרת, העובדה שהמעסיקים קיבלו עד עתה סטודנטים בסוף שנת לימודיהם  הראשונה פגעה לא אחת גם במשרד עצמו, שבסוף התהליך, עם תחילת ההתמחות בפועל של הסטודנט, מצא עצמו עם מועמד שאינו מתאים לתפקיד אליו התקבל, כתוצאה מפערי הידע שהיו ברשותו במועד קבלת ההחלטה, ואולם הבנה זו שוקעת בשלב מאוחר מדיי, כאשר לא ניתן כבר לשנות את ההחלטה.

רביעית, ככל שהזמן העומד לרשות הסטודנטים למציאת ההתמחות יתקצר, לפחות סטודנטים תהיה הזדמנות לסגור התמחות במספר מקומות במקביל. התנהלות זו של סטודנטים רבים, פגעה במעסיקים לאורך השנים, והללו מצאו עצמם לא אחת ללא עתודות מספיקות של מתמחים איכותיים, לאחר שחודשים ספורים טרם תחילת ההתמחות, בחר המתמחה להודיע על מעבר למשרד אחר או למשרה בסקטור הציבורי. המעסיקים נדרשו במצבים אלה, להתמודד עם הצורך לאתר מתמחה בדחיפות, מתוך מאגר מצומצם יותר ואיכותי פחות.

לא לראיונות, כן לטרום

יש לציין כי הכללים החדשים אינם באים להסדיר את עבודת הסטודנטים בתפקידי "טרום התמחות" במשרדי עורכי הדין, וכי אין בכללים כדי למנוע העסקה של סטודנט למשפטים בעבודה משפטית או אחרת שאיננה התמחות כמשמעה לפי החוק.

ואולם נותר לקוות שהמעסיקים לא יימצאו בכך פרצה, שתאפשר להם לעקוף את מהות הכללים החדשים.

עם סיטואציה זו ניתן להתמודד בעזרת דילמת האסיר. ברגע שיש כלל וכולם (כאן המעסיקים) אוכפים אותו, אז ניתן להגיע לאופטימום, ואולם מספיק ש(מעסיק) אחד יחליט שלא לפעול לפי הכלל ויפר אותו, אז הכלל לא ישיג את מטרותיו וירע את המצב.

בהתאם לכל שינוי חקיקתי, את האפקטיביות שלו נוכל לבחון רק עם חלוף הזמן – במעקב אחר דור העתיד של עורכי הדין בישראל.

הכותבת, אילן דבי, הינה נציגת מחלקת שירות הלקוחות בקודקס, חברת ההשמה המובילה בישראל בענף המשפט.

אפליה? שכר עורכות הדין נמוך ב-18% משכר עורכי הדין

מספר עורכות הדין והיועצות המשפטיות הולך וגדל עם השנים, אך רובן עדיין משתכרות שכר נמוך יותר מהגברים: 10,458 שקל מול 12,691 שקל בממוצע בהתאמה ■ גם במגזר הציבורי ובפרקליטות ישנו פער ניכר בשכר בין גברים לנשים

בשבועות האחרונים עלתה למרכז הדיון הציבורי בישראל, הסוגיה של הדרת נשים בחברה. מקרים של הפרדה כפויה בין גברים לנשים באוטובוסים, של קציני צה"ל דתיים, שסירבו להקשיב לשירה של חיילות ונשלחו למאסר, של הפרדה בחדרי כושר במוסדות אקדמיים, איסור על הספד של בת את אביה בבית הקברות – זכו לסיקור אינטנסיבי ולכותרות ראשיות בכלי התקשורת.

חלק מהדוברים שעוסקים בהדרת נשים טוענים, כי מדובר בתופעה קשה, שמאיימת על יסודותיה הבריאים והדמוקרטיים של החברה. מנגד, יש מי שטוענים כי הסיקור התקשורתי של התופעה, הוא מוגזם ויוצר את הבעיה לא פחות מאשר מדווח עליה.

כך או כך, מדובר בתופעה שולית למדי בהיקפה, וככלל נשים יכולות לשבת לצד גברים במרחב הציבורי – בחדרי כושר, באוטובוסים, וגם לשיר כאוות נפשן.

