סקר השכר: כמה מרוויחים עורכי הדין בישראל?

המשכורות הגבוהות בענף עריכת הדין הן בתחום המסחרי-הבינלאומי וההיי-טק, שהשכר החודשי הממוצע בהם נע סביב 17,700-18,500 שקל ■ תחום המסים רשם את הזינוק הגבוה ביותר בשכר הממוצע לעומת 2013 – 14%

מאת: גור מגידו

עורכי דין / צלם: יוסי זמיר

עורכי דין / צלם: יוסי זמיר

על הנייר, עלייה ניכרת בביקוש למוצר מסוים, לעומת היעדר-שינוי משמעותי בהיצע של אותו מוצר, צריכה להביא לעלייה במחיר המוצר. כך לפחות מספרים לנו חוקי הכלכלה היבשים, חוקים שרבים חושבים עליהם במונחים של חוקי טבע. ואולם, סקר שכר עורכי הדין של חברת קודקס מלמד על אנומליה מסוימת בהקשר הזה – אל מול עלייה חדה של 32% בביקוש לעורכי דין בדרגי הביניים (ותק של שנתיים עד 5 שנים) בשנה האחרונה, שכרם של אלה עלה בשנתיים האחרונות בכ-3%-5% בלבד, במונחים נומינליים. במונחים ריאליים, מדובר בכמעט סטגנציה בשכר.

כיצד ניתן להסביר זאת? אולי עורכי הדין השכירים, בניגוד לדימוי שנוהגים להדביק למקצוע עריכת הדין, לא כל-כך יודעים לעמוד על המקח?

 סקר השכר השנתי של קודקס נערך זו השנה השמינית ברציפות ומציג מגמת צמיחה מסוימת בענף המשפט. הסקר בחן את נתוני 3 השנים האחרונות באופן השוואתי, וממנו עולה כי השכר הממוצע החודשי של עורכי הדין עלה בין 2013 ל-2015 בכ-6% – משכר חודשי ממוצע של 12,700 שקל ב-2013, לנתון של 13,500 שקל ב-2015.מדובר בעלייה מתונה במונחים ריאליים, מתונה יותר מהעלייה בשכר הממוצע במשק בתקופה המקבילה, העומדת על מעט פחות מ-7%. מנגד, מדד המחירים לצרכן כמעט שלא עלה בתקופה זו.

הנתונים מבוססים משאל שבו השתתפו כ-1,100 עורכי דין, המועסקים אצל מגוון מעסיקים, לרבות משרדי עורכי הדין מגדלים שונים וחברות מסחריות.

לכאורה הסקר מראה על עלייה של שכר עורכי הדין בכל ותק שנמדד, ואולם במונחים ריאליים, בתקופות הוותק הנמוכות מדובר בעלייה מתונה. בהתייחס לתקופות ותק גבוהות יותר, העלייה מעידה על הדבקת קצב שחיקת השכר בקירוב.

נתוני הסקר מראים כי עורכי דין צעירים בוותק של עד שנה מיום ההסמכה נהנו מעלייה ממוצעת של 6% בשכרם ב-2015 לעומת 2013. שכרם החודשי הממוצע של הצעירים עמד ב-2013 על 9,179 שקל, לעומת 9,725 שקל בשנת 2015.

שכרם של עורכי דין בוותק של שנה עד שנתיים בתחום עלה בשיעור של 3%. בשנת 2013 השתכרו עורכי דין בוותק זה בממוצע 11,100 שקל, לעומת 11,475 שקל ב-2015. שכר עורכי דין בוותק של שנתיים עד שלוש רשם עלייה של 3% עם שכר ממוצע חודשי של 12,389 שקל ב-2013, לעומת 12,805 שקל ב-2015.

בוותק של 3-4 שנים נרשמה עלייה של 4% – עם שכר ממוצע של 13,953 שקל ב-2013, לעומת 14,583 שקל ב-2015; עורכי דין בוותק של 4-5 שנים נהנו מעלייה של 5% בשכרם, כאשר ב-2015 שכרם הממוצע עמד על 15,958 שקל, לעומת שכר ממוצע של 15,206 שקל ב-2013; בוותק של 5-6 שנים ו-6-7 שנים בתחום נצפו עליות של 3% ו-4%, בהתאמה; בוותק של 7-8 שנים נרשמה עלייה בשיעור של 3%, עם שכר ממוצע של 19,000 שקל ב-2013, לעומת 19,525 שקל 2015.

חשוב להדגיש כי השכר הממוצע של עורכי הדין הוותיקים אינו כולל את שכר שותפי ההון, היועצים המשפטיים הבכירים ובעלי המשרדים. הכללת שכרם של אלה, שנתונים והערכות אודותיו פורסמו בעבר ב"גלובס", עשוי לגרור את הממוצעים מעלה בצורה קיצונית, בצורה שאולי לא תשקף נכונה את הסיכויים והסיכונים של אלה הבוחרים להיכנס לתחום היום. זאת, כיוון שקיימים מקרים מעטים שבהם מתקבלים שותפי שכר חדשים במשרדים הבולטים.

הקטר של השכר

אמרו על ההיי-טק הישראלי לא פעם שהוא הקטר של המשק; הדבר הזה נכון גם, כך נראה, לתחומי ההתמחות של עורכי הדין. מהסקר עולה כי תחום ההיי-טק והתחום המסחרי-הבינלאומי הם הקטר של שכר עורכי הדין.

כמו בשנים קודמות, גם השנה ניכר כי המשכורות הגבוהות בענף עריכת הדין הן בתחום המסחרי-הבינלאומי וההיי-טק, שהשכר החודשי הממוצע בהם נע בין 17,700 שקל לבין 18,500 שקל. יש לציין כי שני התחומים הללו במקרים רבים חופפים – כלומר עורכי דין רבים העוסקים במחלקות מסחריות בינלאומיות, משרתים גם לקוחות בתחום ההיי-טק.

התחום המסחרי-הבינלאומי הציג עלייה מרשימה בשכר הממוצע בין שנת 2013 לשנת 2015 – בשיעור של 9%. ב-2015 עומד השכר הממוצע בתחום המסחרי-בינלאומי על 18,500 שקל, לעומת 16,966 שקל בשנת 2013. בתחום ההיי-טק נרשמה באותן שנים עלייה מתונה של 1% בשכר הממוצע, ועדיין השכר, העומד בממוצע על 17,770 שקל בחודש, נחשב גבוה בהשוואה לשאר תחומי עריכת הדין.

את העלייה בשכר שנרשמה בתחום המסחרי-הבינלאומי ובתחום ההיי-טק, ניתן להסביר בקלות בנתוני ההשקעות, ההנפקות בחו"ל וכן האקזיטים המרשימים שהציגו חברות ישראליות ב-3 השנים האחרונות – מגמה שסביר להניח שהשפיעה לטובה על היקף העבודה של עורכי הדין בתחומים אלה.

התחום שהציג את העלייה הגבוהה ביותר בשכר עורכי הדין בין 2013 ל-2015 הוא תחום המסים. בתחום המסים נרשמה עלייה של כ-14% בשכר הממוצע של עורכי הדין. בשנת 2013 עמד השכר הממוצע בתחום על 11,200 שקל, לעומת 12,768 שקל ב-2015.

