הסטודנטים למשפטים בוחרים מוסד לימוד בהתאם ליוקרתו ומצפים שימצא להם התמחות

אלפי סטודנטים למשפטים יוצאים מדי שנה אל השוק המשפטי הרווי ומשתלבים במשרות התמחות בפירמות עורכי הדין, בחברות ובמגזר הציבורי, במגוון רחב של תחומים.

רבות נכתב על שוק עריכת הדין הרווי, על כשליו המובנים, על היחלשות המקצוע ובאופן כללי הפכה הקריאה לויתור על לימודי המשפטים לרווחת על ידי אישים בולטים שונים, האחרון שבהם היה שר הכלכלה, נפתלי בנט. להמשיך לקרוא

הסוד השמור של ההתמחות במשפטים – הסטודנטים לא מכירים את התחומים

אלפי סטודנטים למשפטים יוצאים מדי שנה אל השוק המשפטי הרווי ומשתלבים במשרדים, בחברות ובמגזר הציבורי, במגוון רחב של התמחויות הנפרשות על פני תתי תחומים שונים.

לבחירת תחום ההתמחות השפעה מכרעת על העתיד המקצועי של המתמחים. זאת, בין היתר, משום שהתחום בו יתמקצעו יהיה, במרבית המקרים, התחום הבלעדי בו יצברו ידע וניסיון מעמיקים, אך חשוב מכך – הניעות בין תחומים לאחר ההסמכה כעורכי דין, הינה נמוכה יחסית והמעסיקים בענף המשפט יעדיפו, על פי רוב, גיוס עו"ד שצבר ניסיון רלוונטי לתחום המיועד, במסגרת התמחותו, על פני עו"ד שמעוניין לבצע שינוי, אפילו אם הוא נערך בשלב מוקדם שכזה.

לאור היותו של שוק המשפט משוכלל באופן יחסי, הציפייה הטבעית היא כי הסטודנטים יכירו היטב את התחומים בהם הם עתידים לעסוק בתקופת התמחותם. ואולם מנתוני קודקס, חברת ההשמה המובילה בענף המשפט, עולה כי מרבית הסטודנטים אינם מכירים לאשורו את התחום בו הם עומדים להתמחות, ומשוועים להיחשף למידע בנושא באופן בלתי אמצעי ממקבלי ההחלטות בענף, בתקופת לימודיהם עובר לתקופה הסמוכה לתחילת התמחותם.

צוות מחלקת המתמחים של קודקס, אסף וניתח נתונים מקיפים אודות הידע והצרכים הייחודיים של הסטודנטים למשפטים, הנוגעים לתקופת התמחותם, בדגש על תחומי ההתמחות, במסגרת מאות ראיונות, קבוצות מיקוד ושני אירועי דגל יוקרתיים שנערכו בחודש שעבר.

אלינור מור-סיטבון, מנכ"ל קודקס: "קבוצות המיקוד והראיונות שערכנו בשנה החולפת, עם סטודנטים למשפטים הלומדים בשנה השנייה ללימודיהם במגוון מוסדות לימוד, איששו את הנחתנו, כי הסטודנטים אינם מכירים באופן מעמיק דיו את התחומים בהם הם עתידים להתמחות. חלק ארי מהסטודנטים הביע רצון עז לקבל מידע מקיף אודות הפרקטיקה המשפטית, להיחשף באופן מעמיק למגוון תחומי ההתמחות והתעורר צורך ממשי בקרב הסטודנטים לקיים קשר בלתי אמצעי עם אישים מרכזיים בענף, ע"מ ללמוד מהם באופן אישי אודות אופי וסוג ההתמחות, כפי שהללו נגזרים מתחום העיסוק. הסטודנטים הביעו עניין בקבלת מידע רלוונטי אודות תחומי הליבה בענף המשפט, לרבות היכרות עם תחומים חדשים יחסית ותחומים רווחיים במיוחד".

ציבורי או פרטי – זאת השאלה

עוד עולה מנתוני קודקס, כי קושי מרכזי עמו מתמודדים הסטודנטים מחפשי ההתמחות, נעוץ בכך שאינם יודעים לבצע הבחנה מקיפה של האפשרויות שעומדות בפניהם במסגרת ההתמחות בקרב מעסיקים פרטיים לעומת ציבוריים. הסטודנטים המעוניינים להתמחות במגזר הפרטי, מעידים כי אינם מכירים את תחומי ההתמחות המרכזיים במשרדי עורכי הדין בעוד אשר סטודנטים המעוניינים להתמחות במגזר הציבורי, מעידים כי אינם מבינים לאמיתו של דבר מה כוללת העבודה בפרקליטות ובמה היא שונה, למשל, מהעבודה בסנגוריה.

זאת ועוד, חוסר היכולת לדמיין את העבודה היומיומית מתוך היכרות עם תחום העיסוק, מותירה את הסטודנטים באפלה בכל הנוגע ליכולת לקבל החלטה מושכלת אודות התחום בו ירצו להתקדם ולהתפתח בעתיד כעורכי דין מן המניין. הדבר נובע בעיקר, כתוצאה מהפער בין הידע התיאורטי שצוברים הסטודנטים במסגרת לימודי הקורסים במהלך התואר, לבין הדרישות האמיתיות של הפרקטיקה. הקושי המיידי שניצב בפניהם, בשלב זה, נעוץ בעיקר בהיעדר כלים מכוונים שיאפשרו להם לבחור קורסים מתאימים במסגרת לימודיהם, אשר יכוונו אותם לתחום העיסוק הרלוונטי עבורם, ו/או לבחור שילוב של תואר רלוונטי נוסף, במקביל לתואר במשפטים.

מור-סיטבון: "הסטודנטים, מחפשי ההתמחות, נוטים לבצע במרבית המקרים הבחנה גסה בין המגזר הפרטי למגזר הציבורי ומתעניינים בהשתלבות בהתמחויות במגזר הציבורי או בתחום האזרחי-מסחרי, מבלי לרדת לרזולוציה של תתי התמחויות, לרבות המשמעות של העיסוק בהם בפרקטיקה. הסטודנטים שמים את הדגש על גודל המשרדים, כאשר מדובר במעסיקים פרטיים ובשאיפה להשתלב בפרקליטויות ובבתי המשפט, מתוך אג'נדה חברתית, כאשר הם מתעניינים במגזר הציבורי. אנו מקפידים להעניק לסטודנטים כלים ומידע שיסייעו להם לקבל החלטה מושכלת מתוך הבנה והיכרות אמיתית עם ענף המשפט. בין היתר, אנו שמים את הדגש על בדיקת אופק ההתפתחות אצל המעסיק, היכרות עם תחומי העיסוק המובילים, ומידע פנימי אודות ההתמחות כפי שעלה ממאות משובי התמחות, שנכתבו באופן מקיף ע"י עו"ד שהתמחו בעבר במשרדים.

עד כה לא נעשה סדר מבני מקיף דיו שהציג לסטודנטים את מגוון התחומים הפרוסים בפניהם במסגרת התמחותם, אשר ישפיעו באופן מכריע על עתידם המקצועי, תוך ירידה לרזולוציות, לרבות דגש על היבטי הפרקטיקה הייחודיים. הבנה זו היוותה קטליזטור, מבחינתנו, להפקת אירועי שולחנות עגולים יוקרתיים, במסגרתם זכו הסטודנטים להיכרות מעמיקה עם תחומי העיסוק המובילים בענף המשפט".

פרקטיקת השולחן העגול

באירועי השולחנות העגולים, שהתקיימו במלון הרודס, השתתפו מאות סטודנטים למשפטים ממגוון מוסדות לימוד, אשר נפגשו עם שותפים בכירים מ-24 משרדים המובילים בישראל, חלקם בדרגת מנהלי המשרדים.

האירועים, שכללו קוקטייל חגיגי, שמו לעצמם למטרה לחשוף את הסטודנטים באופן מעמיק באמצעות הרצאות ופרזנטציות מקיפות למגוון תחומי ליבה שעומדים בפני הסטודנטים במסגרת ההתמחות, בדגש על הפרקטיקה ב"יום שאחרי". קרי, השותפים העניקו תמונת מצב רחבה על אופי העבודה של עורכי הדין בתחומי ההתמחות, לרבות מגוון פרמטרים רלוונטיים הקשורים לעבודה בתחום העיסוק הספציפי, בשילוב דוגמאות מהחיים.

במסגרת האירוע, הקפידה קודקס, על יצירת תמהיל מגוון של תחומים בעלי היצע רחב של משרות התמחות בשוק. התחומים שהוצגו הינם – שוק ההון, נדל"ן, משפט מסחרי, ליטיגציה, הגבלים עסקיים, דיני עבודה, דיני תקשורת, תובעות ייצוגיות, כינוסים ופירוקים, דיני הייטק, משפט מנהלי, מיזוגים ורכישות, מיסוי, חדלות פירעון ודיני בנקאות.

מור-סיטבון: "האירועים שערכנו וההיענות האדירה של מאות הסטודנטים, העלו ממצאים מרתקים, שחיזקו את המידע שאספנו לאורך השנה, אודות התחומים שמעניינים את הסטודנטים, בתקופת לימודיהם, לעומת התחומים בעלי ההיצע הנרחב ביותר העומדים לרשותם בפרקטיקה.

