רוצים עובדים מוצלחים? שלחו אותם ללמוד

רוב המעסיקים רואים בשליחת העובדים ללימודים מתקדמים בזבוז זמן שבא על חשבון ימי עבודה. אבל מי שרוצה עובדים מוכשרים ומעודכנים, בחזית המחקר ושבעי רצון – צריך לשלוח אותם ללמוד עוד תואר. דעה

מאת: רפי שיף

אחת המגמות הבולטות בשנים האחרונות בתחום התעסוקה היא הידוק שיתוף הפעולה בין האקדמיה לסקטור העסקי. פקולטות יישומיות רבות בארץ מתגאות בקשרים ישירים עם חברות עסקיות, שחלקן מובילות ברמה עולמית.

"קשרי התעשייה" כפי שחלק מהפקולטות מכנות זאת, הם הרבה מעבר להרצאה שבכיר בחברה נותן לסטודנטים, או סיור לימודי בחברה. הפקולטות מתחרות על החברות ומציעות להן לא מעט: להיות חשופות לנושאי המחקר של הסטודנטים, להכיר את הסטודנטים הבולטים, לעשות ימי גיוס בלעדיים, לכוון את תחומי המחקר של הפקולטה לנושאים שמעסיקים את החברה ואף להשתתף בהוראה ובחונכות.

בתמורה, הפקולטות נהנית מחסות כלכלית ויוקרתית מאותן חברות, אך בעיקר הופכות לאטרקטיביות בעיני הסטודנטים, שהם המרוויחים הגדולים. מי ששואל "מה ייצא לי מהלימודים" מקבל תואר יישומי יותר: מקורסים המציגים את "העולם האמיתי" של מחקר ויזמות, ועד הצעות תעסוקה בלעדיות שנותנות להם צעד פתיחה חשוב. הסטודנטים כיום "מבזבזים" הרבה פחות זמן: אם פעם סטודנטים עבדו במלצרות, היום הם מתחילים לעבוד בתחום שלהם כבר בזמן הלימודים.

אין ספק, הקשר בין האקדמיה לסטודנטים הוא מצב שבו כולם יוצאים מורווחים: הפקולטות, הסקטור העסקי והסטודנטים. טוב מאוד שחלפו הימים שהאקדמיה והתעשייה היו מנותקות, והסטודנטים היו נשלחים לגשש את דרכם בשוק התעסוקה כדי לגלות כמה גדול הפער בין מה שלמדו, לבין היישום בפועל.

 (צילום: אליעד לוי)

(צילום: אליעד לוי)
ירידה בערך הלימודים האקדמאיים

תזוזת המטוטלת לצד היישומי, דורשת התאמות שיאזנו את המהלך, אחרת נקבל תגובת בומרנג. האקדמיה התקרבה לתעשייה יותר מאשר ההיפך, מה שמלמד על ירידה מסוימת לכאורה בערכם של הלימודים האקדמיים. לעתים נראה בטעות שהאוניברסיטאות הפכו למוסדות הכשרה וסינון לטובת התעשייה, ובשלב מסוים אפילו לגורם מעכב עבור סטודנטים שכבר רוצים לעבוד ומעסיקים שזקוקים להם.

אם הסקטור העסקי רוצה לוודא שמוסדות ההשכלה הגבוהה ימשיכו לספק לה בוגרים ברמה מקצועית גבוהה, היא צריכה לחבור לאקדמיה ולדאוג שהרמה האקדמית תישאר גבוהה, ולעצור את המטוטלת לפני שתגיע למקום קיצוני.

הדרך לשם היא שהתעשייה תיתן מעצמה בחזרה לאקדמיה, ותאפשר לעובדים ללמוד באוניברסיטה. כך ייווצר משולש, ממנו ייהנו העובדים שעד לפני זמן מה היו סטודנטים, האקדמיה – שתקבל תלמידי מחקר מנוסים ואיכותיים, והתעשייה, שרמת ההון האנושי שלה תעלה.