את העלייה הזו ניתן להסביר, בין היתר, ב"בהלת הגילוי מרצון" לרשות המסים, על רקע המגמות העולמיות של שיתופי-פעולה בין גופים רגולטורים בתחומי הבנקאות, מניעת הלבנת ההון והמיסוי; והירידה ברמת הסודיות הבנקאית כמעט בכל העולם.

רשות המסים הציגה בחודשים האחרונים נתונים על פעילות ערה בתחום הגשת בקשת "גילוי מרצון". במסגרת זו הרשות נמנעת מנקיטת הליכים פליליים כלפי נישומים החושפים כספים שברשותם, שהרשות לא ידעה אודותיהם בעבר. כתוצאה מכך דיווחה הרשות גם על עלייה של מיליארדי שקלים בסכומי הגבייה. הטיפול בהתנהלות מול רשות המסים מצריך עבודה מאומצת יותר מפעם, וכך מעידים גם עורכי הדין בתחום המסים.

עלייה של 5% בשכר הממוצע של עורכי דין בין 2013 ל-2015 ניתן לראות בתחום דיני העבודה, שבו עמד השכר הממוצע על 13,720 שקל בשנת 2015, לעומת 12,998 שקל ב-2013.

עליות מינוריות, המעידות למעשה על שחיקה ברמת השכר במונחים ריאליים, נרשמו בתחומי הליטיגציה, ההיי-טק והקניין הרוחני, שרשמו עלייה של 1% בשכר בהשוואה ל-2013.

במספר תחומים נרשמה אף ירידה בממוצעי השכר, ובהם תחום הנדל"ן, התחום המסחרי המקומי (ירידה של 3%), המשפט המינהלי (ירידה של 2%) ושוק ההון, המציג ירידה חדה של 7%, עם שכר של 13,690 שקל ב-2015 לעומת 14,700 שקל ב-2013.

בינלאומיים מבוקשים יותר

אחת מהמסקנות שניתן להסיק מסקר השכר היא כי לעורכי דין משתלם ללמוד אנגלית ולהתמקצע בתחום המצריך עבודה מול לקוחות בחו"ל. את ראש טבלת השכר מובילים 3 תחומים שבאופן טיפוסי מצריכים כישורים טובים בשפה האנגלית – המסחרי-הבינלאומי, ההיי-טק והקניין רוחני. במקום הרביעי נמצא תחום הליטיגציה – בפער ניכר משני המקומות הראשונים, המאופיינים במיוחד בעבודה מול חו"ל.

מנכ"לית קודקס, ליאת בן-צבי שבח, מסבירה כי "התחומים שניצבים בצמרת ומציגים צמיחה יוצאת דופן, דוגמת המסחרי-הבינלאומי וההיי-טק, הם תחומים שדורשים רמת מומחיות גבוהה ביותר ו'סט' כישורים ייחודי. כך, למשל, בתחום המסחרי נדרשים עורכי הדין לאנגלית ברמת שפת אם, לרבות רקע של לימודים וניסיון תעסוקתי באנגלית".

לדברי בן-צבי שבח, "הירידה בשכר הממוצע בתחום המסחרי המקומי אף היא מסמנת את המגמה. התחום כפי שהכרנו אותו רק לפני מספר שנים השתנה והצטמצם, ומרבית הפעילות כיום נוגעת באספקטים בינלאומיים. עורכי הדין שהצליחו להתברג במחלקות הבינלאומיות או לעסוק בפעילות עסקית בינלאומית היו אלה שקטפו את הפירות ונהנו מהעליות הבולטות בשכר".

גם נתוני השינוי בביקושים לעורכי דין בסקר משקפים את המגמה הזו. בעוד שבתחום המסחרי-הבינלאומי ובתחום ההיי-טק נרשמו עליות של 27% בביקושים לעורכי דין – הרי שתחומים כמו דיני עבודה, שוק ההון, מעמד אישי או התחום הפלילי רשמו עלייה חד-ספרתית קטנה בביקושים.

עם זאת, ניתן להצביע על אנומליה מסוימת בנתונים – כך, לדוגמה, בתחום המסים, שכאמור רשם את העלייה הגבוהה ביותר בשכר הממוצע (14%) בין 2013 ל-2015, נרשמה עלייה של 3% בלבד בביקושים לעורכי דין; ובמקרה הפוך – תחום הליטיגציה רשם עלייה של 25% בביקושים לעורכי דין, לעומת עלייה של 1% בלבד בשכר עורכי הדין בתחום, המשקפת כאמור ירידה בשכר במונחים ריאליים.

בכל הנוגע לביקוש לעורכי דין לפי שנות הוותק במקצוע, הנתונים מלמדים על ביקושי שיא לעורכי דין בדרגי ביניים (2-5 שנות ניסיון במקצוע), עם עלייה של 32% בביקושים לוותק זה. כאמור, גם כאן משתקפת אנומליה לכאורה בשוק, בשל היעדר נתון על עלייה משמעותית מקבילה בשכרם של עורכי הדין בוותק הזה.

משרד קטן, בינוני או גדול – מה עדיף?

נתוני השכר הממוצע של עורכי הדין בסקר של קודקס מצביעים (שוב) על כך ששכר עורכי הדין השכירים עולה כפונקציה של גודל המשרד. כך, לדוגמה, עורך דין בשנתו הראשונה לאחר ההסמכה במשרד קטן מרוויח משכורת ממוצעת של כ-7,100 שקל, לעומת משכורת מקבילה של 12,200 שקל ב"מגה-משרד". למשכורת אליה יגיע עורך הדין ב"מגה-משרד" בשנתו הראשונה, יגיע עורך הדין במשרד הקטן, בממוצע, רק לאחר 5 שנות ותק.

לפי הסקר, הפער הניכר בשכר בין "הגדולים" ל"קטנים" משתמר לכל תקופות הוותק. כך, לדוגמה, שכרו של עורך דין בוותק של 7-8 שנים במשרד קטן עומד בממוצע על 14,750 שקל; לעומת נתון מקביל של 23,200 באחד ממשרדי הענק.

המספרים הללו נכונים ככל שמדובר בשכירים. ואולם, ראוי להזכיר כי הנתונים בסקר אינם כוללים שותפי הון, כלומר שותפים בהכנסות הפירמה, ששכרם גבוה משמעותית, לעתים במאות אחוזים, משכרם של השכירים בפירמה.

הנתון שאינו מופיע במספרים, ומטבע הדברים קשה יותר לאמוד אותו במספרים מדויקים, נוגע לסיכוי להפוך לשותף הון. המקובל בענף הוא שהסיכוי של עורך דין צעיר להפוך לשותף הון במשרד קטן או להקים משרד בבעלותו, גבוה משמעותית מזה של עורך דין המתחיל היום את דרכו באחד מאותם מגה-משרדים. ואולם, עורכי הדין במשרדים הקטנים מספרים כי ככל שגוברת מגמת פריחתם של משרדי הענק – המאבק על הלקוחות, על בניית המוניטין וכדומה נעשה קשה יותר.

השינוי בשכרהשכר הממוצע לפי ותק וסוג מעסיק

 

רוצה לקבל העלאה בשכר? אל תתמקח – נהל מו"מ!

לקראת סוף השנה מקפידים המנהלים בחלק גדול מהחברות, לקיים שיחות הערכה ושכר עם עובדי החברה. פגישות ההערכה מאפשרות לצדדים לקבל משוב הדדי על תהליכי העבודה ועל המסקנות שנגזרות מהפעילות השנתית. זו גם ההזדמנות של העובדים להעלות את סוגיית השכר ולדרוש העלאה.