חלק גדול מהסטודנטים המשתתפים ציינו, כי הם מתעניינים בתחום האזרחי-מסחרי, מבלי שידעו לבצע חלוקה לתתי התחומים הנפרסים תחתיו, בעוד שחלק משמעותי נוסף התייחס לעניין הרב שהוא מגלה בתחום הפלילי ובתחום דיני המשפחה והמעמד האישי. הביקוש לשני התחומים האחרונים בקרב הסטודנטים, נובע מהיותם של הקורסים הנלמדים באקדמיה מעניינים ומושכים במיוחד ואולם דה פקטו, מדובר בתחומים אליהם מגייסים מספר נמוך יחסית של מתמחים בשוק, מדי שנה, כך שלצורך שמעלים הסטודנטים לא קיים מענה מספק במגזר הפרטי וחלק מסוים מאותם סטודנטים ישתלבו לבסוף בפרקליטות או בסנגוריה הציבורית.  זאת, בעוד שלתחומי נישה אחרים שקיים עבורם היצע משרות נרחב יחסית, לא קיימת כמעט התייחסות מצד הסטודנטים, בשל חוסר היכרות עמם בשלב הלימודים".

עוה"ד דניאל מרכוס, שותף במשרד עמית, פולק, מטלון ושות', מחזק את הדברים: "הקושי בגיוס הוא בעיקר לתחומי נישה, שהסטודנטים פחות מכירים. כך למשל לא כל הסטודנטים לומדים דיני עבודה לפני הליך הגיוס, ולכן לא יודעים האם מדובר בתחום בו הם מעוניינים לעסוק. כמו כן, נראה כי הסטודנטים מעדיפים על פי רוב לבחור בתחום רחב יחסית על מנת לשמור אפשרויות פתוחות ככל הניתן להמשך הדרך".

הנחשקים ביותר: משפט אזרחי-מסחרי ומגזר ציבורי

מנתוני קודקס עולה, כי התחומים המושכים ביותר מבחינת הסטודנטים, הינם משפט אזרחי  ומשפט המסחרי. במקום השני ניצבת ההתעניינות במגזר הציבורי ובאופן עוקב, במשפט הפלילי, בתחום דיני המשפחה, בתחום הנזיקין ובשוק ההון.

תחום הליטיגציה מתחלק לליטיגציה מסחרית, אזרחית ופלילית. במסגרת זו, נדרשים המתמחים להכנת כתבי בי-דין ולליווי עוה"ד במסגרת ייצוג בבתי המשפט. הדגש העיקרי מושם הוא על יכולת ביטוי ברמה גבוהה ביותר, בכתב ובע"פ.

התחום המסחרי, נוגע בעיקר לליווי עסקאות והסכמים בחברות מסחריות עסקיות. התחום הינו רחב ביותר וכולל מגוון תתי תחומים –  פירוקים וכינוסים, מיזוגים ורכישות, הנפקות, הגבלים עסקיים, מכרזים, עסקאות בינלאומיות, הסכמים, שוק ההון, היי-טק ועוד. דגש מרכזי מושם על אנגלית ברמה גבוהה מאוד.

עוה"ד לימור שופמן, סגנית ראש מחלקת חברות וני"ע והשותפה האחראית על המתמחים במשרד עוה"ד גולדפרב-זליגמן, מציינת כי: "מניסיוננו לאורך השנים, תחומי העיסוק המבוקשים על ידי סטודנטים המגיעים לראיון התמחות, הם תחומי הליבה של הפעילות המשפטית במשרד – שוק ההון, מסחרי (עסקאות), ליטיגציה ונדל"ן. לצד אלו, אני יכולה להצביע על מגמה הולכת וגוברת של עניין בתחומי מיסים, מימון, דיני עבודה ואנרגיה ותשתיות".

עוה"ד דניאל מרכוס, מוסיף: "התחומים המבוקשים ביותר במשרדנו הינם התחום המסחרי ותחום ההייטק ולצדם, באופן מסורתי, תחום הליטיגציה".

מותחים את אפשרויות ההתמחות

בחינת השיקולים שמציגים הסטודנטים, במהלך ראיונות ההתמחות, הנוגעים לבחירת תחום ההתמחות, מלמדת על ניסיון לעקוף את ההיכרות המוגבלת עם היצע התחומים, באמצעות בחירת תחום רחב ככל הניתן.

לימור שופמן: ""עד לשינוי כללי לשכת עורכי הדין, הראיונות התבצעו בתחילת השנה השנייה, סטודנטים רבים עדין לא למדו בשלב זה מקצועות רבים ולכן גם היה להם קושי לגבש החלטה לגבי התחום בו ירצו להתמחות. לאור שינוי כללי לשכת עורכי הדין והעובדה שהראיונות יתבצעו בעתיד לקראת תום השנה השלישית, אני מניחה שיקל על הסטודנטים לגבש החלטה לגבי תחומי העניין שלהם. רוב הסטודנטים בוחרים את התחום בו ירצו להתמחות בהתאם לתחומים המעניינים אותם. אנו רואים, כי סטודנטים שלומדים, בנוסף למשפטים, גם חשבונאות או מנהל עסקים, נוטים לבחור בתחום המסחרי או בתחום המיסים".

דניאל מרכוס, מוסיף: "הסטודנטים מנסים, כאמור, לבחור באפשרות שתהיה הנכונה ביותר עבורם לטווח הארוך – קרי לבחור תחום בו הסיכויים שיצליחו ויישארו כעורכי דין גבוהים ככל הניתן וכן לבחור בתחום שישרת אותם בצורה הכי טובה גם מעבר לשנת ההתמחות".

עושים סדר בשוק

לאור הבלבול הגדול הקיים בקרב המתמחים, בנוגע למסלולים העומדים בפניהם במסגרת חיפוש ההתמחות, ביקשנו מחברת קודקס, לאפיין את מבנה השוק ומגוון מקומות ההתמחות המוצעים למתמחים במשפטים.

אלו הממצאים.

לרשות הסטודנטים המבקשים להתמחות בענף המשפט, עומדים שני מגזרים מרכזיים – המגזר הפרטי והמגזר הציבורי.

המגזר הציבורי, מציע לסטודנטים היצע נרחב של סוגי התמחויות.

מקור מרכזי לגיוס מתמחים הינו משרד המשפטים. מכרז משרד המשפטים מציג מגוון התמחויות ב-60 יחידות המשרד הפזורות בארץ. בין היחידות, ניתן למנות את לשכת היועץ המשפטי לממשלה, המשנה ליועץ המשפטי, פרקליטויות המדינה (מחלקות שונות), לרבות הפרקליטות המחוזית ומחלקת בג"צים, האגף לסיוע משפטי, אגף האפוטרופוס הכללי, הסנגוריה הציבורית ועוד. בכל היחידות מגייסים מתמחים מדי שנה, למועדים מרץ וספטמבר. הגשת המועמדות למשרד המשפטים והליך גיוס המתמחים, מבוצעים ללא עלות, דרך חברת קודקס.

אפיק מרכזי נוסף לגיוס הינו בתי המשפט. ככלל קיימות שלוש דרגות שיפוט – בתי משפט שלום, בתי משפט מחוזיים ובית המשפט העליון. לצד בתי המשפט ה"רגילים", פועלים בתי משפט מתמחים, דוגמת בית הדין לעבודה, בתי הדין לענייני משפחה ועוד מגוון טריבונלים. ההתמחות הנחשקת ביותר עבור מרבית הסטודנטים הינה בבית המשפט העליון. הגיוס מתבצע אחת לשנה ומתקבלים להתמחות, הסטודנטים המצטיינים ברמה הגבוהה ביותר באקדמיה.

אפיק גיוס נוסף הינו משרדי הממשלה והכנסת, במסגרת זו נכללות גם יחידות ציבוריות נוספות, לרבות רשויות ציבוריות, דוגמת הרשות לניירות ערך, רשות המיסים, עיריות ועוד.

אפיק גיוס אחרון בתחום הציבורי, מתייחס ליתר הגופים הציבוריים בישראל.

במקביל להיצע במגזר הציבורי, ניצב המגזר הפרטי. כאשר ההתמחויות במסגרת זו נבדלות על פי תחומי עיסוק וסוגי המעסיקים.

המגזר הפרטי נחלק למשרדי עורכי דין, שמהווים את החלק הארי של המעסיקים המגייסים ולחברות.

מבחינה מבנית, ניתן לסמן באופן גס, חלוקה ברורה בין סוגי המשרדים.

אפיק גיוס מרכזי, הינו משרדים מסחריים גדולים ומובילים, הניצבים במקומות העליונים בדירוג דאנס 100.

מקור גיוס נוסף, הינו משרדים בינוניים וקטנים, לרבות משרדי בוטיק המתמחים במגוון תחומים ייעודיים, דוגמת דיני הייטק, דיני עבודה, קניין רוחני, פלילי, משפחה ונזיקין.

מור-סיטבון מציינת: "בכל הנוגע ל-20 המשרדים המסחריים הגדולים, אלו השמות המרכזיים שהסטודנטים מכירים על פי רוב בתקופת לימודיהם וחלק גדול מהסטודנטים מעוניין להתמחות בהם, מבלי להתייחס לתחום ההתמחות. חלק גדול מהסטודנטים אינם מכירים בתקופת לימודיהם את משרדי הבוטיק המובילים בשמם ואולם במסגרת פניותיהם לקודקס, מתוך רצון להשתלב במשרדי הנישה המובילים בתחומים המעניינים אותם, אנו חושפים אותם למשרדים הללו ומכירים להם את פעילותם".