כיום רוב המעסיקים נרתעים מכך שעובדים ייצאו ללימודים מתקדמים. הם רואים בכך בזבוז זמן שבא על חשבון ימי עבודה, והעובדים מבינים את המסר. התייחסות מעין זו לתואר השני, היא טעות חמורה. לאחר שהאקדמיה למדה להתאים את עצמה לתעשייה, הלימודים בה יכולים לשרת גם את המעסיקים. אולם הרווח העיקרי הוא שיהיו להם עובדים מוכשרים ומעודכנים, שנחשפים לחזית המחקר, וגם שבעי רצון יותר: עצם ההשקעה בהם ושלהם, מוסיפה לסיפוק של העובדים.

כדי שיישמר היתרון של ישראל, וכדי שהמהלך החשוב של הידוק הקשרים בין האקדמיה לתעשייה יהיה משמעותי, הוא חייב להיות הדדי. מעסיקים יקרים – קיבלתם עובד איכותי מהאוניברסיטה? תנו בחזרה, לו ולאקדמיה, ותרוויחו בעצמכם הון אנושי איכותי יותר.

הכותב הוא מנהל לקוחות אסטרטגיים בחברת ההשמה קודקס

 

בוגרי הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים ייהנו משירותי ייעוץ ותכנון קריירה ייחודיים ובחינם

שיתוף פעולה ראשון וייחודי בין חברת ההשמה קודקס למועדון בוגרי הפקולטה למשפטים של האוני' העברית בירושלים. במסגרת שיתוף הפעולה, קודקס תספק שירותי ייעוץ, תכנון קריירה וליווי מקצועי ארוך טווח בחינם עבור בוגרי הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית

מאת: עירית נחמני

קודקס, חברת ההשמה המובילה בענף המשפט, חתמה על הסכם לשיתוף פעולה ראשון מסוגו עם מועדון בוגרי הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים. במסגרת שיתוף הפעולה, קודקס תספק שירותי ייעוץ, תכנון קריירה וליווי מקצועי ארוך טווח בחבילה ייחודית עבור בוגרי הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. השירותים יינתנו לבוגרים ללא תשלום.

עו"ד גיל פכט ועו"ד אמיר לוזון, מייסדי מועדון הבוגרים: "בוגרי הפקולטה נמצאים כבר כיום בשורה של תפקידי מפתח בעולם המשפט ובמשק בכלל. שיתוף הפעולה עם חברת קודקס, מעניק לבוגרים שירותי השמה איכותיים וייחודיים המתאימים למי שנמצאים בקדמת המשק הישראלי".

ליאת בן צבי שבח, מנכ"לית קודקס: "אני מברכת את מועדון הבוגרים שראה לנכון לספק לבוגרים מענה וכלים בתחום חיפוש העבודה וייעוץ הקריירה. אני מאמינה כי אקט חלוצי זה, יעניק לבוגרים ערך מוסף משמעותי בשלבים השונים של הקריירה המשפטית שלהם ויעניק להם הזדמנויות נוספות במימוש השאיפות המקצועיות שלהם. "

 קודקס הינה חברה בעלת ניסיון רב שנים והיכרות מעמיקה עם ענף המשפט מלווה ומייעצת לאלפי עורכי דין בוגרי כלל המוסדות בארץ במגוון ותקים ותחומי עיסוק לרבות בכירים, באופן שוטף.

* בצילום:  ליאת בן צבי שבח ממכלית קודקס

מנהל טוב הוא לא בהכרח מגייס טוב

לכל מנהל, במיוחד למנהל משאבי אנוש, יש מעט חוויות מתסכלות יותר מהגילוי שעובד שקלט לא מזמן לאחר שהתרשמת ממנו עמוקות, מתגלה כאכזבה גדולה.