להמשיך לקרוא

איך לבקש העלאה מהבוס ולצאת עם פלוס בתלוש

רגע לפני סוף השנה, מתכנסים מרבית הארגונים והעובדים לעריכת סיכומים. זה הזמן לעבור על התוכניות השנתיות, אל מול הביצועים, לבחון מדדים ותפוקות, להנפיק דו"חות ולבחון אספקטים מרכזיים בתרבות הארגונית. לצד הסיכומים הארגוניים הגלובאליים, מקפידים המנהלים, במרבית החברות במשק, על שיחות הערכה עם כלל העובדים בחברה. במסגרת זו, מתקיימת פגישה בארבע עיניים בין העובד לבין הממונה הישיר עליו, לצורך קבלת והעברת משוב הדדי, מתוך תפיסה שרואה בעובד, את המשאב המשמעותי ביותר, הניצב בליבת החברה והמהווה מנוע לצמיחתה.

ואולם, לא רק החברות מפיקות ערך משמעותי משיחות ההערכה. עבור העובדים מדובר בהזדמנות פז, לעצור את המרוץ לפסגה, לנשום עמוק ולבחון את מיצובם בחברה, מתוך פרספקטיבה רחבה. זה הזמן לברר האם אנו מתוגמלים כראוי ומשכורתנו אכן משקפת את פוטנציאל ההשתכרות שלנו, האם אנו זוכים בהטבות ההולמות את כישורינו והוותק שצברנו, האם מעמדנו בארגון איתן או חסר ודאות, מה טיב יחסינו עם הממונה הישיר ומה הסיכוי לקידומנו בשנה הקרובה.

עובדים שישכילו להגיע מוכנים לשיחת ההערכה ויאמדו נאמנה את כישוריהם וביצועיהם לאורך השנה, כמו גם את אופי החברה ומצבה הפיננסי, יהיו בעלי הסיכויים הגבוהים ביותר להרוויח מפלטפורמה זו.

במהלך השנה

נהלו מו"מ קצר בכניסה לתפקיד

במהלך תהליך הקבלה לעבודה חדשה, חשוב לנהל משא ומתן קצר וענייני, במסגרתו תמצבו את דרישותיכם וציפיותיכם. היו מוכנים לפשרות וקחו בחשבון כי למעסיק טרם ניתנה הזדמנות לעמוד על טיבכם מקרוב. יחד עם זאת, אל תשכחו כי זה השלב שבו נקבעת נקודת הפתיחה שלכם וחשוב למקסם אותה. במידת הצורך, ניתן לסכם עם המעסיק כבר בתהליך הקבלה על מדרגות שכר ולהמתין עם המשא ומתן המשמעותי לשיחות ההערכה, כאשר יש בידיכם כבר קלפי מיקוח, המבוססים על כך שהוכחתם את עצמכם, ועל כך שהרווחתם קבלות.

דעו את עצמכם

עובדים רבים בטוחים שהם חלומו של כל מעסיק. הם מסתובבים במסדרונות נפוחי חזה בתחושה שאין מקצועיים ואיכותיים מהם בחברה. עם זאת, לא אחת המציאות עשויה לטפוח על פניהם. חשוב מאוד לאמוד את עצמנו במדדים אובייקטיביים עד כמה שניתן ולנסות להבין כיצד אנו משתקפים בעיני אחרים.

לימדו את הארגון, על מחלקותיו השונות, התעניינו בשיטות העבודה של קולגות שאתם מעריכים במטרה לייעל ולשפר את תפוקותיכם, בקשו מהמעסיק משובים נקודתיים לאורך השנה על פרויקטים ספציפיים והקפידו לבסס מערכות יחסים חזקות עם גורמים בארגון ומחוצה לו, שאתם באים עמם במגע יומיומי.

הקפידו על התזמון

בכדי ששיחות השכר יהיו אפקטיביות, יש להקפיד לקיימן אחת לשנה בלבד ולהימנע מבקשות חוזרות ונשנות לאורך השנה. מומלץ להמתין עם השיחות לחודש דצמבר, במהלכו מחשבת החברה את מאזנה ואת האופציות הכלכליות הצפויות לעמוד בפניה בשנה הבאה, ומקבלת החלטה על היקף ואופן הקצאת המשאבים. יחד עם זאת, חובה לעמוד עם היד על הדופק של הארגון. בשנים בהן קיימת חוסר ודאות כלכלית כלל משקית, מומלץ לגבש סל דרישות מתונות, העומדות ביחס ישיר לרוח התקופה, ולהימנע מליצור אנטגוניזם, מתוך התעלמות מצוק העתים.

הכנה לשיחה

בדקו את שווי השוק שלכם

לקראת השיחה, ערכו סקר שכר ובדקו את שווי השוק שלכם. חשוב לברר כמה מרוויחים עובדים בתפקידים דומים בעלי ותק זהה, בארגונים בעלי די-אן-איי קרוב עד כמה שניתן לארגון בו אתם מועסקים. בדקו את טווחי המשכורות המשולמות בחברתכם, והימנעו מלהתבסס על שמועות או הערכות כלליות. היוועצו עם עובדים ותיקים יותר על מצב החברה ואם קיימת מדיניות מוצהרת, בנושא העלאות שכר. חשוב להגיע לשיחת השכר כשאתם מכירים היטב את מצב השוק, ובהתאם מציגים ציפיות ריאליות.

גבשו רשימת הישגים

אל שיחות השכר חשוב להגיע מוכנים ומגובים בנתונים. שיחת שכר אופטימאלית, מבוססת על יכולתכם להציג את תרומתכם לחברה, לאורך כל תקופת עבודתם ומתוך הצהרת כוונות לעתיד. דעו היטב מהם כישוריכם הייחודיים והכירו בהצלחותיכם. בשום מקרה, אל תניחו כי השקעתכם תדבר בעד עצמה ותתורגם אוטומטית לכסף. מומלץ להכין מצגת קצרה או מסמך הישגים באמצעותם תמנפו את השיחה לטובתכם, באופן מיטבי. טיעונים חזקים ומבוססים שיקשרו בין הישגיכם להיקף העלאה המבוקשת, צפויים להעלות את סיכוייכם לקבלת העלאה.

קבעו פגישות משוב לאורך השנה

מומלץ ביותר, להקדים לשיחת השכר, פגישות מקדימות, שיתואמו ביוזמתכם, בהנחה שהממונה הישיר אינו מקפיד על קיום פגישות כאלה. במסגרת הפגישות, הדגישו בפני הממונה, כי דעתו חשובה לכם וכי חשוב לכם לעמוד בסטנדרט המקצועי המצופה מכם. בואו פתוחים לקבל למשוב ישיר על עבודתכם, ובקשו לקבל הערות ודגשים לשיפור שיטות העבודה. חשוב להיות בטוחים כי אתם נמצאים בתהליך שיפור מתמיד, העומד ביחס ישיר לציפיות מכם. כך, במהלך שיחת השכר, יהיה קל לכם יותר לבקש, כי המשכורת תותאם לאיכות הביצועים.