הבעיות המרכזיות והמהותיות בנוגע למעמדן של נשים בחברה, מצויות עדיין במקומות ה"מסורתיים", ובעיקר בשוק העבודה שבו נשים ממשיכות להיות מופלות במעמדן ובשכרן, לעומת גברים בעלי אותם כישורים.

ככל שהוותק עולה – הפערים יורדים

מסקר שערכה חברת "קודקס", חברת ההשמה למשפטנים המובילה בישראל, בקרב כ-1,000 עורכי דין פעילים, עולה כי המצב דומה גם בעולם המשפט. לדברי מנכ"לית קודקס, אלינור מור-סיטבון, בשנים האחרונות כמות עורכות הדין והיועצות המשפטיות עלתה מאוד, אך רק מעטות מהן מתברגות לעמדות מפתח, ורובן עדיין מקבלות שכר נמוך יותר מזה שמקבלים עמיתיהן הגברים. "בעוד כמות הנשים שפונות ללימודי משפטים גבוהה ב-2% מכמות הגברים הפונים ללימודי משפטים, ובהתאם יש יותר עורכות דין מעורכי דין, רק 25% מהשותפים במשרדים הם נשים".

עוד עולה מהסקר, כי השכר שמקבלות עורכות דין נשים, נמוך ב-18% בממוצע משכר עורכי הדין הגברים, בתפקידים מקבילים. בעוד השכר הממוצע שמשתכרים עורכי דין שכירים במשרדים שונים הוא 12,691 שקל, שכרן הממוצע של עורכות הדין הוא 10,458 שקל. בקרב היועצים המשפטיים בחברות, הפער בשכר אפילו גדול יותר: שכרן הממוצע של היועצות המשפטיות הוא 12,404 שקל, נמוך בכ-24% מזה שמקבלים יועצים משפטיים גברים, ששכרם 16,259 שקל בממוצע לחודש.

נתון מפתיע שעולה מסקר קודקס הוא, שגם במגזר הציבורי הכללי ובפרקליטות, שחלים עליהם כללים ברורים של שוויון בשכר, קיים ב"שטח" פער ניכר בשכר בין גברים לנשים. במגזר הציבורי, הפער הוא 9%. כלומר, שכרו החודשי הממוצע של משפטן גבר הוא 10,600 שקל, ואילו שכרה של משפטנית אישה הוא 9,183 שקל בלבד. בפרקליטות הפער הוא 13% – פרקליט משתכר בממוצע 10,600 שקל בחודש, ופרקליטה 9,183 שקל בלבד.

את הפער בשכר בין נשים לגברים במגזר הציבורי ובפרקליטות, מסבירה מור-סיטבון בכך, שחלק מהשכר משולם עבור עבודה בשעות נוספות; ורוב הנשים עובדות פחות שעות מגברים, בשל מחויבותן לבית ולילדים.

סוגיה נוספת שנבחנה בסקר קודקס, היא מידת ההשפעה של הוותק במקצוע על הפער בשכר בין גברים לנשים. מתברר, כי הפער בשכר בין עורכות דין לעורכי דין בעלי ותק של שנה במקצוע הוא 6%; בשנה השנייה גדל הפער ל-14%, ובשנה הרביעית הוא קופץ ל-23%!. אבל בהמשך, ככל שהוותק במקצוע עולה, חלה ירידה מסוימת בפערים בין שכר הגברים לנשים.

הפליה בשכר קיימת בכל מקום

– מה הם הקשיים העיקרים, נוסף לשכר, שבהם נתקלות נשים שמעוניינות לפתח קריירה משמעותית בתחום המשפט?

מור-סיטבון: "הבעיה הראשונה, שאינה ייחודית לעולם המשפט, היא – הפליה כללית שקיימת בשוק העבודה. השוק אינו מקדם נשים, סובל מהפליה מובנית החלה על שכרן, אך גם על מעמדן ואפשרויות קידומן.

"בעיה נוספת, שהיא די ייחודית לעולם המשפט, היא הציפייה של המעסיקים כי עורכות הדין יעבדו שעות ארוכות מאוד, ויישארו עד שעות הערב המאוחרות במשרדים. דרישה בלתי אפשרית לאימהות לילדים קטנים, שמונעת בעדן לענות לציפיות המעסיק ולהתקדם בפירמה. בהתאם לכך, מהסקר עלה כי הקריטריון החשוב ביותר לנשים בבואן לבחור מקום עבודה, הוא האיזון המיטבי בין העבודה לבית".