מעבר לאי הנעימות הכרוכה בצורך לפטר עובד, המחשבה על כניסה מחודשת לתהליך הגיוס בדרך כלל מייאשת את המנהל. לתהליך הזה יש עלות כספית, שעלולה להגיע לשלוש עד שש משכורות חודשיות של המשרה המיועדת. תהליך הקליטה והלימוד של עובד חדש תובע זמן, כסף וכוח אדם מהארגון – הצמדת חונך, היכרות עם לקוחות חדשים, הסברת החילופים ללקוחות. חזרה על התהליך בטווח זמן קצר פוגעת במורל של העובדים, פוגעת במוניטין כלפי הלקוחות ומעידה על כשל של הארגון בתהליכי הגיוס.

איתור כשלים בתהליך מיון והקליטה של עובדים הוא, אם כן, יעד חשוב לכל ארגון. בתחומים מקצועיים במיוחד כמו רואי חשבון, מהנדסים, ועורכי דין, מעבידים רבים רואים לנגד עיניהם בתהליך הגיוס את איש המקצוע האידיאלי. הם חושבים על מנהליהם בעבר, על קולגות לעבודה, על ספקים שהיו רוצים לעבוד עמם. לכן הם מתרשמים בקלות מקורות חיים מרשימים. תואר מאוניברסיטה יוקרתית בחו"ל, כישורים בתחום הניסוח או יכולת מתמטית, מעורבות בפרויקטים גדולים, רשימת לקוחות מרשימה – כל אלה הם מרכיבים חשובים בזיהוי איש מקצוע ראוי לשמו. ואולם גם אם התנאים הכרחיים למשרה המבוקשת, הם עדיין רחוקים מלהיות מספקים.

ההתמקדות של מנהלים שבאים מהתחום המקצועי ביכולות המקצועיות של המועמד היא לעתים קרובות המכשלה המרכזית בתהליך האיתור. מנהלים וותיקים ומנוסים, במיוחד מתחום משאבי האנוש, כבר יודעים היטב שעובד מוצלח מחייב שורה של כישורים ויכולות נוספים. יכולות לעבוד בצוות, לפעול בתוך מסגרת, לקבל מרות ועדיין להשמיע דעות עצמאיות וחריגות, עצמאות בעבודה ויכולת הנעה פנימית לאורך זמן, יכולת להתמודד עם תסכולים, כישורי למידה – כל אלה הם מנבאים טובים להצלחת המועמד בעבודה, לא פחות – ולעתים יותר – מאשר הכישורים המקצועיים.

בפועל, המנהלים מטילים את החץ, וסביבו מסמנים את המטרה: כישורים מדידים כמו ממוצע הציונים באוניברסיטה, או המקום בו התמחה המועמד, קלים להערכה ולהשוואה, ולכן הופכים לעיקר תהליך המיון. עם זאת, כישורים אישיותיים הם תחום מורכב בהרבה, ולכן מנהלים רבים בוחרים להימנע מעיסוק בהם. הכרה במורכבות הגיוס ובקושי לחזות השתלבות מוצלחת של עובד חדש עשויה לחסוך זמן, תסכולים והרבה כסף.

במרבית הארגונים הקטנים והבינוניים, מי שמנהל את תהליך גיוס העובדים הוא עדיין המנהל עצמו. מוכשר ככל שיהיה, מנהל טוב הוא עדיין לא בהכרח מגייס טוב. הרבה מהם מעדיפים לשמור את תחום האחריות אצלם מטעמים שונים: חיסכון בעלויות גיוס, תפישה עצמית חיובית לגבי מיומנויות הגיוס, והחזקת עמדה האומרת "אני זה שבסופו של דבר אצטרך לעבוד עם העובד". רבים מהמנהלים שמעדיפים לנהל בעצמם את תהליכי הגיוס נאלצים אחר כך להתמודד עם כישלונות תדירים בגיוס.