 

במהלך השיחה

היו פתוחים לביקורת

שיחת הערכה טובה מתבססת על תקשורת בין אישית ברמה גבוהה. חשוב להגיע פתוחים, להאזין בקשב ולהימנע מהתגוננות. חשוב לא למהר ולענות, לבקש מהממונה דוגמאות להמחשת הדברים שאמר ולבדוק עם עצמך, האם אתה מסכים עם הביקורת שהוצגה. לאחר שתעכל את הפידבק שניתן, הגב בשלווה ובאופן ענייני, והימנע מלהתיש את המעסיק בוויכוחים, שעשויים להעיב על מערכת היחסים ביניכם, בעתיד. חשוב לצאת מהשיחה מתוך הבנת הנקודות שדורשות שיפור וכן לקבל המלצות אופרטיביות לתכנית העבודה השנתית שלך, מגובה ביעדים ברורים.

שקפו את תרומתכם

זאת ההזדמנות שלכם, להציג את הישגיכם, כפי שגובשו על ידיכם במהלך השנה. הציגו מצגת קצרה או הגיעו מגובים במסמך מסודר ומנו באופן מפורט את הנקודות שגיבשתם. זכרו, כי מנהלים בכירים מודדים הצלחות בשפת המספרים. כדי להעביר את תרומתכם לחברה, דברו אל המנהלים במונחים של ייעול, ביצועים, חסכון והכנסות. גם מנהל קשוח, יתקשה להתעלם מטענות מבוססות המגובות במספרים ואחוזים ברורים.

אל תתפתלו – בקשו!

אף אחד לא אוהב לדבר על כסף. גם העובד הבכיר ביותר, שעשה כברת דרך בחברה והצטיין בתפקידו, נבוך לא אחת מבקשה ישירה של העלאה. זכרו, כי מעסיקים רבים, בעיקר בחברות בהן לא מתקיימות שיחות שכר קבועות, אינם יוזמים העלאת שכר. הכלל פשוט – מי שלא יבקש – לא יקבל!

דברו במספרים

ככלל, מומלץ שלא לנקוב בסכום מוגדר מראש. יש לדבר בשפה מרוככת וישירה פחות. בקשו העלאה שתשקף את תרומתכם לחברה ואת עמידתכם ביעדים השנתיים. בכל מקרה, בו בחרתם להגדיר מראש סכום לו אתם מצפים – הימנעו מלהגדיר טווחים, וציינו את הסכום המדויק. זכרו, במקרה של הגדרת טווח, מרבית המעסיקים יבחרו אוטומטית ברף התחתון שציינתם.

הציעו מודלים חלופיים

היו מוכנים לכך שהמעסיק יתלבט לגבי היקף ההעלאה שביקשתם. אם תרגישו שהמאזן אינו לטובתכם, מומלץ להציע אופציות אלטרנטיביות לחישוב ההעלאה. אתם יכולים לבקש בונוס רבעוני, חצי שנתי, או שנתי שיקושר לעמידתכם ביעדי החברה, לחילופין תוכלו להציע מודל מדורג, במסגרתו תבוצע ההעלאה לאורך השנה במספר פעימות. אם המעסיק מוסיף ומתלבט, תוכלו לשלוף מהשרוול אופציה לקבלת העלאה רטרואקטיבית, לאחר תקופת זמן שתגדירו מראש (למשל, חצי שנה), בה תוכיחו שיפור בביצועים.

זכרו שהטבות שוות כסף

במידה וכל האופציות לא התקבלו, היו נכונים להתייחס לאפשרות לקבלת הטבות, שוות כסף, שישפיעו באופן משמעותי על רמת השכר שלכם. במקרים של תקציבים מוגבלים ומסיבות של מדיניות ארגונית (למשל, הקושי של עובדים להשוות בין ההטבות שהם מקבלים), קל יותר לממונים להעניק הטבות במקום העלאת שכר. חשוב להבין, כי סוג ההטבות שתוכלו לבקש, תלוי במשתנים רבים בתרבות הארגונית, בין היתר הותק שלכם, סוג התפקיד שאתם ממלאים והענף בו אתם עוסקים.

במסגרת סל ההטבות, תוכלו לבקש קרן השתלמות, ביטוח בריאות, הגדלת מספר ימי ההבראה או החופשה, הוצאות סלולר, אחזקת רכב, ארוחות, מימון הכשרות מקצועיות, אופציות לעובדים ועוד.
הכותבת הינה סמנכ"לית בחברת קודקס, חברת ההשמה המובילה בישראל בענף המשפט.

סקר השכר של קודקס 2011 – טבלת שכר עורכי דין מעודכנת ודירוג תחומי עיסוק

 מתדולוגיה – סקר השכר של קודקס נערך זו הפעם הרביעית, בסקר  השתתפו כ- 1000 עורכי דין פעילים, אשר ענו על שאלון שכר אינטרנטי מקיף שפורסם באתר קודקס. השאלון הופץ לעורכי הדין במגוון אמצעי הפצה וצינורות מדיה הפונים לעו"ד. ניתוח הנתונים הסטטיסטיים נערך בסיוע חברת "מדגם, ייעוץ ומחקר בע"מ". 51% ממלאי הסקר הם גברים ו- 49% הן נשים.

הגדרות גודל משרד לפי מספר עורכי הדין המועסקים בו -

משרד עורכי דין קטן עד 5 עו"ד

משרד עורכי דין בינוני 5-15 עו"ד

משרד עורכי דין גדול 15-30 עו"ד

משרד עורכי דין גדול מאד מעל 30 עו"ד

שנת 2011 לעומת 2010

בשנת 2011 ניכרת עליית שכר ממוצעת של כ- 2%  אשר באה לידי ביטוי בכל מדרגי הוותק של עורכי הדין.

שנים

אחוז עליה ממוצעת בשכר עורכי דין

2010 לעומת 2009

3%

2011 לעומת 2010

2%

2009 לעומת 2007

-10%

מבחינת מעסיקים את העליות הגדולות ביותר ראינו דווקא בקרב עורכי הדין המועסקים המגזר הציבורי (7%) ובקרב המשרדים הבינוניים (3%) ובאופן הזעום ביותר בקרב המועסקים בחברות  (1%). אם בשנת 2010 עורכי הדין המועסקים במשרדים הגדולים חוו עליה של 5% בשכרם והמועסקים במשרדים הגדולים מאוד  זכו לעליות שכר של 9% הרי שהשנה לא נרשמו כלל עליות בקרב המועסקים במשרדים הגדולים והגדולים מאוד.  זאת בעוד המועסקים במשרדים הקטנים המשיכו לרשום דווקא ירידות שכר בממוצע של כ- 3% לעומת שכר 2010.

אלינור מור סיטבון, מנכ"ל קודקס מסבירה– בחברות, במשרדים הגדולים ובמשרדים הגדולים מאוד בוצעו תיקוני השכר עם סימני ההתאוששות מהמיתון כבר בשנה שעברה, כך שלאור התיקונים הגדולים אשתקד, השנה לא ניכרו בקרב מעסיקים אילו עליות שכר משמעותיות. נראה כי דווקא בקרב מעסיקי המשרדים הבינוניים נוצר השנה צורך משמעותי יותר בשימור עובדים, במיוחד בקרב מדרגי ביניים, לפיכך, זכו המועסקים בהם ליותר עדכוני שכר והקטנת פערים מול הקולגות המועסקים במשרדים הגדולים והגדולים מאוד. זאת בעוד שכרם של עורכי הדין המועסקים במשרדים הקטנים מוסיף להישחק גם השנה והם הנפגעים הגדולים ביותר מהצפת השוק.