נהנים מהאווירה – דואגים לעתיד

בחינת הפרמטרים החשובים ביותר לסטודנטים בבחירת מקום התמחותם, מעלה כי הדגש העיקרי שלהם, בבחירת מעסיק במגזר הפרטי, מושם על הסיכוי להמשיך בעבודתם במשרד, אף לאחר הסמכתם כעורכי דין, לצד אווירה נעימה ויחס הולם.

לימור שופמן: "אני יכולה להצביע על ארבעה פרמטרים מרכזיים שמנחים את הסטודנטים בהחלטתם על מקום ההתמחות – פרופיל המשרד, האם מדובר במשרד גדול ובעל מוניטין משמעותי בתחומי פעילותו, כזה המטפל בעסקאות מורכבות, פרויקטים גדולים והליכים משמעותיים; הכשרה ולמידה במהלך תקופת ההתמחות; סיכויי החזרה למשרד כעורכי דין  וכן תנאי ההעסקה, יחסי האנוש והאווירה החברתית במשרד. בשנים האחרונות, ההשקפה של הסטודנטים על תקופת ההתמחות התחדדה, וכיום הם בוחנים, כבר בשלב הבחירה במשרד ובשלב הראיונות, את סל הידע וההכשרה עימו הם יצאו בתום תקופת ההתמחות. אנו מבינים כי הסטודנטים שמגיעים לפירמה שלנו הם בעלי יכולות גבוהות וכישורים מגוונים, ולכן המטרה שלנו היא בראש ובראשונה להעניק ידע, הכשרה וניסיון מעשי. בין היתר, כדי לאפשר לטובים ביותר בין המתמחים לשוב אלינו כעורכי דין".

דניאל מרכוס, מוסיף: "הפרמטרים החשובים הם הסיכויים להמשיך במקום ההתמחות גם אחר כך כעורכי דין, היחס לו יזכרו בתור מתמחים והאווירה במקום ההתמחות. כמו-כן, היכולת ללמוד ולהפיק מן ההתמחות ככל הניתן".

בכל הנוגע להעדפת המגזר הציבורי, מציינת מור-סיטבון, כי: "חלק גדול מהסטודנטים מכוונים לפרקליטות, בין היתר, כי הם מבינים שההתמחות עתידה להעניק להם ניסיון פרקטי בתחום הליטיגציה. זהו מקום, כמעט בלעדי, שמאפשר למתמחים לייצג כבר בתקופת ההתמחות ולצבור ניסיון שלא ניתן להשיג במגזר הפרטי. עם זאת, יש לקחת בחשבון, כי בהמשך הקריירה המשפטית עשוי להתעורר קושי מסוים במעבר למגזר הפרטי, לאור אופי ושיטות העבודה השונים וכן השוני האינהרנטי במושאי הייצוג. ואולם, מסלול אישי שיצביע על הצטיינות לאורך תקופת הלימודים וההתמחות, לצד התמחות בפרקליטות מובילה – יקלו על ביצוע המעבר".

התחומים הפופולאריים ביותר להתמחות בפועל באחוזים התחומים הפופולאריים ביותר בקרב סטודנטים למשפטים באחוזים
ליטיגציה 20% אזרחי-מסחרי 39%

מגזר ציבורי 25%

מגזר ציבורי 18%
אזרחי 17% משפט פלילי 10%
משפט מסחרי (חברות + שוק ההון)13% דיני משפחה 8%
נדל"ן 10% דיני נזיקין 5%

דיני עבודה 9%

שוק ההון 5%

דיני נזיקין 7%

נדל"ן 4%

קניין רוחני 4%

קניין רוחני   2%

הייטק 2%

דיני עבודה 2%

ענף המשפט לוקח אחריות חברתית

הנתונים שהציגה קודקס, היו מפתיעים למדיי. מקרב עשרות הסטודנטים שהשתתפו בסקר, כלל הסטודנטים ללא יוצא דופן (100%), העידו כי היו פעילים במסגרת התנדבותית/חברתית כלשהי לאורך התואר.עוד עלה, כי הסטודנטים היו פעילים במגוון מסגרות התנדבותיות, מרביתן קשורות בטבורן לעולם התוכן המשפטי, בעוד שאחרות הינן מסגרות התנדבותיות כלליות יותר.

מהסקר עלה כי 47% מהסטודנטים התנדבו במהלך התואר לפעילות במסגרת קליניקות משפטיות, בעוד ש-36% היו פעילים בפר"ח, 14% התנדבו בתנועה למלחמה בעוני (הל"ב), 19% התנדבו בבתי המשפט השונים ו-5% מהסטודנטים היו פעילים בפרויקט גל.

נתון מרשים מיוחס להיקף הפעילות ההתנדבותית, כ-56% מהסטודנטים העידו שהיו מעורבים לאורך התואר ביותר ממסגרת התנדבותית אחת.

 התפלגות הגופים בהם התנדבו הסטודנטים לאורך שנות התואר

קליניקה משפטית

47%

פר"ח

36%

מבואות משפט

3%

ארגון הל"ב

14%

שכר מצווה

8%

פרויקט גל

5%

קרן אימפקט

0

אחר

53%

התנדבות בבית המשפט

19%

פעיל ביותר ממסגרת התנדבותית אחת

56%

 * הערה: הנתון הכללי עולה על 100% לאור העובדה שחלק מהמשתתפים מתנדבים ביותר ממסגרת התנדבותית אחת.

הסטודנטים הציגו מגוון מניעים שהובילו אותם ליטול חלק בפעילות חברתית לאורך התואר. 39% מהסטודנטים למשפטים, העידו שהמקור להתנדבותם נעוץ באג'נדה חברתית, בעוד ש-17% מתנדבים ממניע אישי. נראה שאנונימיות הסקר, היא שאפשרה לסטודנטים לחשוף את הנתון המפתיע הבא – 22% מהסטודנטים הודו שהמניע לפעילותם החברתית נעוץ בכך שהיא מעניקה להם שורה משמעותית בקורות החיים, שחשובה למשרדי עורכי הדין – מעסיקיהם לעתיד.

עוד מניעים שפירטו הסטודנטים, מתייחסים לרצון לפעול לצמצום פערים חברתיים, רצון לתרום, שאיפה למעורבות בקהילה, גיוון, סטאטוס הפעילות ואפילו כסף.

 המניעים שהובילו את הסטודנטים להשתתפות בפעילות התנדבותית

שורה משמעותית בקורות החיים

22%

אג'נדה חברתית

39%

מניע אישי

17%

אחר

22%

פירוט מניע אחר:

  1. פערים חברתיים.
  2. רצון לתרום.
  3. כסף.
  4. מעורבות בקהילה.
  5. גיוון.
  6. רצון לשפר את המצב הקיים באוניברסיטה.
  7. עניין אישי בתחום.
  8. הערך החברתי (סטאטוס) של הפעילות.
  9. שינוי פני החברה בישראל.

משרדי עורכי הדין, אשר חרטו על דגלם אג'נדה חברתית, כחלק משגרת הפעילות במשרד, ישמחו לגלות, כי על פי נתוני קודקס, תהיה לכך השפעה מכרעת על רצון הסטודנטים למשפטים להתמחות דווקא במשרדם. 55% מהסטודנטים העידו כי אג'נדה שכזו, תשפיע על רצונם להתמחות במשרד, 28% ציינו שהדבר לא ישפיע על בחירתם, בעוד ש-17% מהסטודנטים ציינו שאינם יודעים עד כמה האג'נדה החברתית של המשרד, תשפיע על רצונם להתמחות בו.

 עוד נשאלו הסטודנטים, במסגרת הסקר, עד כמה תשפיע העובדה כי המשרד בו הם מעוניינים להתמחות, מעודד התנדבות חברתית, על בחירתם לקחת חלק בפעילות התנדבותית. גם כאן, התשובות היו מעודדות. 19% מהסטודנטים העידו שעובדה זו תשפיע מאוד על רצונם לקחת חלק בפעילות כזו, 26% העידו שעובדה זו תשפיע, 44% ציינו שתשפיע במידה מועטה, בעוד ש-11% בלבד ציינו כי המעורבות החברתית של המשרד לא תשפיע כלל על רצונם ליטול חלק בפעילות חברתית-התנדבותית.

 התפלגות השפעת האג'נדה החברתית של המשרד על רצון הסטודנטים להתנדב

תשפיע מאוד

19%

תשפיע

26%

תשפיע במידה מועטה

44%

לא תשפיע

11%

חברת קודקס חרטה על דגלה מיום הקמתה, קידום ועידוד מעורבות חברתית של הסטודנטים למשפטים בישראל, כחלק מתפיסתה הערכית. מדי שנה מעניקה החברה מלגת הצטיינות חברתית, בהיקף של אלפי שקלים, לסטודנטים הלומדים בשנה השנייה של התואר במשפטים, התורמים לקהילה לאורך לימודי התואר. השנה תוענק המלגה במהלך חודש יוני, בשיתוף משרדי עורכי הדין המובילים בישראל, שנציגיהם יכהנו בועדת הבחירה  של הזוכים.

אלינור מור-סיטבון, מנכ"ל קודקס: "הבחירה להעניק את המלגה בשנים הראשונות של התואר, נועדה לעודד את הסטודנטים להשתלב בפעילויות חברתיות לכל אורך התואר, טרם כניסתם להתמחות, שעתידה להיות אינטנסיבית ולמלא את מרבית זמנם. העלאת המודעות של הסטודנטים לחשיבות ההשתלבות בפעילויות החברתיות עולה בקנה אחד עם ערכיה של קודקס ושלובה יד ביד עם מערכת הערכים של מרבית המעסיקים בישראל, שאנו מלווים לכל אורך השנה".