בשל כך, מנהלים ותיקים ומקצועיים צריכים לאמץ את החוכמה הסוקראטית, ולדעת מה אינם יודעים. אין זה אומר להוציא את עצמם מתהליך הגיוס, אבל חשוב שיגבו את עצמם במנגנון גיוס רחב יותר, פנימי או חיצוני. ויתור קטן על השליטה הבלעדית בגיוס העובדים יתברר להם כהישג גדול בשליטה עתידית בתהליכי הניהול שלהם.

עו"ד רפי שיף, מנהל לקוחות אסטרטגיים בחברת ההשמה קודקס

 

 

מדוע בת"א מפחדים לנסוע לעבוד בפריפריה?

 לא מעט מתושבי ראשון לציון, חדרה או ראש העין מגיעים לעבוד בתל אביב, אבל האפשרות שתושבי המרכז ייצאו לעבוד בפריפריה, נתפסת כנסיגה בקריירה. שינוי בתפיסה יכול לפתוח הזדמנויות תעסוקה מצוינות, גם אם הן רחוקות ממסעדות הפאר של רמת החייל והרצליה פיתוח

ליאת בן צבי שבח

המציאות החברתית והכלכלית בארץ רחוקה מלהפנים את המהלך הדו-כיווני שבחיבור המרכז לפריפריה. אם תשאל מדגם מקרי של אנשים מהו המרחק בין תל אביב לשדרות ומה המרחק ההפוך, אפשר לשער שהמרחק לתל אביב תמיד יראה קצר יותר מאשר המרחק ההפוך.

הדבר בולט במיוחד בשוק העבודה. לא מעט מתושבי ראשון לציון, חדרה או ראש העין יוצאים לעבוד במרכזי התעסוקה והמסחר במרכז הכלכלי של ישראל, אך האופציה ההפוכה – שתושבי המרכז ייצאו לעבוד בפריפריה – כמעט לא באה בחשבון, למרות שהמרחק הוא אותו מרחק ולעתים ההזדמנויות טובות יותר.

אנו רואים זאת היטב בהעדפות של מועמדים המחפשים עבודה: הרתיעה מיציאה לעבודה בפריפריה היא אוטומטית, ולרוב לא באה בחשבון. זאת תגובה כמעט בלתי רציונאלית, בעיקר על רקע העובדה שאותם אנשים זקוקים למקום עבודה בדחיפות וההזדמנות מונחת לפניהם.

ערך מותגי ירוד

מילת המפתח היא יוקרה. הערך המותגי של הפריפריה ירוד והיא נתפסת כנסיגה בקריירה וכהכרזה על חוסר הצלחה. כשרבים נרתעים מלצאת לעבוד מחוץ לגוש דן, מקומות העבודה בפריפריה נתפסים כפחות מקצועיים. הרי אם היו מוצלחים, בוודאי היו במרכז – היכן שנמצאים הכסף והעובדים האיכותיים. זהו מעגל סגור ובעייתי, שמחזק את גוש דן ומחליש את הפריפריה עד כדי עיוורון להזדמנויות יוצאות דופן. לעתים דווקא שם ישנן משרות מתגמלות בכסף ובסמכות, אך הן נפסלות על ידי המועמדים רק בשל מיקומן.

 (צילום: מוטי קמחי)

(צילום: מוטי קמחי)

המרחק המנטאלי בין הפריפריה למרכז היוקרתי דוחפת גם את העסקים והמעסיקים להצטופף היכן שכולם נמצאים. למרות שישראל היא מעצמה בפיתוח טכנולוגיית-תקשורת שיודעת לסגור את המרחק בין תל אביב למנהטן, אנו נמנעים מלהשתמש באותו יתרון בזירה הפנים-ישראלית. למרות הרכבת, למרות האינטרנט, למרות ההזדמנויות – שדרות, אור עקיבא ואפילו רחובות נתפסות לעתים כרחוקות יותר מאשר החוף המערבי של ארצות הברית.