סוג מעסיק

שינוי בשכר ב-2010 לעומת 2009

שינוי שכר ממוצע  2011 לעומת 2010

חברות

5%

1%

מגזר ציבורי

0%

8%

משרד עו"ד קטן

-4%

-3%

משרד עו"ד בינוני

-1%

7%

משרד עו"ד גדול

5%

0%

משרד עו"ד גדול מאוד

9%

0%

 שכר לפי מעסיק וותק

מבחינת דרגות הוותק, עליות שכר מתונות ניכרו בקרב עורכי הדין הצעירים יותר, המהווים את כוח העבודה המרכזי במשרדים ופחות בקרב הוותיקים והבכירים, כאשר מדרג הוותק שזכה השנה לעלייה הגדולה ביותר הוא 3-4 שנים מההסמכה, עורכי דין אלו זכו לכ- 3% עליית שכר ממוצעים.

שנות ותק

חברות

מגזר ציבורי

קטן

בינוני

גדול

גדול מאוד

עד שנה מההסמכה

9,847

9,734

7,886

10,502

10,068

11,796

שנה עד שנתיים מההסמכה

10,769

10,350

8,909

11,112

12,411

13,931

שנתיים עד שלוש מההסמכה

10,868

10,972

10,892

12,238

14,993

15,167

שלוש עד ארבע שנים מההסמכה

16,273

12,714

11,186

15,093

15,454

19,176

ארבע עד חמש שנים מההסמכה

17,681

13,787

11,797

15,415

16,453

19,550

חמש עד שש שנים מההסמכה

19,044

15,388

12,650

15,707

20,125

20,716

איזה תחום הוא הרווחי ביותר?

את עורכי הדין שיאני השכר אנחנו מוצאים השנה בתחום היי טק, לאחר שדחקו משם את שיאני השכר של שנה שעברה עורכי הדין מתחום המסחר הבינלאומי. שלישיים אחריהם הם המועסקים בשוק ההון, מיד אחריהם הקולגות מתחום הקניין הרוחני, הבאים בתור הם הליטיגטורים ואחריהם ניתן למצוא את עורכי הדין המועסקים בתחום דיני העבודה, המסחר המקומי, הנדל"ן, מיסוי ואחרון בעשירייה הפותחת הוא תחום הפירוקים והכינוסים.

אלינור מור סיטבון, מנכ"ל קודקס מסבירה –  רף הכניסה לתחומים המופיעים בחמישייה הפותחת (היי טק, מסחרי בינל, שוק ההון, קניין רוחני וליטיגציה) הוא גבוה ביותר. מלכתחילה, על-מנת לעסוק בתחומים אלו יש צורך לשלוט בחומר מורכב ולרכוש ניסיון, לכן, אין זה מפתיע כי המעסיקים מוכנים לשלם יותר עבור עורכי הדין המוכשרים בתחומים אלו. בנוסף, לרוב, התמחות עורכי הדין בתחומים הללו מתבצעת במשרדים הגדולים יותר, בהם רמות השכר הן מלכתחילה גבוהות יותר, כך שנקודת הזינוק שלהם הייתה טובה יותר.

תחום ההיי טק אמנם מצוי בראש הטבלה אך נרשמו בו בממוצע ירידות שכר בסדר גודל של כ- 8% לעומת אשתקד, ההסבר לכך, הוא דווקא התרחבותו של התחום, השנה ראינו משרות שנפתחו ע"י חברות היי טק קטנות יותר ואף חברות הזנק, מן הסתם, עורכי הדין המועסקים בחברות הצעירות משתכרים שכר נמוך יותר מאשר הקולגות באותו התחום בחברות ההיי טק הותיקות והרווחיות ומכאן נובעת ה"משיכה כלפי מטה" של השכר הממוצע.

בתחום המסחרי הבינלאומי השכר שבשנה שעברה רשם עלייה משמעותית (11%)  רושם השנה דווקא ירידות בממוצע, הסבר אפשרי לכך הוא מיתון מסוים של עליית השכר הגדולה מאשתקד ותיקון כלפי מטה השנה. עורכי הדין אשר עוסקים בתחום המסחרי הבינלאומי הם למעשה "הסיירת" של התחום המסחרי, הם מיודעים עם המאטריה הבינלאומית ובעלי כישורי ניסוח חוזים באנגלית ללא דופי. זאת ועוד, לעיתים קרובות, יש צורך בתחומי ידע רוחביים וחוצי מחלקות.

בשוק ההון נרשמה עלייה של 4% בשכרם של עורכי הדין – עליה הנגזרת מהפעילות בשווקים השנה בארץ ובעולם ומאופיו האינטנסיבי והסיזיפי של התחום.

בתחום הקניין הרוחני זכו עורכי הדין לעליות שכר ממוצעות של כ- 10%, כמות משרדי עורכי הדין האיכותיים העוסקים בתחום היא מצומצמת ביותר, שכר הטרחה המשולם ע"י הלקוחות הוא גבוה במיוחד, לפיכך, שכרם של עורכי הדין המועסקים בתחום עולה בהתאמה. בנוסף, תחום זה הושפע השנה גם הוא מהתפתחות תחומי הייטק והאינטרנט.

בתחום הליטיגציה היו השנה עליות של כ- 8% בשכר הממוצע. זהו ביטוי לכוחות השוק –תחום הליטיגציה מהווה חלק בלתי נפרד מפעילות השוק הכללית, המשרדים העוסקים בתחום זה צמחו השנה הביקושים לעורכי הדין גדלו ובהתאם לזה גם המחיר ושכר המועסקים.

תחום דיני העבודה הוא תחום שוקק, מודעות העובדים לזכויותיהם מצויה במגמת גדילה וכתוצאה יותר מעסיקים מקבלים תלונות מעובדים ונאלצים לפנות לסיוע משפטי, בהתאמה הביקוש לשירותי עריכת דין בתחום זה גדל. השנה ראינו פירמות עורכי דין אשר תחום דיני העבודה אינו נמצא במסגרת תחומי הליבה שלהן אשר החלו לספק ו/או הרחיבו את שירותיהם בתחום דיני עבודה, כיום ישנו מספר הולך וגדל של צוותים או אפילו  מחלקות המטפלות בלקוחות גם בתחום זה. במקביל ראינו עליה של 10% בשכר עורכי הדין המועסקים בתחום.

תחומי הנדל"ן והמסחרי המקומי הם תחומים הזמינים לכל עו"ד, כתוצאה מכך (ומהצפת עורכי הדין בשוק), התחרות בתחומים אלו הופכת ליותר פרועה,עובדה השוחקת את שכר הטרחה שמתקבל מהלקוחות ומשפיעה באופן ישיר על השכר המשולם לעורכי הדין השכירים.

עשרת התחומים הרווחיים ביותר 2011

אחוז שינוי 2011 לעומת 2010

אחוז שינוי 2010 לעומת 2009

1

היי טק

-8%

-5%

2

מסחרי בינל

-3%

11%

3

שוק ההון

4%

-2%

4

קניין רוחני

10%

0%

5

ליטיגציה

8%

7%

6

דיני עבודה

10%

10%

7

מסחרי מקומי

4%

0%

8

נדל"ן

-4%

0%

9

מיסוי

-1%

6%

10

פירוקים וכינוסים

-5%

12%

נשים בענף המשפט – האם קיים אי שיווין מגדרי בקרב המועסקים בענף המשפט?