בנוסף, משתתפים עובדי קודקס בפרויקט "עולים ביחד", לשילוב וקידום אקדמאים יוצאי אתיופיה בעולם התעסוקה המשפטי; וכן מעניקה החברה פלטפורמה טכנולוגית לגיוס מתנדבים עבור הפרויקט המשפטי התנדבותי – גל, ובמסגרת זו אף מציעה מלגה ע"ס 2,000 ש"ח לצוותי הפרויקט.

את הפעילות החברתית ניתן לבחון ממגוון פרספקטיבות, ביקשנו לשמוע מרואי צור, סטודנט למשפטים בשנה ב' מאוניברסיטת ת"א, מנכ"ל פרויקט גל, איך תופסים הסטודנטים המעורבים בפרויקט, את חשיבות העשייה החברתית.

 מהו פרויקט גל ומה האג'נדה שהוא מקדם?

 "פרויקט גל הינו פרויקט סטודנטיאלי התנדבותי אשר הוקם בשנת 2005 תחת החזון של יצירת מקסימום פרטים המשפיעים על שיפור סביבתם והחברה, תוך נקיטת יוזמה אישית, יצירתיות וחתירה מתמדת לצדק חברתי.

הפרויקט מונה כ-80 מתנדבים ופועל בקרב סטודנטים למשפטיים ב-4 מוסדות לימוד: אוניברסיטת ת"א, אוניברסיטת בר אילן, האוניברסיטה העברית והמכללה למנהל, וצפוי להתפתח בשנה הקרובה למוסדות נוספים, בהם אוני' חיפה.

מטרת הארגון הינה קידום עשייה חברתית באמצעות מגוון רחב של כלים בדגש על כלים משפטיים. פעולת הארגון מתבצעת בצוותי עבודה המורכבים מסטודנטים למשפטים הפועלים במשותף לקידום מגוון יוזמות חברתיות. כלל הצוותים מלווים ע"י רכזי הפרויקט ואנשי מקצוע (ביניהם אנשי אקדמיה, משפטנים ואישי ציבור) המסייעים בהשגת הידע המקצועי הרלוונטי.

ייחודו של "פרויקט גל" נעוץ בפן היזמות החברתית. כל צוות הוא מעין ארגון עצמאי של יזמות חברתית באופן שבו מזוהה עוולה חברתית, נחקר ומאופיין הפער, מתוכנן ומפותח הפיתרון ולבסוף גם מובילים צוותי הפרויקט למימוש הפיתרון. הגדולה היא ביכולת להשיג הישגים ארוכי טווח ובאפשרות שהוא מעניק למתנדבים לקרב נושאים הקרובים ללבם".

 מהם התחומים המרכזיים שהפרויקט מקדם כיום?

 "הארגון מוביל פרויקטי יזמות חברתית במספר תחומים עיקריים ביניהם: עולם הצרכנות, איכות הסביבה, זכויות עובדים ושוויון חברתי. בין היזמויות המרכזיות שאנו מובילים בימים אלה: קידום שקיפות תעריפים ומסלולים בתחום הסלולאר (צרכנות), הגנה על התארגנויות עובדים בהתהוות (זכויות עובדים), קידום פתרון למחסום השפה של אוכלוסיות מסוימות למול אגפי הגבייה (שוויון חברתי), מהלך להרחבת השימוש בדודי שמש במקום דודי חשמל בדירות מושכרות (איכות סביבה+צרכנות) ועוד יזמויות חברתיות רבות.

הארגון פועל תוך קידום הצעות חוק בכנסת, קידום יוזמות מול משרדי ממשלה וגופי מנהל, ניהול מאבקים משפטיים וציבוריים, קידום שיתופי פעולה עם מועצות מקומיות ובאופן רחב וכולל – הובלה של שינויים חברתיים".

  מה מידת התמיכה של משרדי עורכי הדין בפרויקט והאם הם מעורבים בו באופן כלשהו?

 " כיום אין שיתוף פעולה רשמי מול משרדי עו"ד, אולם חלק מהצוותים פונים לייעוץ וסיוע מעורכי דין בנושאים ספציפיים לצד הסתייעות באנשי האקדמיה. יש להדגיש כי הארגון ישמח לחזק את שיתוף הפעולה עם המשרדים ולזכות בחסותם הן בסיוע מקצועי בנושאי ספציפיים והן בסיוע לקיום והרחבה של פעילות הארגון".

 באיזה אופן לדעתך, תורמת ההתנדבות במסגרת הפרויקט לסטודנטים?

 "מעבר לתרומה לחברה, התנדבות בפרויקט גל תורמת לסטודנטים במספר מישורים – ראשית ההתנדבות מאפשרת לסטודנט לעסוק בנושאים משפטיים חברתיים אשר לא מהווים חלק מהלימוד בפקולטה ויתכן אף לא יהיו מנת חלקו בעתיד. בכך סטודנטים שהגיעו לפקולטה למשפטים מתוך תפיסה שהם רוצים "לשנות את העולם" יכולים לעשות זאת. שנית הסטודנט רוכש ניסיון בנושאים פרקטיים שונים שישמשו אותו בעתידו המקצועי. שלישית והחשוב ביותר בראייתי – הסטודנט פועל כחלק מקבוצה והארגון מאפשר לו לקדם יוזמות ורעיונות אישיים שלו, הארגון לא קובע את הנושאים, אלא הסטודנט עצמו שמקבל את מירב התמיכה מהארגון".

הרגולציה תופסת תאוצה ולא פוסחת על המתמחים

מאת: אילן דבי 

מהפכה רגולטורית בישראל

בשנה האחרונה עולה נושא הרגולציה שוב ושוב לכותרות במגוון הקשרים. המחאה החברתית של הקיץ האחרון, הובילה להקמת ועדת טרכטנברג, שבין יתר המסקנות שחרטה על דגלה, העלתה על נס את חשיבות שינויי הרגולציה בעקבות הכשלים הרבים במשק, בדגש על נושא הריכוזיות.

הצורך בהסדרה במגוון תחומים והניסיון להגן על גופים ופרטים, בדרך זו, נמצא היום, יותר מתמיד, בתודעה הציבורית.

באופן טבעי חדר תחום זה והתפתח אף בענף המשפט, עד אשר בשנה החולפת חולל רעידת אדמה בשוק המתמחים בישראל.

הכללים החדשים בשוק המתמחים

בשנת תשע"א, תוקנו כללי לשכת עורכי הדין, הנוגעים למועד קיום ראיונות ההתמחות, עבור הסטודנטים למשפטים בישראל.

על פי התקנה החדשה, ראיונות התמחות, לא יחלו לפני תום הסמסטר הראשון של שנת הלימודים השלישית במשפטים – "חמישה עשר לחודש מרס של שנת הלימודים השלישית של המועמד להתמחות במוסד מוכר", לשון התקנה.

התקנה החדשה חלה על מועמדים להתמחות, אשר החלו את לימודי המשפטים בשנת הלימודים האקדמית התשע"א ואילך.

דרישות נוספות שהתווספו למתמחים בכל הנוגע לראיונות, כנגזרת לשינוי הכללים, מחייבים את המועמד להציג טופס מטעם המוסד בו הוא לומד, המעיד כי הוא אכן מצוי בשנת הלימודים השלישית או כי סיים את השנה השלישית. דרישה זו, למעשה, מוטלת על ציבור המאמנים.

בחינת דברי ההסבר שעומדים מאחורי התיקון מלמדת, כי הקדמת תהליך הקבלה למתמחים בשוק הפרטי פגעה במידה רבה בתהליכי הקבלה של מתמחים למשרות התמחות בסקטור הציבורי, באשר תהליכים אלה מתקיימים בדרך כלל בשלב מאוחר יותר של לימודי המשפטים, לעומת התהליכים במשרדים הפרטיים.

המשמעות האופרטיבית של התקנה הינה, כי סטודנטים יפסיקו להתרוצץ בסוף שנתם הראשונה בחיפוש טרוד ואינטנסיבי אחר התמחות במשרדים הנחשבים ביותר בתחומם, ללא ידיעה והבנה ממשית אודות התחום בו הם הולכים להתמקצע ואשר עתיד להשפיע על אופק הקריירה שלהם בענף המשפט, למשך שנים רבות בהמשך.

בחירה אקראית בתחום ההתמחות טרם החלת התיקון

טרם החלת התיקון, נהגו הסטודנטים להשקיע בלימודיהם באופן מעמיק ויסודי ביותר, בעיקר בשנת הלימודים הראשונה, ע"מ לבסס גיליון ציונים מעולה. תודעת הסטודנטים היתה, כי חשיבות ההצטיינות בלימודי התואר בשנת הלימודים הראשונה, תכריע את הכף בכל הנוגע לאפשרותם להתמחות במשרדים הטובים ביותר ולחילופין במקומות מעולים בסקטור הציבורי, דוגמת משרד היועץ המשפטי לממשלה, פרקליטות המדינה ומחלקת הבג"צים.

ראיונות ההתמחות, החלו טרם החלת התיקון, במהלך שנת הלימודים השנייה של התואר.

גיליון הציונים, לצד הפעילות החברתית-התנדבותית של הסטודנטים, שימשו עד כה ככרטיס הביקור הרשמי של הסטודנטים בפני המעסיקים הפוטנציאלים בענף המשפט.