גמישות מחשבתית אצל המעסיקים ואצל המועמדים תתרום משמעותית לשני הצדדים. עובדים בפריפריה יכולים לזכות בהזדמנויות שלא היו זוכים בשוק התחרותי והצפוף במרכז, אולי גם במשכורת גבוהה יותר, ולרוב גם בשעות נוחות יותר. המעסיקים שיעזו לבנות את עסקיהם מחוץ לתל אביב ירוויחו בולטות רבה יותר בשוק שהוא מרווח יותר מבחינת מספר השחקנים בשוק.

ישנם כיום כמה מרכזי תעסוקה גדולים ובולטים מחוץ לגוש דן ותל אביב המושכים אליהם תושבים מהמרכז: מת"מ בחיפה, מרכזי ההיי-טק בבאר שבע, עומר ויקנעם עילית ומפעל אינטל בקרית גת. אולם, הם מלמדים איזו השקעה לאומית יוצאת דופן בתשתיות ובהטבות המדינה נדרשת לעשות כדי לשכנע עובדים ועסקים להתגבר על הרתיעה מ"הפריפריה" – שנמצאת במרחק של פחות משעה נסיעה, ועוד נגד כיוון הפקקים. בחו"ל, המרחק הזה נתפס לעתים כחלק מאותה עיר.

דווקא אנחנו – עובדים ומעסיקים – יכולים להפחית בעצמנו את ההתנגדות המנטאלית האוטומטית ליציאה מהמרכז. זהו שינוי תפיסה קל, שיכול לפתוח לרבים הזדמנויות תעסוקה מצוינות, מתגמלות ומקדמות, גם אם רחוקות ממסעדות הפאר של רמת החייל והרצליה פיתוח.

הכותבת היא מנכ"לית קודקס, חברת השמה לתחומי המשפט, השיווק והפרסום

 

 

9 דרכים לגרום לקורות החיים שלך לבלוט

על כל משרה שמעניינת אותך, מתמודדים עוד מאות אנשים עם כישורים דומים. אז איך בכל זאת תצליחי לגרום לקורות החיים שלך לבלוט על פני כל השאר ולהגדיל את סיכוייך להתקבל? 9 עצות מועילות

 

אז איך תגישי אותם כך שיתבלטו בעיני המעסיק? 9 הצעות שכדאי ליישם:

  1. טקסט בגוף המייל

קורות חיים נשלחים היום בעיקר באמצעות המייל. חשוב לתת את הדעת על ניסוח מייל מקדים. תיבות הדואר של המנהלים המגייסים עמוסות לעייפה ולרוב הם מבצעים סריקה מהירה של המייל כבר בקריאת הנושא.

תיאור הפניה למעסיק בצורה ממצה, הפונה לצורך שלו, יכולה לעשות את ההבדל בין שליחת המייל לדואר זבל לבין קריאתו. במייל המקדים חשוב לתת מעין ראשי פרקים של הקו”ח והסבר של נתונים שלא יכולים לבוא לידי ביטוי בפורמט הקבוע והמקובל של הקו”ח. חשוב להיות תמציתיים, לא לחזור על הנאמר במסמך עצמו ולהשתדל שהנוסח יהיה רשמי מצד אחד, אבל קליל ונעים לקריאה מצד שני.

חשוב לזכור – ברגע שמצרפים מייל מקדים כזה, הרושם הראשוני עובר מהקו”ח אליו ולכן צריך לשים לב במיוחד לתוכנו.

  1. תחומי עניין נוספים

המעסיק מחפש את הסיפור שמאחורי הקו”ח, את הייחודיות, את ההוכחה שמדובר במועמד שהוא מחפש. חלק גדול מאנשי המקצוע עמם יעדיפו פירוט של הישגים על פני רשימת תכונות שלא עומדת מאחוריהן שום עובדה תומכת.
לדוגמא, אם את רוצה לומר שאת הישגית, יהיה אפקטיבי יותר אם תתארי עיסוק בספורט במסגרתו הגעת להישגים, על פני ציון העובדה עצמה.