– דומה שהמסקנה מהסקר היא, כי לצעירה שעומדת בפני בחירת תחום לימודים ומקצוע לחיים, לא כדאי ללמוד משפטים?

מור-סיטבון: "אני לא חושבת כך. ראשית, הפליה בשכר ובקידום בין נשים לגברים קיימת לצערנו בכל מקום, ולא רק במערכת המשפט, וצריך לשנות את זה. שנית, מי שבכל זאת בוחרת להתקדם ולפתח קריירה בעולם המשפט תגלה עד מהרה, כי יש מגוון אדיר של אפשרויות תעסוקה בתחום המשפט.

"בניגוד למחשבה הרווחת, מדי שנה נפתחות משרות רבות שמתאימות לעורכות דין שהן אימהות, שאף קיבלו את השם הפופולרי 'משרת אם'. המשרות הללו מאפשרות שילוב של עבודה משרדית בשעות תחומות, עם המשך עבודה מהבית בשעות הערב, והן מעלות את שביעות הרצון של עורכות הדין, כי הן יוצרות איזון בין הבית לעבודה.

"בשנים האחרונות פונים לקודקס יותר ויותר מעסיקים בבקשה לאייש תפקידים בענף המשפט ב'משרת אם'. למעשה, על-פי הנתונים שבידינו 52% מהמשרות שאוישו בשנה האחרונה דרך קודקס, הן של 'משרת אם'".

"הלשכה תסייע לכל עורכת-דין שתילחם נגד אפלייתה בשכר"

עו"ד נעמי לנדאו, מומחית לדיני עבודה ויו"ר הוועדה לקידום עורכת-הדין בלשכת עוה"ד, אומרת כי מרבית עורכות-הדין השכירות, במיוחד במגזר הפרטי, מופלות לרעה בשכרן ואף במעמדן, לעומת עמיתיהן הגברים באותו מקום ובאותו ותק מקצועי. לדבריה, הסיבות לכך לכאורה רבות. "טוענים שהן מגבילות עצמן בשעות עבודה, אינן מוכנות לוותר על הקריירה הנוספת (בית וילדים), וכי הלקוחות מעדיפים עו"ד בכירים בדמות גברים. טיעונים אלו יכלו אולי לתפוס במאה הקודמת, אך היום הם בקושי תירוצים", היא מפרטת.

עו"ד לנדאו מותחת ביקורת על התנהלות בעלי המשרדים ואומרת כי "כל בעלים של משרד עו"ד ימצאו שלל נימוקים משפטיים, מדוע אין להפלות בין שכר של גבר לאישה, כאשר הם מייצגים נשים אחרות בבתי המשפט, אבל כאשר מדובר בעורכות-דין, עובדות שלהם, הם מרשים לעצמם לנהוג אחרת, והטיעונים המשפטיים הללו נעלמים". לדבריה, "אני, כבעלת משרד, מקפידה על שוויון מוחלט בין עורכי-דין לעורכות-דין, ולראיה: בעלת השכר הגבוה אצלי היא עורכת דין".

לנדאו מציינת כי חוקי מדינת ישראל אינם מתירים אפליה לא עניינית שכזו, אך מעטות הן עורכות-הדין שמרימות את דגל המרד, מחשש לאובדן הפרנסה או הוצאת שמן לרעה. "רק נשים חזקות, שאינן חוששות לעמוד על זכויותיהן, תוכלנה להביא את השינוי הנדרש. אני מבטיחה לך שהן יקבלו את הגיבוי המוחלט והעזרה של הוועדה, בראשה אני עומדת. כל תלונה שתגיע לוועדה, תטופל בשני מישורים: חוקי העבודה ואיסור אפליה. הלשכה, חד וחלק, נגד אפליה שכזו".