לרגל יום האשה, בחנו את השוני בין נשים וגברים המועסקים בענף המשפט במטרה לענות על  השאלה  – האם קיים אי שוויון בין נשים וגברים המועסקים בענף המשפט ובמידה וכן כיצד הוא בא לידי ביטוי. הנתונים בהם השתמשנו מבוססים על נתונים שנאספו במערכת קודקס בשנת 2010 ונתוני השכר מבוססים על סקר שכר עו"ד אותו מילאו למעלה מ- 1000 עו"ד.

אי שוויון ברור בשכר  ובתנאים

הפרמטר הראשון שבו אי השוויון בין עורכות הדין לעורכי הדין צץ באופן בולט ומיידי הוא השכר,בסקרי שכר עורכי דין שנערכים מידי שנה בקודקס מתגלים פערי שכר עקביים בין נשים לגברים. בשנת 2010 גברים הרוויחו בממוצע 19% יותר מנשים – 60% מהגברים דיווחו על שיפור בשכרם בשעה שרק 50% מהנשים דיווחו על שיפור בשכר, בעוד אירועי הפחתת שכר נדירים יותר בקרב עורכי הדין הגברים ואירעו רק ל-3% מהם, שכרן של5% מהנשים הורע. אותן הנשים שכבר דיווחו על עליות שכר, דיווחו על עליות שהן נמוכות יותר מאשר הגברים. גם מבחינת חלוקת הבונוס השנתי עורכות הדין מוצאות את עצמן בנחיתות לעומת הקולגות הגברים, הפער הממוצע בבונוס השנתי עומד על 24% לטובת הגברים.  פער השכר לטובת הגברים תקף בקרב כל סוגי המעסיקים- אי השוויון הגדול ביותר בין נשים לגברים מתקיים בשכרם של עורכי הדין המועסקים בחברות (כ- 24% פער) והפער הקטן ביותר מצוי בקרב המועסקים במגזר הציבורי (9%).

מעסיק

הפרש ממוצע ההשתכרות בין נשים לגברים לפי מעסיק

*ע"פ סקר השכר של קודקס

כללי

-19%

משרדי עורכי דין

-18%

חברות

-24%

מגזר ציבורי

-9%

אי שוויון בקידום לשותפות במשרדים

מה קורה מבחינת קידום בסולם הדרגות? נשים רבות מתחילות מסלול של קריירה בתחום המשפטי, בתחילת הדרך אפילו קיים יתרון מספרי קל לנשים על פני גברים (52% נשים מול 48% גברים) אך רק מעטות מהן צולחות את מסלול השותפות במשרד והופכות לשותפות. בקרב עשרת משרדים המובילים את רשימת הדנס רק 26% מהשותפים הן שותפות בעוד נתח הגברים שמטפסים במעלה הדרגות עד לשותפות עומד, מן הסתם, על 74%.

מגדר

אחוז השותפים בעשרת המשרדים הגדולים

נשים

26%

גברים

74%

 אלינור מור סיטבון, מנכ"ל קודקס -המשמעות של הנתון הזה הוא שתקרת הזכוכית של השותפות ניתנת לניפוץ, לראיה ישנן לא מעט עורכות דין שעשו זאת ועושות זאת מידי יום, יחד עם זאת, ישנם מחסומים בלתי נראים שמקשים במיוחד על נשים את הטיפוס במעלה הפירמידה. נורמות חברתיות שמוטמעות עמוק בתרבות שלנו, למשל  – נשים הן מפרנסות שניות, הן מחויבות יותר מגברים לטיפול בבית ובמשפחה. אילו אמירות שאינן זרות לאוזנינו ונשים שבוחרות להתקדם במעלה ההיררכיה נאלצות, בנוסף לקשיים הרגילים לצלוח גם את המחסומים האלו.

 אי שוויון באורך יום העבודה הממוצע

במקביל לפערי השכר אנו רואים גם הבדל בין אורך יום העבודה הממוצע של נשים לעומת גברים, הפעם לטובת הנשים. יום עבודה ממוצע של עורך דין גבר אורך 10.1 שעות ואילו יום עבודה ממוצע של עורכת דין אורך שעה פחות, 9.1 שעות עבודה.

מגדר

אורך יום עבודה ממוצע

כללי

9.6

נשים

9.1

גברים

10.1

 מבחינה זו, קיימת גם מגמת שינוי מודעות מצד המעסיקים ונכונות רבה יותר להתגמשות בשעות העבודה –  כמות משרות האם שנפתחו בקודקס בשנת 2010 גדולה בכ- 25% אחוזים מכמות משרות האם שנפתחו ב-2009 ובכ- 20% מכמות המשרות שנפתחו ב- 2008 (למרות שזו הייתה שנת "בועה" וכמות המשרות הייתה גדולה). חשוב לציין שבמקרים רבים  גם משרות שלא נפתחות כמשרות אם, בסופו של דבר מאוישות ע"י אמהות תוך התגמשות בשעות מצד המעסיק,  פשוט כיוון שזו דרך להשיג מועמדים טובים (מועמדות במקרה זה).

גידול בפתיחת משרות אם בקודקס

2010 לעומת 2009

+ 25%

2010 לעומת 2008

+ 20%

 אלינור מור סיטבון, מנכ"ל קודקס – נראה כי ענף המשפט מצוי בתהליך של פמיניזציה כיוון שאחוז הנשים המועסקות בו הולך וגדל בהתמדה, כיום  מספר הנשים המתחילות את הקריירה שלהן כעורכות דין גדול במעט ממספר עורכי הדין בתחילת דרכם, – 52% נשים מול 48% גברים. מטבע הדברים, מגמת הפימיניזציה, גורמת לתהליך  כללי של הכרת המעסיק בחשיבות האיזון בין עבודה לבית, תהליך זה מתבטא בנכונות רבה יותר מצד המעסיק למו"מ על שעות עבודה ולגמישות רבה יותר בנושא עבודה מהבית, מאחורי הנכונות הזאת עומד הרציונל כי כל עוד העובדת תבצע את העבודה בצורה טובה ויעילה ניתן לבוא לקראתה בנושאים אחרים. יותר ויותר אנו רואים מקרים בהם מעסיק שהיה מעדיף שלא להתגמש מבחינת נפח המשרה המבוקשת, משנה את דעתו ברגע  שעומדת מולו מועמדת ראויה כאשר הוא מבין שהעסקתה, בסופו של יום,  תשתלם לו ותעניק ערך מוסף משמעותי למשרד שהוא רב יותר מה"פשרה" לכאורה בשעות העבודה וההתגמשות.

מה לגבי סדרי עדיפויות?

את אחד ההסברים האפשריים לאי השוויון בין נשים וגברים בענף המשפט מספק השוני התרבותי/ התנהגותי המובנה בסדרי העדיפויות שלהם.  הן עורכי הדין הגברים והן עורכות הדין שמים בראש מעיניהם את התגמול הכספי במקום העבודה. עבור הגברים הנושא מהותי יותר (31% מהגברים דירגו אותו כפרמטר המהותי ביותר לעומת 25% מהנשים). בקרב גברים מידת העניין והאתגר בעבודה גוברת על הצורך שלהם באיזון בין עבודה לבית בעוד שנשים מעניקות לשני הפרמטרים הללו חשיבות זהה. נשים מיקמו את האווירה החברתית במקום העבודה במיקום גבוה יותר מחשיבות תרומת מקום העבודה לקריירה, אצל גברים הסדר הוא הפוך.  ע"פ מערך סדרי העדיפויות המובא כאן, נראה כי נשים יהיו מוכנות יותר מגברים להתפשר על שכר ופחות מהם על שעות עבודה ועל האווירה החברתית במקום העבודה, אי לכך, בחירות הקריירה שלהן יהיו בעלות מיקוד אחר.