לכאורה, יש יתרונות ברורים במצב זה. הסטודנטים מתחילים את התואר "בכל הכוח", כאשר הם משקיעים באופן עקבי ומעמיק בלימודיהם בשאיפה להצטיין. ואולם, אליה וקוץ בה.

אחד הקשיים המשמעותיים, שעמדו בפני הסטודנטים, שביקשו להתקבל להתמחות בשלב מוקדם זה, היה היעדר ידיעה והיכרות ממשית, עם מרבית התחומים בעולם המשפט, באופן שהקשה עליהם לקבל החלטה שקולה ומאוזנת בכל הנוגע לתחום בו יבקשו להתמחות.

כך, סטודנטים בתום השנה הראשונה, שנחשפו לנושאים, דוגמת דיני חוזים ומשפט מנהלי, טרם התנסו בלימודי דיני משפחה, דיני עבודה ותאגידים. במובן זה קבלת החלטה על התמחות בתחום המסחרי, למשל, לא יכולה היתה להתבסס על היכרות מעמיקה עם התחום, כלל, ולפיכך התקבלה כ"החלטה עיוורת" במידה רבה.

מסחרי VS ציבורי – מה יותר יוקרתי?

בפקולטות מסוימות למשפטים, הושם לאורך השנים דגש על התחום המסחרי, ועידוד, גם אם סמוי, להתמחות בעולמות הליטיגציה המסחרית ושוק ההון.

בפקולטות אחרות, הושם הדגש דווקא על השתלבות בסקטור הציבורי. כל אחת מהפקולטות זיהתה יוקרתיות עם מאפיינים וערכים שונים.

התוצאה היתה, שסטודנטים רבים, רצו להגיע למקומות ה"נחשבים" בהתאם לרוח הפקולטה בה למדו וכך מצאו עצמם סטודנטים רבים, סוגרים התמחות בשלב מוקדם, בתחום שלא הכירו, אך האמינו שהוא מוביל, יוקרתי וכדאי.

התקנה החדשה ביקשה להתמודד בדיוק עם סוגיה זו. בשינוי הכללים, יש כדי לעצור במעט את המירוץ המטורף בחיפוש העיוור וההיסטרי אחר ההתמחות, בשלב כה מוקדם. בעזרת התקנה החדשה, לסטודנטים ניתנה הזדמנות להכיר את העולם המשפטי לעומק, לשאול יותר שאלות, להיחשף למידע, להתעצב באופן מקצועי ואישי ולגבש תפיסה מושכלת בכל הנוגע לנתיב הקריירה בו ירצו להתפתח. כך נרתמת החשיבה המושכלת לצד יסודות לוגיים ומקצועיים של קבלת החלטות, בטרם הגשה נחפזת של מועמדות להתמחות.

מיתרונות הרגולציה – הפיכת ההחלטה למושכלת

כיום, במצב בו השוק המשפטי רווי ברבבות עורכי דין המוסמכים מדי שנה, קיימת חשיבות מכרעת בבחירת המסלול המקצועי הנכון והמתאים לכל סטודנט באופן ספציפי, שאחרת עורכי הדין לעתיד עשויים למצוא עצמם מחפשים את המשרה הראשונה שלהם, לאחר ההתמחות, בתחום שונה מזה שהתמחו בו, ואז להיתקל בקושי בהתמודדות עם מתחרים רבים על כל משרה, בעלי יתרון ממשי עליהם, באשר אלה צברו ניסיון בתחום ההתמחות הרלוונטי.

ואולם לעיתים מזומנות, לא מכירים הסטודנטים בעובדה, כי להחלטה על תחום ההתמחות ועל מקום ההתמחות תהיה השפעה כה גדולה וארוכת טווח על עתידם במקצוע. זו גם הסיבה, בשלה חלק מהסטודנטים לא מבינים עד הסוף את היתרון הגדול שקיבלו בעצם דחיית הראיונות להתמחות והם מעוניינים, בין היתר בשל הלחץ הגדול המופעל עליהם במהלך הלימודים, לסגור את מקום ההתמחות בהזדמנות הראשונה ובשלב מוקדם ככל הניתן.

סוגיה מעניינת נוספת שעולה בהקשר זה, נוגעת לסטודנטים אשר מעוניינים להשתלב בתפקידי התמחות במגזר הציבורי. לא אחת, הללו מנעו מעצמם, טרם התיקון, להגיש מועמדות למשרדים פרטיים, לאור העובדה שהמתינו לתשובות לגבי ראיונותיהם ממשרד המשפטים או מהפרקליטויות. תקופת הביניים הזו, נמשכה פרק זמן לא מבוטל ורבים מהם, אשר קיבלו תשובות שליליות בסקטור הציבורי (ולעיתים גם חיוביות) ואשר החליטו עקב כך לחפש משרה אף במגזר פרטי, מצאו עצמם מול שוקת שבורה. מרבית המשרות בשלב זה כבר נסגרו בפניהם, והיצע המשרות שנותר היה דל יחסית והתחרות סביבו רבה.

לעניות דעתי, מבחינת סטודנטים, מדובר בשינוי חיובי שבא להטיב עמם במידה רבה. דומה כי הלחץ העצום שהסטודנטים למשפטים חווים במהלך שנת לימודיהם הראשונה בכל הנוגע למציאת התמחות הוא עצום, ומשכך משפיע באופן שלילי על יכולת הסטודנטים למצוא את ההתמחות המתאימה להם באמת ובאופן מושכל. עד כה, נראה כי הבחירה התבססה לא אחת, על היות המשרד בעל שם, קרי גדול ומוביל ופחות על היכרות ואהבה אמיתית לתחום ההתמחות.

התוצאה לפיה סטודנטים רבים מצאו עצמם בהתמחות הרחוקה שנות אור, מהתחומים אותם הם אוהבים ובהם יכלו באמת להצטיין, הזיקה להם במידה רבה ופגמה מהנאתם מתקופת ההתמחות.

חשוב לציין, שגם טרם כניסתו של התיקון לתוקף, ניתן היה למצוא התמחות בשלב מאוחר יותר של הלימודים ולאו דווקא בשנת הלימודים השנייה, ואולם מרבית המשרות המבוקשות היו כבר תפוסות בשלב זה ולסטודנטים היתה בחירה מוגבלת בהרבה.

המעסיקים מברכים על התיקון

מבחינת המעסיקים, נראה כי מרביתם מברכים על התיקון ומאמינים כי יש יתרון בדחיית מועד הראיונות לשנת הלימודים השלישית, ממגוון סיבות.

ראשית, סטודנט שמתחיל לחפש התמחות בשנתו השלישית ללימודים, מבין כבר את הכיוון שבו הוא מעוניין להתמחות, מכיר את עולם התוכן והמינוחים שלו, ויש לו כלים רבים יותר כדי להבין במה ירצה לעסוק בעתיד. במובן זה, הסטודנטים בשלים יותר לקבל החלטה מקצועית נכונה, ולא לבחור את תחום ההתמחות באופן כמעט אקראי.

שנית, לסטודנטים ניתן תמריץ להמשיך ולהשקיע בלימודיהם גם לאחר השנה הראשונה לתואר, כך שרמת הטמעת החומר תישאר גבוהה והישגיהם בהתאם, ולא יישנה המצב שהתרחש לא אחת בשנים האחרונות, שאחרי הקבלה למשרה הנחשפת, הסטודנט מוריד במידה רבה את קצב השקעתו בלימודיו ולא רואה בהצטיינות יעד נכסף.

שלישית, וכנגזרת, העובדה שהמעסיקים קיבלו עד עתה סטודנטים בסוף שנת לימודיהם  הראשונה פגעה לא אחת גם במשרד עצמו, שבסוף התהליך, עם תחילת ההתמחות בפועל של הסטודנט, מצא עצמו עם מועמד שאינו מתאים לתפקיד אליו התקבל, כתוצאה מפערי הידע שהיו ברשותו במועד קבלת ההחלטה, ואולם הבנה זו שוקעת בשלב מאוחר מדיי, כאשר לא ניתן כבר לשנות את ההחלטה.

רביעית, ככל שהזמן העומד לרשות הסטודנטים למציאת ההתמחות יתקצר, לפחות סטודנטים תהיה הזדמנות לסגור התמחות במספר מקומות במקביל. התנהלות זו של סטודנטים רבים, פגעה במעסיקים לאורך השנים, והללו מצאו עצמם לא אחת ללא עתודות מספיקות של מתמחים איכותיים, לאחר שחודשים ספורים טרם תחילת ההתמחות, בחר המתמחה להודיע על מעבר למשרד אחר או למשרה בסקטור הציבורי. המעסיקים נדרשו במצבים אלה, להתמודד עם הצורך לאתר מתמחה בדחיפות, מתוך מאגר מצומצם יותר ואיכותי פחות.

לא לראיונות, כן לטרום

יש לציין כי הכללים החדשים אינם באים להסדיר את עבודת הסטודנטים בתפקידי "טרום התמחות" במשרדי עורכי הדין, וכי אין בכללים כדי למנוע העסקה של סטודנט למשפטים בעבודה משפטית או אחרת שאיננה התמחות כמשמעה לפי החוק.

ואולם נותר לקוות שהמעסיקים לא יימצאו בכך פרצה, שתאפשר להם לעקוף את מהות הכללים החדשים.

עם סיטואציה זו ניתן להתמודד בעזרת דילמת האסיר. ברגע שיש כלל וכולם (כאן המעסיקים) אוכפים אותו, אז ניתן להגיע לאופטימום, ואולם מספיק ש(מעסיק) אחד יחליט שלא לפעול לפי הכלל ויפר אותו, אז הכלל לא ישיג את מטרותיו וירע את המצב.