  1. פרויקט גמר 

במקרה של סטודנטים ואקדמאים, כשאין ניסיון תעסוקתי, פירוט פרויקט הגמר יכול לתת תמונה יפה מאוד של חשיבה יצירתית, יכולת העמקה והבנה בתחומים בהם הסטודנטית יכולה להתבדל על פני אחרים ומהווה בסיס נפלא לראיון העבודה המקצועי.
בהקשר זה חשוב לציין גם את שם המנחה ותוארו, במיוחד אם הפעילות שלו מוכרת בשוק העבודה ועצם הזכרת שמו כמנחה וממליץ יכולה לפתוח דלתות.

  1. גיליון ציונים

במקרה של סטודנטים ואקדמאים מומלץ לצרף גיליון ציונים. ההישגים במקצועות החזקים והפחות חזקים יכולים לתת תמונה מצוינת למעסיק וגם לתמוך בנרטיב אסטרטגי.
לדוגמא: אני חזקה בתוכנה – על אף שהציון הממוצע שלי הוא 70+, במקצועות התוכנה הממוצע הוא 90+.

  1. קישורים ומידע נוסף 

את כותבת בלוג? פעילה באופן יומיומי בטוויטר וצברת עוקבים רבים? כותבת בפורומים שונים ברשת ומפרסמת מאמרי דעה רלוונטיים למשרה? מומלץ לבנות אתר/עמוד אינטרנט שיציג אותך ואת עבודותייך הנבחרות ובכל מייל שתשלחי למעסיקים צרפי לינק אליו. הפעילות הייחודית תעיד על ניסיון רלוונטי ומשמעותי שצברת וגם תהווה נדבך מרשים שיוסיף לקו”ח הסטנדרטיים.

  1. מילות מפתח 

מועמדים רבים שולחים קובץ קו”ח גנרי למגוון רחב של מעסיקים ומשרות שונות, אולם קיימת חשיבות רבה בשילוב מילות מפתח מרכזיות שמופיעות בדרישות המשרה הספציפית. עדכנתן את פרופיל הלינקדין שלכן ושלחתן קישור למעסיק פוטנציאלי? בדקו שהמילים המרכזיות מופיעות – אלו בדיוק אותן מילים שהמגייסים מחפשים, חלקם אף משתמשים בתוכנות ייעודיות שסורקות את הקובץ בהתאם למילות המפתח שהגדירו מראש. אם ימצאו אותן, קיים סיכוי רב שזה יהיה היתרון שישאיר את קורות החיים שלכן בראש ערימת המועמדים הפוטנציאליים.

  1. המלצות לא סטנדרטיות והוספת שמות הממליצים

חשוב לאסוף המלצות ממעסיקים מפרגנים שיעידו על אופייכן ויכולתכן כעובדות. אם לקחתן חלק בפרויקט משמעותי, בקשו המלצות מקולגות שעבדו אתכן ויוכלו להעיד על איכות עבודתכן. מומלץ לשלב את שמות הממליצים כבר בקו”ח. במידה ומדובר באנשים בתפקידים בכירים או ידועים בתחומם, המידע יקפוץ לעין של המעסיק ויעניק לכן בולטות ויתרון.

  1. התנדבות ועשייה חברתית

פעילות התנדבותית-חברתית תעניק ערך מוסף לקו”ח שלכן ותלמד את המעסיק על נכונותכן להשפיע ולתרום גם באספקטים שלא משרתים את מטרותיכן האישיות באופן ישיר. זו גם הזדמנות עבור המעסיק לקבל צוהר לתחומי עניין נוספים שלכן, שאינם קשורים לעולם הקריירה.