שכר ממוצע לפי סוג מעסיק (בשקלים)

סוג מעסיק גבר אישה הפרש
משרדי עורכי דין 12,691 10,458 18%-
חברות 16,259 12,404 24%-
מגזר ציבורי 11,312 10,286 9%-
פרקליטות 10,600 9,183 13%-
בתי משפט 9,470 9,360 1%-

שכר ממוצע לפי ותק (בשקלים)

 

ותק (בשנים) אישה גבר הפרש
1 ₪ 9,408 ₪ 10,050 6%-
2 ₪ 10,208 ₪ 11,937 14%-
3 ₪ 11,473 ₪ 13,867 17%-
4 ₪ 12,838 ₪ 16,048 23%-
5 ₪ 14,750 ₪ 16,764 8%-
6 ₪ 15,373 ₪ 17,907 14%-

שוק עריכת הדין מוצף – 2,060 מתמחים נגשו לבחינות לשכה

כ-2,060 מתמחים ייגשו היום למועד החורף של בחינות ההסמכה ללשכת עורכי הדין, שיתקיימו במרכז הירידים בתל אביב. הבחינות יהיו בכתב, ויארכו שלוש שעות וחצי.

במועד החורף מספר הנבחנים בדרך כלל קטן מאשר במועד האביב, המתקיים לרוב במאי, ושיעור המעבר לרוב נמוך יותר, ומגיע לכ-70%. בנובמבר 2010 עברו את הבחינה בהצלחה 67% מהנבחנים. בישראל רשומים כיום יותר מ-45 אלף עורכי דין פעילים. למרות השוק המוצף, נתוני קודקס, חברת השמה לעורכי דין, עשויים לעודד את המתמחים הנבחנים היום. לפי הנתונים, חלה עלייה של כ­ 13% במספר המשרות המוצעות לעורכי דין צעירים וחסרי ניסיון או בעלי ניסיון של שנה – מ-183 אשתקד ל-236 השנה.

לדברי אלינור מור סיטבון, מנכ"ל קודקס, "עורכי הדין הצעירים שנכנסים מדי שנה למעגל העבודה הם כוח עבודה חדש ומלא מוטיווציה, שעלות העסקתו נמוכה יותר, ולכן יש מצבים שבהם מעסיקים, שביקשו מלכתחילה לגייס עורך דין בעל ניסיון, התגמשו במהלך תהליך הגיוס וגייסו עורכי דין מתחילים שהתמחו במשרד איכותי".

 שכר עורכי הדין הצעירים

באלה תחומי עיסוק קיים כיום ביקוש מצד מעסיקים לעורכי דין חדשים? לפי נתוני קודקס, כ-19% מהמשרות החדשות שנפתחו בחברה עבור עו"ד ללא ניסיון ב-2011 היו בתחום המסחרי, ו-18% היו בתחום האזרחי. גם בליטיגציה (ניהול תיקים בבתי משפט) ובתחום הנזיקין קיים היצע גדול יחסית – 15% מהמשרות שהוצעו השנה לעורכי דין מתחילים היו בליטיגציה ו-11% מהמשרות בנזיקין. רק 2% מהמשרות שנפתחו השנה לעורכי דין מתחילים היו בתחום שוק ההון. גם נתוני השכר עשויים לעודד את עורכי הדין הטריים. לפי נתוני קודקס, למרות ההצפה בשוק, שכרו הממוצע של עורך דין מתחיל (עד שנה מההסמכה) עלה במעט ב-2011 לעומת 2010 – עלייה של 1%-2% בממוצע. שכרו של עורך דין מתחיל במשרד גדול מאד עמד השנה על 11,796 שקל בממוצע, לעומת 11,661 בשנה שעברה. במשרד בינוני הרוויחו השנה עורכי הדין 10,502 שקל בממוצע, לעומת 9,079 שקל בשנה שעברה, ובחברה היה שכרם של עורכי הדין ב-2011 כ-9,847 שקל בממוצע, לעומת 9,384 שקל בממוצע ב-2010. לפי קודקס, ב-2011 חמשת התחומים הרווחים ביותר לעורכי הדין היו: היי-טק, מסחרי בינלאומי, שוק ההון, קניין הרוחני וליגטיציה.

סטודנטים למשפטים – איך תעברו בשלום את תקופת המבחנים?