בהתאם לכל שינוי חקיקתי, את האפקטיביות שלו נוכל לבחון רק עם חלוף הזמן – במעקב אחר דור העתיד של עורכי הדין בישראל.

הכותבת, אילן דבי, הינה נציגת מחלקת שירות הלקוחות בקודקס, חברת ההשמה המובילה בישראל בענף המשפט.

שוק עריכת הדין מוצף – 2,060 מתמחים נגשו לבחינות לשכה

כ-2,060 מתמחים ייגשו היום למועד החורף של בחינות ההסמכה ללשכת עורכי הדין, שיתקיימו במרכז הירידים בתל אביב. הבחינות יהיו בכתב, ויארכו שלוש שעות וחצי.

במועד החורף מספר הנבחנים בדרך כלל קטן מאשר במועד האביב, המתקיים לרוב במאי, ושיעור המעבר לרוב נמוך יותר, ומגיע לכ-70%. בנובמבר 2010 עברו את הבחינה בהצלחה 67% מהנבחנים. בישראל רשומים כיום יותר מ-45 אלף עורכי דין פעילים. למרות השוק המוצף, נתוני קודקס, חברת השמה לעורכי דין, עשויים לעודד את המתמחים הנבחנים היום. לפי הנתונים, חלה עלייה של כ­ 13% במספר המשרות המוצעות לעורכי דין צעירים וחסרי ניסיון או בעלי ניסיון של שנה – מ-183 אשתקד ל-236 השנה.

לדברי אלינור מור סיטבון, מנכ"ל קודקס, "עורכי הדין הצעירים שנכנסים מדי שנה למעגל העבודה הם כוח עבודה חדש ומלא מוטיווציה, שעלות העסקתו נמוכה יותר, ולכן יש מצבים שבהם מעסיקים, שביקשו מלכתחילה לגייס עורך דין בעל ניסיון, התגמשו במהלך תהליך הגיוס וגייסו עורכי דין מתחילים שהתמחו במשרד איכותי".

 שכר עורכי הדין הצעירים

באלה תחומי עיסוק קיים כיום ביקוש מצד מעסיקים לעורכי דין חדשים? לפי נתוני קודקס, כ-19% מהמשרות החדשות שנפתחו בחברה עבור עו"ד ללא ניסיון ב-2011 היו בתחום המסחרי, ו-18% היו בתחום האזרחי. גם בליטיגציה (ניהול תיקים בבתי משפט) ובתחום הנזיקין קיים היצע גדול יחסית – 15% מהמשרות שהוצעו השנה לעורכי דין מתחילים היו בליטיגציה ו-11% מהמשרות בנזיקין. רק 2% מהמשרות שנפתחו השנה לעורכי דין מתחילים היו בתחום שוק ההון. גם נתוני השכר עשויים לעודד את עורכי הדין הטריים. לפי נתוני קודקס, למרות ההצפה בשוק, שכרו הממוצע של עורך דין מתחיל (עד שנה מההסמכה) עלה במעט ב-2011 לעומת 2010 – עלייה של 1%-2% בממוצע. שכרו של עורך דין מתחיל במשרד גדול מאד עמד השנה על 11,796 שקל בממוצע, לעומת 11,661 בשנה שעברה. במשרד בינוני הרוויחו השנה עורכי הדין 10,502 שקל בממוצע, לעומת 9,079 שקל בשנה שעברה, ובחברה היה שכרם של עורכי הדין ב-2011 כ-9,847 שקל בממוצע, לעומת 9,384 שקל בממוצע ב-2010. לפי קודקס, ב-2011 חמשת התחומים הרווחים ביותר לעורכי הדין היו: היי-טק, מסחרי בינלאומי, שוק ההון, קניין הרוחני וליגטיציה.

משרות טרום התמחות בענף המשפט – שאלות ותשובות


מאת ליאת בן צבי, מנהלת מחלקת השמה בקודקס

לאור הרגולציה החדשה בתחום המתמחים שצפויה להיכנס לתוקף החל מהשנה הקרובה, נושא משרות טרום ההתמחות במשרדי עורכי הדין הופך להיות משמעותי יותר מבעבר, הסיבה העיקרית לכך היא שהחוקים החלים על חיפושי משרות ההתמחות אינם מוחלים על משרות טרום התמחות.
עבור כל אותם סטודנטים השוקלים משרת טרום התמחות או מתעניינים בנושא ריכזנו מידע ושאלות ותשובות נפוצות.

למידע נוסף, ניתן לפנות ל-073-2270270 שלוחה 108. לכניסה למאגר משרות    https://www.codex.co.il/Content/HomePage/hp_stud_law.asp

מהי משרת טרום התמחות?
משרת טרום התמחות הנה משרה המיועדת ל- סטודנטים למשפטים ורלוונטית החל מסוף שנה א'. המועד המיטבי לחיפוש משרת טרום התמחות הוא עם סיום סמסטר ב' של שנה א'.
המעסיקים הם בד"כ משרדי עו"ד בינוניים וקטנים, אך לא רק, לעיתים ניתן למצוא משרות כאלו גם בקרב משרדים גדולים, בחברות ובמגזר הציבורי.סטודנטים המועסקים בטרום התמחות עוסקים בעבודות משפטיות פשוטות יחסית, כגון: הכנת טיוטות של כתבי בית דין, ליווי לדיונים משפטיים, חיפושים משפטיים שונים, ולעיתים גם עבודות אדמיניסטרטיביות.
משרת טרום היא משרה סטודנטיאלית ועומדת בד"כ על 20-25 שעות שבועיות. השכר הוא לרוב שכר לשעת עבודה ויכול לנוע משכר מינימום ועד 40 ₪ לשעה.

למה כדאי לי לעשות טרום התמחות?
משרת טרום התמחות נותנת לסטודנט את האפשרות לצבור ניסיון והכרות עם שיטות עבודה משפטיות ועם הז'רגון המקצועי, לחוות את מהות העבודה המשפטית ולקבל תמונה ברורה יותר לגבי תחומי העניין שלו בתוך השדה המשפטי. זאת בנוסף לרקימת קשרים והכרויות עם גורמים בענף אשר יוכלו לשמש כממליצים ככל שיעלה הצורך בעתיד. בהרבה מקרים משרת טרום התמחות מהווה, למעשה, נתיב נוסף למציאת התמחות וישנם לא מעט סטודנטים אשר מתחילים כטרום מתמחים, מוכיחים את עצמם מול המעסיק ונשארים לעשות את ההתמחות באותו המשרד.
. כיוון שכיום, סטודנטים למשפטים פועלים בשוק שהוא עתיר עורכי הדין וההיצע בו עולה על הביקוש, חשוב לצבור יתרונות ולהתבלט. לעתים קרובות, סטודנט שעשה טרום התמחות מתחיל את מסלול הקריירה שלו בנקודת זינוק טובה יותר מעמיתיו.

טרום ההתמחות ודחיית מועד תחילת חיפוש ההתמחות
יש לזכור כי עד עתה, המעסיקים שמיהרו לאייש את משרות המתמחים שלהם כבר בתחילת שנה ב' לא יכלו לייחס חשיבות רבה לניסיון בטרום התמחות עקב השלב המוקדם בו גויס הסטודנט, לכן, היתרון הגדול בצבירת ניסיון במשרת טרום ההתמחות לסטודנט היה מטבע הדברים דווקא מול מעסיקים אשר גייסו מתמחים בשלבים מאוחרים יותר וכך יכלו להתרשם וליהנות מהניסיון שנצבר בטרום ההתמחות (בעיקר משרדים בינוניים וקטנים). אך לא עוד, עם החלתו של החוק החדש, הסטודנטים יוכלו להחל בחיפושי ההתמחות לא לפני ה- 15 לחודש מרץ בשנת לימודיהם השלישית – עד אז יעמוד לרשותם הזמן לעבות את קורות החיים שלהם ולהוסיף בו סעיף נכבד יותר של טרום התמחות המשקף ניסיון ראשוני בענף. עובדה זו תאפשר אשר לכלל ציבור המעסיקים להעניק משקל רב יותר לניסיון שנצבר במהלך טרום ההתמחות ולקחת אותו בחשבון בתוך מערך השיקולים המופעל בתהליך גיוס המתמחים.

למי מומלץ לעשות טרום התמחות?
משרת טרום התמחות מומלצת לכלל הסטודנטים למשפטים, בעיקר כיוון שאין כמו הכרות מעשית עם השטח בשביל לחוש את המקצוע ולמקד את יעדי הקריירה. מבחינה טקטית, משרת טרום ההתמחות יעילה במיוחד עבור סטודנטים שצריכים להתמודד עם כל פרט בקורות החיים שלהם שעלול להיתפש ע"י המעסיק כחיסרון יחסי (ממוצע לא גבוה, היסטוריה תעסוקתית דלה וכו'), לסטודנטים אילו במיוחד משרת טרום ההתמחות מהווה נתיב נוסף שבו הם יכולים להתבלט ולעשות רושם טוב על המעסיק.
לסטודנטים שהחוק החדש חל עליהם ויחלו לחפש התמחות רק בשנה ג' אני מאמינה שטרום ההתמחות תוסיף אפילו יותר כיוון שבזמן ראיונות ההתמחות כבר יוכלו לצבור ניסיון רלוונטי משמעותי בטרום ההתמחות.