דירוג גברים

דירוג נשים

תגמול כספי -שכר, תנאים סוציאליים, בונוסים

1 1

מידת העניין והאתגר בעבודה

2 2

איזון בין עבודה לבית

3 2

האווירה החברתית

5 3

תרומת מקום העבודה לקריירה האישית שלך

4 4

הרמה המקצועית של המשרד

6 5

מידת ההתאמה של המשימות המוטלות עליך לכישוריך

7 6

המשוב המילולי שאתה מקבל מהממונה

8 7

 לינור מור סיטבון, מנכ"ל קודקס – אין ספק כי עורכות הדין ועורכי הדין מתנהלים באופן שונה בכל הנוגע לטיפוח הקריירה המשפטית שלהם. מחד, הגברים המועסקים בענף המשפט באופן גורף מרוויחים בממוצע שכר גבוה יותר, בונוס גבוה יותר ואחוז גבוה יותר מהם מתקדמים בסולם הדרגות לכיוון שותפויות במשרדי עורכי הדין. מאידך, יום העבודה של עורכות הדין אורך בממוצע פחות מיומו של גבר המועסק באותו תחום והן נוטות לייחס חשיבות רבה יותר מאשר הקולגות הגברים לכל מה שקשור לאיזון בין העבודה לבית ולאווירה שהן חוות במשרד.

נראה כי ישנם גורמים והשפעות הפועלים בכיוונים שונים על אי השוויון בין גברים לנשים בענף המשפט – תחילה,  חשוב להזכיר כי מעמד עורכת הדין בענף המשפט מושפע ישירות מהמעמד לו זוכה האישה בחברה שלנו בכלל, במובן זה ענף המשפט אינו מנותק מהמגמות הכלל משקיות. יתירה מזאת, אין ספק כי התחום המשפטי מערים קשיים ייחודיים הן על נשים והן על גברים בהיותו תחום תחרותי ותובעני מבחינת שעות העבודה. ממוצע שעות העבודה של עורך דין עומד כיום על  9.6 שעות ליוום, זהו יום עבודה ארוך מהממוצע במשק. לכן, לא מפתיע כי התלונה השכיחה ביותר בקרב עורכי דין משני המינים היא שעות העבודה הארוכות וחוסר האיזון שהם חווים בין עבודה לבית. אצל נשים, בגלל הדואליות בין הקריירה לאמהות והחשיבות הגבוהה שהן מיחסות לאיזון בין עבודה לבית ההתמודדות עם הנושא הזה עלולה להיות בעייתית יותר. מגמה נוספת שמשפיעה על הענף דווקא בכיוון חיובי, היא מגמת הפימיניזציה, ריבוי הנשים בענף מוביל אחריו שינוי תודעתי בקרב המעסיקים ואנו רואים כי המעסיקים, מתוך רצון להעסיק ולשמר את כוח האדם המוכשר והמתאים ביותר יוצרים  משרות המותאמות יותר לנשים מבחינת הגמישות בזמן ובמקום. בסופו של דבר היכולת של נשים להתברג היטב בשוק העבודה תורמת גם לגברים, הרי ככל שהנשים נושאות יותר בנטל הפרנסה הרי שגם גברים יוכלו לקדם פרמטרים אחרים בסדרי העדיפויות שלהם ולהקדיש זמן רב יותר לבית ולמשפחה.

מה חושבים עורכי הדין  על אי השוויון בענף המשפט

מסקר אינטרנטי שנערך באתר קודקס בימים האחרונים ועליו ענו כ- 100 עורכי דין עולה כי 43%  מעורכי הדין מאמינים כי יום העבודה הארוך המקובל בענף פוגע במיוחד בנשים, 23% חושבים כי אי שיווין מתקיים בענף המשפט באותה מידה שאי שיוויון תעסוקתי מתקיים באופן כללי. להערכתם של 7% מעורכי הדין קיים שוויון מלא בין נשים לגברים בענף המשפט ו- 27% גורסים כי נשים דווקא מופלות לטובה.

האם, להערכתך, קיים אי שיוויון בין נשים וגברים המועסקים בענף המשפט? 

נתח עורכי הדין העונים

כן – יום העבודה הארוך המקובל בענף פוגע במיוחד בנשים

43%

כן – באותה מידה שאי שוויון תעסוקתי מתקיים באופן כללי

23%

לא – להערכתי, כיום השוויון בין עורכי דין ועורכות דין הוא מלא

7%

כן – נשים דווקא מופלות לטובה

27%

לקראת שיחת שכר: תנאים נלווים לעורכי הדין – מה מקובל?

חניה מקורה או רונדלים בלית ברירה?

בפוסט הקודם פרסמנו את נתוני השכר וכדי להשלים את התמונה, להלן נתוני התנאים הנלווים ע"פ סוג מעסיק, מגזר וגודל כפי שבאו לידי ביטוי אשתקד (2010).

בשנת 2010 שופרו התנאים הנלווים לשכר עורכי הדין לעומת נתוני 2009 כמעט בכל הפרמטרים, זאת ע"פ סקר השכר של קודקס לשנת 2010 בו השתתפו כ- 1000 עורכי דין.

 בעוד 17% מעורכי הדין, חוו השנה שיפור בתנאים, 5% חוו דווקא קיצוץ בתנאים ואילו בקרב 78% מעורכי הדין לא חל שינוי לכאן ולכאן מבחינת התנאים הנלווים שהם זוכים להם מהמעסיק.

קיצוץ בתנאים הנלווים לעומת שנה קודמת

תנאים נלווים נותרו ללא שינוי

שיפור בתנאים הנלווים לעומת שנה קודמת

5%

78%

17%

 תנאים נלווים לפי מעסיק – מנתוני הסקר מצטיירת תמונה ברורה של עדיפות מבחינת תנאים נלווים לשכר לעורכי הדין המועסקים במגזר הציבורי ובחברות לעומת אלה המועסקים במשרדים הפרטיים. הראשונים זוכים למגוון רחב של תנאים נלווים לשכר, בעוד שרוב עורכי הדין המועסקים במשרדים הפרטיים זוכים למעט מאוד תנאים נלווים לשכרם. כך, למשל, בעוד שלטובת יותר מ-90% מעורכי הדין במגזר בציבורי וכ-71% מעורכי הדין המועסקים בחברות מפרישים המעבידים לקרן השתלמות – רק ל-12.6% מעורכי הדין המועסקים במשרדים הפרטיים יש חיסכון בקרן השתלמות; תמונה דומה ניתן לזהות גם בנוגע לאחזקת רכב – 40% מעורכי הדין במגזר הציבורי מקבלים מהמדינה אחזקת רכב, כמו גם 20% מעורכי הדין בחברות; ואילו רק כ-1% מבין עורכי הדין המועסקים במשרדים הפרטיים מקבלים אחזקת רכב מהמעסיק.