לקראת תקופת המבחנים הממשמשת ובאה, דנה תור, סטודנטית למשפטים שנה ג' באוניברסיטת תל-אביב חולקת עמנו את תובנותיה,  כדי שכולנו נעבור את התקופה הלחוצה ביותר בשנה  בנעימים ולא נאלץ לאשפז את עצמנו בעקבות התקפי חרדה וכו' רק כדי להשיג מועדי ג', הנה כמה טיפים המבוססים על ניסיון עשיר:

  1. קודם כל תנשמו. תעשו לכם סדר בראש. תבדקו איזה מבחן בא לפני מה ותקבעו לעצמכם מראש באיזה ימים לומדים לנזיקין וכמה ימים לומדים לסד"א!
  2. תבלו. להסתגר בבית במשך שישה שבועות זה לא מתכון מוצלח לשום דבר. לצאת בערב לבירה גם אם זה לשעתיים זה רצוי ואף הכרחי בשביל לתכנת מחדש את המוח.
  3. תדגלנו. פשוט כי זה באמת מאד עוזר.
  4. תתחברו. תק' המבחנים היא תקופה נהדרת לנטוורקינג… אז קדימה, תתחילו להיזכר בכל בחברים מהלימודים. קבוצות לימוד הן לא תמיד הכי אפקטיביות, אך הן מבטיחות שברגע המשבר יהיה לכם מי שיחזיר אתכם לתלם, או לחילופין, ייקח אתכם הפסקה מתודית מהנה. כי בניגוד למה ששנו חז"לנו, צרת רבים היא אכן חצי נחמה.
  5. תכתבו. במיוחד אם מבחינתכם כתיבה היא אומנות בסכנת הכחדה, כי זה עוזר לשנן ולזכור את החומר וגם כי אם אתם הולכים לכתוב חמישה עמודים בשעתיים לפחות כדאי שתתאמנו על זה.
  6. תתאווררו. אם אתם מרגישים שהבית חונק עליכם, צאו קצת החוצה לשאוף אוויר. בית הקפה הקרוב למקום מגוריכם ישמח לארח אתכם לכמה שעות של לימודים (רק תזמינו משהו יותר מכוס מים..) והנה מקום שאפשר לשבת וללמוד בו באווירת עשייה אורבאנית http://misantrope.com/.
  7. תפתרו מבחנים. זה אולי מעיק אבל הדרך הטובה והיעילה ביותר שתאפשר לכם לדעת איפה אתם עומדים ואיך ייראה המבחן.
  8. תהנו. כי בסך הכל המבחנים זה סימן לסוף, ואחריהם מגיע החופש הגדול שלנו אז יאללה, לעבודה!

והכי חשוב ב-ה-צ-ל-ח-ה!!

על ארבעה סוגי סטודנטים למשפטים דיברה התורה…

דנה תור, סטודנטית למשפטים באוניברסיטת תל-אביב מתארחת בבלוג שלנו, בפוסט מיוחד לפסח  בהשראת ההגדה -על ארבעה סוגי סטודנטים למשפטים דיברה התורה…
החכם- ו/או המשפטן מלידה, הרשע – ו/או הקפטילסט, זה שלא ידע לשאול – ו/או המאגניב , התם – ו/או החרשן.

החכם- ו/או המשפטן מלידה

הוא נולד לפני 25 שנה לזוג עו"ד שנפגשו בפקולטה למשפטים וחיים יחד מאז ועד היום. בילדותו, בזמן שרובנו שיחקנו בכדור והערצנו את מדונה, הוא ישב בבית, קרא את "העליונים" וחלם על ברק ושמגר. את פסקי הדין הוא יודע בעל פה, בכיתה הוא עונה על תשובתו של המרצה  עוד לפני ששאל, וכעת נמצא בעיצומו של תואר ראשון למשפטים משולב עם תואר שני ודוקטורט בו זמנית. בזמנו הפנוי הוא מרוויח את לחמו בתור עוזר מחקר של מס' מרצים והוא כבר התחיל טרום התמחות בשנה ב' כדי שלא לפספס שום דבר.  הוא מצטיין דיקן בכל השנים, מתנדב, היה בקליניקה, וכותב בכתב העת של הפקולטה.

מקום התמחות: בית המשפט העליון.