חיפוש עבודה ראשונה כעו"ד – צעד אחר צעד

בבחינות הלשכה האחרונות הצטרפה כמות נכבדת של עורכי דין צעירים למצבת עורכי הדין בישראל. עורכי הדין הטריים ניצבים בפני אחד האתגרים המשמעותיים בקריירה שלהם והוא מציאת מקום עבודתם הראשון. לפני שניגשים לתהליך החיפוש חשוב למקד את הרצונות והציפיות ממקום העבודה החדש, ולתחום אותן ככל האפשר, מבחינת תחום העיסוק המבוקש, סוג המעסיק וגודלו. לשם כך, מומלץ לכל עורך דין טרי להבין מה הוא למד על עצמו במהלך ההתמחות.

מקד את עצמך

  1. האם התחום בו התמחית מעניין ומתאים לך? אם נגעת במספר תחומים במהלך התמחותך, איזה מהם הכי קסם לך? במידה ויש צורך זה הזמן הנכון לעשות הסבה, יחד עם זאת יש לזכור כי חיפוש עבודה בתחום החופף לתחום ההתמחות יהיה נכון יותר מבחינת אסטרטגיית תהליך חיפוש העבודה.
  2. ממה נהנית במהלך ההתמחות? ממה הכי פחות נהנית?
  3. האם גודל המשרד בו  התמחית מתאים לך?
  4. כיצד התמודדת עם שעות העבודה הארוכות ולחץ העבודה בהתמחות? האם תוכל להמשיך לעמוד באינטנסיביות דומה?
  5. מה דרגת הניהול שמתאימה לך על הסקאלה שבין עצמאות לניהול הדוק?
  6. כיצד התמודדת עם האנגלית במהלך התמחותך?

תהליך החיפוש

  1. לאחר המיקוד צור לעצמך את פרופיל המשרה המועדפת, לרבות, תחום עיסוק, סוג מעסיק וגודל.
  2. הרחב מעט את טווח החיפוש מפרופיל המשרה המועדפת שיצרת לעצמך ושמור על "ראש פתוח".
  3. הסתייע בכל גורם אפשרי ע"מ להגיע למשרה המועדפת, השתמש בקשרים, חברים, מכרים, קודקס וכו'
  4. הראיון עצמו אצל רבים ממחפשי העבודה הטריים מהווה התנסות ראשונית, לכן, מומלץ לא לוותר על ראיונות כדי להגיע עם ניסיון רב יותר לראיון המבוקש.
  5. מתמחים לא תמיד נחשפים לכל המשרדים, ישנם משרדים איכותיים שאינם ממותגים. לכן, לפני ראיון מומלץ לשאוב מידע על המעסיק, מחברים, מהרשת, ממשובים באתר קודקס, מאתר האינטרנט של המעסיק וכו' ולהגיע מוכן לכל ראיון וראיון.
  6. באותה הזדמנות כדאי לבדוק ולברר גם לגבי תחלופת עובדים ויציבות מקום העבודה הפוטנציאלי.

קבלת החלטה

  1. לא מומלץ להסתנוור יתר על המידה מגודל המעסיק, אלא לשים לב גם לפרמטרים איכותיים כמו סוג העבודה והלקוחות.
  2. לא להסתנוור גם משכר גבוה, נושא השכר חשוב ככל שיהיה איננו פרמטר עיקרי בבואנו לבחון את העבודה הראשונה בקריירה, בשלב זה חשובה יותר ההכשרה ופתיחת הדלתות בהמשך.
  3. לזכור כי מדובר בצעד ראשון בתוך מסע קריירה ארוך.

 מה חושבים עורכי הדין לגבי פשרה על שכר בחיפוש משרה ראשונה?

בסקר שנערך לאחרונה באתר קודקס 205 עורכי דין ענו על השאלה "האם להתפשר על השכר בתפקיד הראשון כעורך דין?"  60% מאמינים כי יש להתפשר על השכר הראשון כיוון בשלב זה חשובה יותר ההכשרה ופתיחת הדלתות בהמשך בעוד 22% מהם חשבו שלא כדאי להתפשר כיוון שהשכר הראשון בקריירה הוא עמדת הפתיחה להשתכרות העתידית, 10% מסכימים כי לא כדאי להתפשר והסיבה לכך היא  ששכר גבוה מעיד  לרוב על משרד מוביל בעל מוניטין, ואילו- 8% ענו כי בעקבות הצפת עורכי הדין לא כדאי לוותר על אף הצעת עבודה.


 

סטודנטים למשפטים – איך תעברו בשלום את תקופת המבחנים?

לקראת תקופת המבחנים הממשמשת ובאה, דנה תור, סטודנטית למשפטים שנה ג' באוניברסיטת תל-אביב חולקת עמנו את תובנותיה,  כדי שכולנו נעבור את התקופה הלחוצה ביותר בשנה  בנעימים ולא נאלץ לאשפז את עצמנו בעקבות התקפי חרדה וכו' רק כדי להשיג מועדי ג', הנה כמה טיפים המבוססים על ניסיון עשיר:

  1. קודם כל תנשמו. תעשו לכם סדר בראש. תבדקו איזה מבחן בא לפני מה ותקבעו לעצמכם מראש באיזה ימים לומדים לנזיקין וכמה ימים לומדים לסד"א!
  2. תבלו. להסתגר בבית במשך שישה שבועות זה לא מתכון מוצלח לשום דבר. לצאת בערב לבירה גם אם זה לשעתיים זה רצוי ואף הכרחי בשביל לתכנת מחדש את המוח.
  3. תדגלנו. פשוט כי זה באמת מאד עוזר.
  4. תתחברו. תק' המבחנים היא תקופה נהדרת לנטוורקינג… אז קדימה, תתחילו להיזכר בכל בחברים מהלימודים. קבוצות לימוד הן לא תמיד הכי אפקטיביות, אך הן מבטיחות שברגע המשבר יהיה לכם מי שיחזיר אתכם לתלם, או לחילופין, ייקח אתכם הפסקה מתודית מהנה. כי בניגוד למה ששנו חז"לנו, צרת רבים היא אכן חצי נחמה.
  5. תכתבו. במיוחד אם מבחינתכם כתיבה היא אומנות בסכנת הכחדה, כי זה עוזר לשנן ולזכור את החומר וגם כי אם אתם הולכים לכתוב חמישה עמודים בשעתיים לפחות כדאי שתתאמנו על זה.
  6. תתאווררו. אם אתם מרגישים שהבית חונק עליכם, צאו קצת החוצה לשאוף אוויר. בית הקפה הקרוב למקום מגוריכם ישמח לארח אתכם לכמה שעות של לימודים (רק תזמינו משהו יותר מכוס מים..) והנה מקום שאפשר לשבת וללמוד בו באווירת עשייה אורבאנית http://misantrope.com/.
  7. תפתרו מבחנים. זה אולי מעיק אבל הדרך הטובה והיעילה ביותר שתאפשר לכם לדעת איפה אתם עומדים ואיך ייראה המבחן.
  8. תהנו. כי בסך הכל המבחנים זה סימן לסוף, ואחריהם מגיע החופש הגדול שלנו אז יאללה, לעבודה!

והכי חשוב ב-ה-צ-ל-ח-ה!!

על ארבעה סוגי סטודנטים למשפטים דיברה התורה…

דנה תור, סטודנטית למשפטים באוניברסיטת תל-אביב מתארחת בבלוג שלנו, בפוסט מיוחד לפסח  בהשראת ההגדה -על ארבעה סוגי סטודנטים למשפטים דיברה התורה…
החכם- ו/או המשפטן מלידה, הרשע – ו/או הקפטילסט, זה שלא ידע לשאול – ו/או המאגניב , התם – ו/או החרשן.

החכם- ו/או המשפטן מלידה

הוא נולד לפני 25 שנה לזוג עו"ד שנפגשו בפקולטה למשפטים וחיים יחד מאז ועד היום. בילדותו, בזמן שרובנו שיחקנו בכדור והערצנו את מדונה, הוא ישב בבית, קרא את "העליונים" וחלם על ברק ושמגר. את פסקי הדין הוא יודע בעל פה, בכיתה הוא עונה על תשובתו של המרצה  עוד לפני ששאל, וכעת נמצא בעיצומו של תואר ראשון למשפטים משולב עם תואר שני ודוקטורט בו זמנית. בזמנו הפנוי הוא מרוויח את לחמו בתור עוזר מחקר של מס' מרצים והוא כבר התחיל טרום התמחות בשנה ב' כדי שלא לפספס שום דבר.  הוא מצטיין דיקן בכל השנים, מתנדב, היה בקליניקה, וכותב בכתב העת של הפקולטה.

מקום התמחות: בית המשפט העליון.

הרשע – ו/או הקפטילסט

בבי"ס היסודי הוא היה מושך לבנות בשערות. את ההורים שלו הזמינו כל שני וחמישי לפגישות עם המנהלת לדבר על הפוטנציאל המבוזבז שלו. בתיכון היה מסתובב לכל מקום עם פמלייתו והצליח להפיק את המקסימום מהציונים תוך הסתייעות בחנופה ותחמון מורים. מהר מאד בחיים הוא למד שבלי כסף הוא לא יקבל את כל מה שהוא רוצה, ועל כן בחר ללמוד משפטים וכלכלה. בהפסקות תמצאו אותו בטלפון עם הבורסה בודק מניות, ובשיעורים הוא מתכנן כיצד להשתלט על החברה הראשונה שלו. כמובן שמיזוגים ורכישות הוא המקצוע האהוב עליו, אחרי תאגידים, ואת הסמינר שלו הוא כותב על ההישגים של השוק החופשי וההצדקות לקפיטליזם.