 תנאים לפי מעסיק

משרדי עורכי דין

חברות

מגזר ציבורי

ביטוח מנהלים | קרן פנסיה

81.7%

92.4%

94.5%

חניה

53.9%

62.0%

54.5%

טלפון סלולרי

29.8%

62.0%

50.9%

קרן השתלמות

12.6%

70.9%

90.9%

השתתפות בארוחות

7.0%

41.8%

16.4%

משכורת 13

6.5%

22.8%

1.8%

אחזקת רכב

1.4%

19.0%

40.0%

רכב צמוד

1.4%

35.4%

5.5%

עיתון יומי

1.4%

7.6%

9.1%

 תנאים נלווים לפי גודל משרד עו"ד – יתרון ברור מבחינת התנאים הנלווים נרשם גם אצל עורכי הדין המועסקים במשרדים הגדולים לעומת אלה המועסקים במשרדים הקטנים. כך, למשל, יותר מ-18% מעורכי הדין המועסקים במשרדים הגדולים במשק דיווחו כי זכו לקבל מהמעביד משכורת 13, בעוד שרק 1.7% מבין עורכי הדין במשרדים הקטנים דיווחו על כך; כ-63% מבין עורכי הדין במשרדים הגדולים ביותר וכ-45% מעורכי הדין במשרדים הגדולים דיווחו כי קיבלו מהמעסיק הוצאות טלפון סלולרי, בעוד שרק כ-21% מבין עורכי הדין במשרדים הבינוניים וכ-10% במשרדים הקטנים קיבלו החזר

גודל משרד עו"ד

קטן

בינוני

גדול

גדול מאוד

ביטוח מנהלים | קרן פנסיה

69.2%

85.2%

93.0%

87.9%

חניה

41.9%

47.0%

63.2%

78.8%

טלפון סלולרי

10.3%

21.7%

45.6%

63.6%

קרן השתלמות

8.5%

13.9%

21.1%

10.6%

השתתפות בארוחות

1.7%

5.2%

20.0%

25.8%

משכורת 13

1.7%

4.3%

7.0%

18.2%

אחזקת רכב

1.7%

1.6%

5.3%

5.2%

רכב צמוד

0.9%

0.9%

1.8%

3.0%

עיתון יומי

1.7%

1.7%

1.5%

1.5%

.

.

.

לקראת שיחת השכר: טיפ חשוב ונתוני סקר שכר עורכי דין של קודקס

 

חלפה עברה לה שנה ואיתה מגיעות שוב שיחות השכר. לאחרונה לא מעט עורכי דין פונים אלינו בבקשות למידע בנוגע ל- שכר עורכי דין, זו אחת הסיבות לכך שפעם בשנה אנחנו עורכים סקר שכר גדול ומעדכנים את נתוני שכרם של עורכי הדין – תוצאות אילו משקפות את השוק המשפטי בישראל ונותנות תמונה עדכנית לגבי שכר עורכי הדין בקרב המגזרים, והמעסיקים השונים ע"פ ותק.
אבל רגע לפני שאנחנו מציגים כאן את הטבלאות והמספרים, יש לנו בשבילכם טיפ חשוב לקראת מו"מ על שכר: רק לעיתים רחוקות מעסיק ייתן את ההצעה הטובה ביותר בפתיחה, עובדים שמנהלים מו"מ מרוויחים יותר מאלה שלא, וגם: משא ומתן שמנוהל בחכמה גורם לך להיראות חזק יותר הן כמועמד והן כמעסיק. עובדים שמנהלים משא ומתן יעיל, מוערכים יותר מחבריהם שלא ניהלו משא ומתן בכלל מאחר והם מדגימים את יכולותיהם לפירמה שמעוניינת להעסיק אותם. ועכשיו כדי שתגיעו מוכנים ותדעו מה קורה בשוק, להלן מידע בנוגע לשכר עורכי דין בישראל:

ניתוח השכר
הגדרות גודל משרד לפי מספר עורכי הדין המועסקים בו –
משרד עורכי דין קטן עד 5 עו"ד
משרד עורכי דין בינוני 5-15 עו"ד
משרד עורכי דין גדול 15-30 עו"ד
משרד עורכי דין גדול מאד מעל 30 עו"ד

גדול, קטן או בינוני?
נתוני השכר הממוצע ע"פ גודל המשרד וותק (נמדד לפי מספר שנים מההסמכה)

חברה ציבורי משרד קטן בינוני גדול גדול מאוד
עד שנה מההסמכה 9,384 9,282 8,709 9,079 10,911 11,661
שנה עד שנתיים מההסמכה 10,652 10,086 8,798 11,070 11,431 14,950
שנתיים עד שלוש מההסמכה 13,092 10,480 10,013 12,034 13,599 16,228
שלוש עד ארבע שנים מההסמכה 15,607 11,278 11,788 13,067 16,558 17,840
ארבע עד חמש שנים מההסמכה 16,432 12,794 12,427 13,932 17,442 20,068
חמש עד שש שנים מההסמכה 18,185 13,829 13,838 15,765 19,809 20,093

כאשר מקבלים החלטה במסגרת תהליך של חיפוש עבודה יש לקחת בחשבון את הנתונים הללו. עם זאת, נכון להתייחס לתכנון הקריירה בכללותה ולא רק לשכר, נכון לקבוע יעדים ולהתאים את מקום העבודה ליעדי הקריירה שנקבעו מראש.

באיזה תחום משתכרים יותר?
מידת ההשפעה ומהירות ההשפעה של האקלים הכלכלי על התחומים השונים משתנה מתחום לתחום. ישנם תחומים שההתאוששות שלהם היא מהירה יותר ובשיעור גבוה ולהבדיל, תחומים אחרים שעדיין "סוחבים" את פגעי המיתון וההתאוששות עדיין לא ניכרת בשכר עורכי הדין המועסקים בהם, הירידה בשכרם של אילו נובעת בעיקר מכניסה של עו"ד צעירים לתחום בשכר נמוך יותר ממה שהיה בעבר, עובדה ה"מושכת" את השכר כלפי מטה.
שלושת התחומים בהם עורכי דין משתכרים הכי הרבה שומרים על יציבות והם: מסחר בינלאומי, היי טק , ושוק ההון. התחום בו המשכורות הנמוכות ביותר, שומר גם הוא על יציבות בזנב, זהו תחום ההוצאה לפועל. ממוצע השכר של עורכי הדין בתחום הרווחי ביותר, מסחר בינ"ל, עומד על פי שתיים מהקולגות שלהם בתחום הכי פחות רווחי, תחום ההוצאה לפועל. תחומי הליטיגציה ודיני העבודה הנם תחומים יציבים סה"כ, לפיכך, עדכוני השכר השנה פיצו על השיעורים הנמוכים של עליות השכר בתחום זה אשתקד והליטיגטורים זכו לעליות שכר בשיעור ממוצע של 7%.

עשרת התחומים הרווחיים ביותר בשנת 2010
תחום אחוז שינוי לעומת אשתקד
1 מסחרי בינ"ל +11%
2 היי טק -5%
3 שוק ההון -2%
4 קניין רוחני 0%
5 ליטיגציה +7%
6 מסחרי מקומי 0%
7 נדל"ן 0%
8 דיני עבודה +10%
9 פרוקים וכינוסים +12%
10 מיסוי +6%

ושיהיה בהצלחה בשיחות השכר!