הרשע – ו/או הקפטילסט

בבי"ס היסודי הוא היה מושך לבנות בשערות. את ההורים שלו הזמינו כל שני וחמישי לפגישות עם המנהלת לדבר על הפוטנציאל המבוזבז שלו. בתיכון היה מסתובב לכל מקום עם פמלייתו והצליח להפיק את המקסימום מהציונים תוך הסתייעות בחנופה ותחמון מורים. מהר מאד בחיים הוא למד שבלי כסף הוא לא יקבל את כל מה שהוא רוצה, ועל כן בחר ללמוד משפטים וכלכלה. בהפסקות תמצאו אותו בטלפון עם הבורסה בודק מניות, ובשיעורים הוא מתכנן כיצד להשתלט על החברה הראשונה שלו. כמובן שמיזוגים ורכישות הוא המקצוע האהוב עליו, אחרי תאגידים, ואת הסמינר שלו הוא כותב על ההישגים של השוק החופשי וההצדקות לקפיטליזם.

מקום התמחות: משרד מסחרי גדול מאד.

זה שלא ידע לשאול – ו/או המאגניב 

אחרי דרום אמריקה, מרכז אמריקה, ארה"ב, וחוזר חלילה, ההורים שלו אותתו לו שהגיע הזמן שיפסיק עם השטויות ויתחיל ללמוד. לאחר סקר שוק אינטנסיבי, הוא הבין שבפקולטה למשפטים לומדים כל היפים הנכונים ועל כן שם הוא צריך להיות. הוא נמצא בכל מסיבת סטודנטים אפשרית ובכל יומולדת, ובקיץ תמיד תקלטו שבמקום מכנסיים הוא לובש בגד ים. את השיעורים הוא לרוב מבלה בקפיטריה ובפינת עישון ובפייסבוק יש לו מעל לאלף חברים.

מקום התמחות: לקראת סיום התואר, המגניב הבין שהתמחות זה כבר לסחים, אין זמן ללכת למסיבות, ובכלל משפטים זה כבר כל כך 2010. על כן, החליט לשנות תחום למקצוע האיני החדש, וכעת הולך ללמוד שווק ויחסי ציבור.

התם – ו/או החרשן 

את החרשן לא קשה לקלוט ממבט ראשון, זה הוא שיושב בשורה הראשונה, מקליד במהירות שיא, ומרים את היד כל כמה דקות לשאול שאלה. בתיכון לא היה מבלה הרבה חוץ מבללמוד, והשיאים החברתיים שלו בכלל מסתכמים בערבי סטאדי גרופס שמזמינים בהם פיצה.  תמיד רצה להצליח, אבל גילה שזה לא הכי קל, וכשאמרו לו שבמשפטים צריך פשוט לשנן הרבה, הוא ידע שזה המקצוע בשבילו. כולם רוצים את המחברות שיעור שלו, אבל הוא רוצה להיות ראשון והפקטור הוא בעייתי. תקופת המבחנים שלו היא תמיד כפולה, שכן הוא עושה מועדי ב' גם על ציון של 85.