מקום התמחות: משרד מסחרי גדול מאד.

זה שלא ידע לשאול – ו/או המאגניב 

אחרי דרום אמריקה, מרכז אמריקה, ארה"ב, וחוזר חלילה, ההורים שלו אותתו לו שהגיע הזמן שיפסיק עם השטויות ויתחיל ללמוד. לאחר סקר שוק אינטנסיבי, הוא הבין שבפקולטה למשפטים לומדים כל היפים הנכונים ועל כן שם הוא צריך להיות. הוא נמצא בכל מסיבת סטודנטים אפשרית ובכל יומולדת, ובקיץ תמיד תקלטו שבמקום מכנסיים הוא לובש בגד ים. את השיעורים הוא לרוב מבלה בקפיטריה ובפינת עישון ובפייסבוק יש לו מעל לאלף חברים.

מקום התמחות: לקראת סיום התואר, המגניב הבין שהתמחות זה כבר לסחים, אין זמן ללכת למסיבות, ובכלל משפטים זה כבר כל כך 2010. על כן, החליט לשנות תחום למקצוע האיני החדש, וכעת הולך ללמוד שווק ויחסי ציבור.

התם – ו/או החרשן 

את החרשן לא קשה לקלוט ממבט ראשון, זה הוא שיושב בשורה הראשונה, מקליד במהירות שיא, ומרים את היד כל כמה דקות לשאול שאלה. בתיכון לא היה מבלה הרבה חוץ מבללמוד, והשיאים החברתיים שלו בכלל מסתכמים בערבי סטאדי גרופס שמזמינים בהם פיצה.  תמיד רצה להצליח, אבל גילה שזה לא הכי קל, וכשאמרו לו שבמשפטים צריך פשוט לשנן הרבה, הוא ידע שזה המקצוע בשבילו. כולם רוצים את המחברות שיעור שלו, אבל הוא רוצה להיות ראשון והפקטור הוא בעייתי. תקופת המבחנים שלו היא תמיד כפולה, שכן הוא עושה מועדי ב' גם על ציון של 85.

מקום התמחות: הפרקליטות

סקר שכר מתמחים ותנאים נלווים 2011 – איפה משתלם להתמחות?

בדקנו את השכר והתנאים להם זוכים המתמחים במשרדים השונים. לצורך זה נבדקו למעלה מ- 100 משרדים. השכר נבחן על בסיס סוג המעסיק וגודלו.

להלן חלוקת המשרדים ע"פ גודל –

משרד עורכי דין קטן 

עד 5 עו"ד

משרד עורכי דין בינוני 

5-40 עו"ד

משרד עורכי דין גדול  

מעל 40 עו"ד

 טבלת שכר מתמחים

הנתונים העלו כי שכר המתמחים נע בטווח שבין שכר מינימום (נכון להיום: 3850 ₪) ועד שכר של 8500 ₪. משרדי הבוטיק מובילים את הטבלה עם ממוצע שכר קרוב ל- 7000 ₪, מיד אחריהם מצויים המשרדים הגדולים עם שכר של 6623 ₪ בממוצע, במשרדים הבינוניים השכר נמוך יותר בכ- 1000 ₪ ובמגזר הציבורי, ממוצע השכר עומד על 4,900 ₪, במגזר הציבורי שכר המתמחים נע בין שכר מינימום לכ- 6000 ₪ בעוד הקולגות שמתמחים במשרדים הקטנים שאינם משרדי בוטיק הרבה פעמים מרוויחים שכר מינימום או מעט יותר.

גודל מעסיק

שכר ברוטו  ממוצע (₪)

משרד בוטיק

6967

משרד גדול

6623

משרד בינוני

5653

מגזר ציבורי

4900

משרד קטן (ללא בוטיק)

4327

 אלינור מור סיטבון, מנכ"ל קודקס – מבחינת סדרי העדיפויות של מחפשי ההתמחות אנו יודעים, כי את החשיבות הרבה ביותר מקנים המתמחים לכך שמקום ההתמחות יהיה מקצועי, בעל מוניטין ויפתח בפניהם דלתות להמשך הקריירה. שנייה במעלתה היא האווירה במקום העבודה ורק אחריה נבחן הפרמטר של השכר. גם אם זהו אינו הפרמטר הראשון במעלה, לעיתים קרובות הוא מעיד על פרמטרים אחרים (למשל: מיתוג המשרד, אינדיקציה לשכר עתידי כעו"ד וכו') ובנוסף לא ניתן להתעלם מהמשמעות שלו בתוך מכלול הפרמטרים, שבסופו של דבר, מביאים לקבלת החלטה.

הקצה העליון של הסקאלה

המשרדים שבהם המתמחים מרוויחים הכי הרבה הם משרדי הבוטיק המתמחים והמשרדים הגדולים מאוד, במשרדים אילו ישתכרו המתמחים, ע"פ רוב משכורות בטווח שבין 7000-8000 ₪.

אלינור מור סיטבון, מנכ"ל קודקס- בתכנון אסטרטגיית בניית קריירה יש לזכור כי תקופת ההתמחות אורכת זמן קצר לעומת כלל הקריירה ולכן, לכאורה, השכר אינו אמור להיות הפרמטר המשמעותי ביותר בבחירת מקום ההתמחות הולם, יחד עם זאת, לעיתים השכר המשולם למתמחים הוא אינדיקציה לשכר שמשולם לעורכי הדין באותו המשרד. במקרים רבים, המשרדים רואים את המתמחים כעתודה ולכן ישנה מוכנות מצדם להשקיע בהם כבר בתקופת ההתמחות. מתוך רצון למשוך את המתמחים הטובים ביותר, משרדים מובילים מבינים שהם צריכים ליישר קו עם הסטנדרט הגבוה של השכר. השכר מעביר מסר לגבי האופן בו המשרד תופש את עצמו והוא כלי במיתוג מול הסטודנטים ועורכי הדין.

בדומה למשרדים הגדולים והמובילים, גם משרדי הבוטיק פונים לאותו קהל מתמחים נחשק ולכן גם הם מיישרים קו עם השכר הגבוהה. לכאורה, החיסרון של משרדי הבוטיק מבחינת המתמחים הוא שהם פחות מוכרים מהגדולים, יחד עם זאת, סטודנט שמממוקד על תחום התמחות מסוים ומתמחה באחד ממשרדי הבוטיק המתמחים באותו התחום זוכה להתמחות במשרד מקצועי, ידוע בשוק בתחומו שמעסיק מתמחים בודדים ולא מאסה גדולה, עובדה המאפשרת, במקרים מסויימים,  מעורבות גדולה יותר ואפשרות להתבלטות עבור המתמחה בפני השותפים.

תנאים נלווים בקצה העליון של הסקאלה

לשכר במשרדים הגדולים ובמשרדי הבוטיק מתלווים גם תנאים נלווים נוספים שמשפרים אותו, בחלק מהמקרים התנאים הנלווים הללו הפכו לשגורים עד כי הפכו לסטנדרט. 95% מהמשרדים הגדולים מעניקים למתמחים שי בחגים או בימי הולדת (לעיתים גם לרגל סיום ההתמחות), ב- 32% מהמשרדים הגדולים זוכים המתמחים לסיוע בקורס או בערכת הכנה למבחני הסמכה, 37% מהמעסיקים הגדולים משתתפים בחניה, 37% מנפקים חניה או משתתפים בעלויות החניה, 35% מהמשרדים הגדולים יוזמים ארוחות ערב לגיבוש ומשתתפים במימון ארוחות הצהריים של המתמחים. ב- 26% מהמשרדים עורכים ימי כיף לגיבוש, 16% מהמשרדים הגדולים ישלמו למתמחה על שעות נוספות ויספקו הכשרות והרצאות מטעם המשרד, ב- 11% ישתתפו המתמחים בנופש שנתי ורק 1% יזכו לבונוס שנתי או טלפון נייד.

תנאיים נלווים

אחוז מהמשרדים הגדולים

שי בחגים וימי הולדת ו/או בסוף ההתמחות

95%

השתתפות בקורס הכנה למבחני הסמכה

83%

השתתפות בחניה

37%

השתתפות בארוחות ערב

62%

השתתפות בארוחות צהריים

35%

ימי כיף לגיבוש

26%

תשלום על שעות נוספות

16%

הכשרות והרצאות

16%

נופש שנתי

11%

בונוס שנתי

1%

טלפון נייד

1%

 המגזר הציבורי

השכר הממוצע במגזר הציבורי, אמנם, אינו גבוה ובמקרים רבים מדובר בשכר מינימום, אבל יחד עם זאת יש למגזר הזה יתרונות רבים אחרים בעיני המתמחים. המגזר הציבורי כולל את משרד המשפטים על כל שלוחותיו, משרדי הממשלה, בתי משפט, עיריות וגופים ציבוריים שונים. אין אחידות בנוגע לשעות העבודה והתנאים הנלווים במגזר, יחד עם זאת, אפשר בהכללה להגיד כי שעות העבודה, ימי החופש ותנאי ההעסקה לרוב נוחים יותר למתמחים מאשר לעמיתיהם המתמחים במשרדי עו"ד. בנוסף, העבודה המשפטית של המתמחה נתפשת כמעניינת, מונעת מאידיאולוגיה ולעיתים קרובות יישומית, למשל, בפרקליטות מחוזית – המתמחים זוכים לייצג בבית המשפט כבר בשלה ההתמחות.