מקום התמחות: הפרקליטות

לימודי משפטים כבסיס לקריירה לא משפטית


מאת איה גרינברג גושן, מנהלת שיווק בקודקס

מה המשותף בין נוחי דנקנר, רם אורן, יורם מוקדי, עפרה שטראוס, זוהר גושן, יורם טורבוביץ' וגבריאלה שלו (שגרירת ישראל באו"ם)? פרט לעובדה כי הם כולם אנשי מפתח מתחומים שונים במשק הישראלי, ישנו מכנה משותף נוסף, כולם יכולים להוסיף את התואר עו"ד לפני השם שלהם. לקראת סיכום העשור כל עיתון שמכבד את עצמו ערך רשימה זו או אחרת של האנשים המשפיעים בישראל, מבט חטוף ברשימות אילו מגלה לא מעט "משפיעים" שהם עורכי דין בהשכלתם. עורכי דין אשר התברגו בעמדות מפתח ובעמדות השפעה במשק הישראלי בתחומים שונים ומגוונים, בין אם זה בעסקים, בחברות בינלאומיות, במשרדי הממשלה או בארגונים חברתיים.
לימודי המשפטים וניסיון בתחום כבסיס לקריירה בתחומים מגוונים
נראה כי היום, יותר מתמיד, מקובל לחשוב כי לימודי המשפטים וניסיון בתחום זה מהווים בסיס איתן ואיכותי לפיתוח קריירה בתחומים מגוונים שאינם מוגבלים בהכרח לתחום המשפטי. בסקר שנערך לאחרונה באתר קודקס בו נשאלו מאות עורכי הדין אם ישקלו הסבת מקצוע מתחום עריכת הדין, ענו 42% כי הם אכן מתכננים לבצע הסבה מקצועית לתחום אחר בהמשך הקריירה שלהם. 24% טענו כי פסגת השאיפות הקרייריסטיות שלהם כעו"ד כלל אינה בתחום המשפטי. בין אם מדובר בקריירה בתחום העסקים, בתחום התוכן, בתחום הפוליטי, או בתחומים הפיננסיים, נראה כי תואר עו"ד אינו מגביל את הנושא אותו לזירה המשפטית בלבד ובהחלט יכול להועיל ולפתוח דלתות בעולם העסקי והציבורי.
יותר ויותר סטודנטים לומדים משפטים כהשכלה בסיסית לקריירה בתחומים, כיום, חלק ניכר מהם, מתחילים את הקריירה שלהם עם יותר מתואר אחד במשפטים. כ- 30% מהמתמחים למשפטים שהחלו או מתעתדים להתחיל את התמחותם ב- 2010 יתחילו את ההתמחות שלהם עם תואר נוסף בתחום אחר בנוסף לתואר במשפטים. מבין התארים הנוספים התואר הנפוץ ביותר הוא בכלכלה/מינהל עסקים: מחזיקים בו כ-25% מהסטודנטים להם תואר נוסף, אחריו תואר בפסיכולוגיה – כ-23% מהסטודנטים, לאחר מכן תואר במדעי החברה (כ-13% מהסטודנטים) ולבסוף תואר שני במשפטים (כ-10% מהסטודנטים).

מדוע להשכלה וניסיון כעו"ד יש השפעה חיובית על קריירה שאינה משפטית?
תדמית המקצוע – בקרב כלל האוכלוסייה מקצוע המשפטים נושא עמו תדמית של מכובדות , ידוע הוא, עוד מקדמת דנא, כי צאצא עורך דין מהווה מקור גאווה עבור אמו. תדמית זו עדיין שרירה וקיימת בקרבינו ובהחלט מסייעת לפתיחת דלתות בכל תחום שהוא.

שילוב של יכולות - תחום המשפט משלב בין יכולות ריאליות ובין תפישה הומאנית, שילוב כזה מסייע לעוסק בו לפתח נקודת מבט רחבה ומקנה לו את היכולת לנתח מצבים, להפיק מהם מידע ולהסיק מסקנות מהסיטואציה. יכולת שהיא הכרחית ומועילה בכל עמדה של ניהול ושליטה.

פרופיל עורך דין – אם הנך עורך דין טוב סביר להניח כי חוננת ביכולת הפשטה, כריזמה אישית, יכולת ביטוי גבוהה בכתב ובעל-פה, יכולת ניתוח, יסודיות, יצירתיות, כמו גם, סקרנות ועניין בבני אדם. אין ספק כי סל תכונות זה יועיל לאדם בכל עמדת מפתח בכל מגזר.

כלים לאיזון ומציאת פתרונות – באופן טבעי תחום עריכת הדין עוסק בעימותים ומתחים בין בני אדם, ארגונים וחברות. מצבי קונפליקט הם הזירה המרכזית בה פועל עורך הדין, כאשר תפקידו להתמודד מולם ולמצוא איזונים, פשרות אפשריות ופתרונות יצירתיים. התמודדויות יום-יומיות בסיטואציה של קונפליקט נפוצות גם בתחומי השפעה אחרים. ניסיונו של עורך הדין והכלים שהוא מסגל לעצמו במהלך פעילותו בזירה המשפטית תורמים ליכולותיו להתמודד גם בסיטואציות קונפליקט שאינן משפטיות.

חשיפה לתחומים מגוונים במהלך העבודה – עצם העבודה כעורך דין מול לקוחות וגורמים מתחומים שונים ומגוונים חושפת את עורך הדין לזירות המשק השונות, חשיפה זו יכולה להוות כר פורה למציאת קשרי מסחר ועבודה והזדמנות לפיתוח הקריירה בנתיב חדש.