  1. כישורים ותחומי התמחות

עולם הקריירה הולך לכיוון של התמקצעות ויצירת תחומי מומחיות. שילוב כישורים שצברתן, כמו ניהול תקציב, ניסיון במחקר, עבודת צוות, יכולות נטוורקינג ומו”מ, לצד שילוב תחומי מומחיות ייחודיים שלכן כמו שליטה במדיה חברתית, או ניסיון ממוקד בתחום ניירות הערך האמריקאיים, יציגו למגייסים תמונה רחבה של יכולותיכן הרלוונטיות לתפקיד.

 

* עו”ד מיכל שטרנליב היא מנהלת מחלקת השמת עו”ד, חברת ההשמה קודקס

כך תבליטי את קורות החיים שלך. צילום: שאטרסטוק

כך תהפוך לעו"ד בינלאומי

עו"ד ישראלים רבים לא יודעים זאת – כל בוגר תואר ראשון במשפטים בישראל (LL.B) זכאי להוציא רישיון אמריקאי ולקבל הזדמנות לקריירה בינלאומית

ישראל הינה השיאנית העולמית ביחס עורכי-הדין לאוכלוסייה, עם עורך-דין מוסמך אחד לכל 145 תושבים. בארה"ב המספר עומד על עורך-דין אחד לכל 250 תושבים, כמעט מחצית מהסטטיסטיקה הישראלית, ולא נראה כי מגמה זו צפויה להשתנות בטווח הנראה לעין. הגידול בכמות עורכי-הדין בישראל גבוה משמעותית מהגידול באוכלוסייה. בשנת 1950 היה בישראל עורך-דין אחד לכל 1,687 תושבים, בתחילת שנות ה-70 הממספר כבר ירד לעורך-דין אחד לכל 622 תושבים.

"אל תלמדו משפטים; תעבדו בבניין – יש שם משכורות לא רעות" כתב שר החינוך נפתלי בנט חודשים ספורים לאחר כניסתו לתפקידו הקודם כשר הכלכלה בשנת 2013. ואכן, תדמיתו של מקצוע עריכת הדין כמקצוע נחשק ורווחי החלה להיסדק. שחיקה מתמדת בשכר, במקביל להצפת השוק בעורכי דין, הובילה למצב בו כרבע מעורכי הדין בישראל משתכרים פחות מהשכר הממוצע במשק, ומתקשים לגמור את החודש (בהתבסס על נתונים מתוך מחקר שנערך ע"י חברת Codex).

הכסף הגדול – במחלקות הבינלאומיות

עם זאת, לא הכל קודר. ניתוח הנתונים מתוך הסקר השנתי של חברת קודקס מעלה כי שיאני השכר בשוק שייכים למחלקות הבינלאומיות, כאשר מחלקות ההיי-טק, שעוסקות לעיתים תדירות בעסקאות בינלאומיות, ובדין האמריקאי בפרט, והמחלקות המסחריות-בינלאומיות, מובילות בפער ניכר על השכר הממוצע בשוק המשפטי. מדובר במחלקות בהן באופן עקבי נרשם ביקוש גבוה למועמדים בעלי נסיון והכשרה מתאימים, כאשר לבעלי כישוריים בינלאומיים, שליטה בשפה האנגלית ורשיון לעריכת דין אמריקאי, קיים יתרון בולט. פער זה משתקף בעיקר במשרדים המסחריים באזור גוש דן, אשר מובילים גם את דירוג השכר במדינת ישראל.

 

 

 

 

 

תמונה ברברי

החוק האמריקאי מאפשר לכל בוגר תואר ראשון במשפטים בישראל לגשת למבחני הלשכה האמריקאים ולקבל רשיון לעריכת-דין במדינות רבות בארה"ב, בדגש על מדינת ניו-יורק שמהווה את שער הכניסה למשפט המסחרי האמריקאי, ופותחת הזדמנויות תעסוקה בשירותים משפטיים בינלאומיים גם מי שרוצה להישאר לאחר מכן בישראל.

מדוע אם כך עורך-דין ישראלי בעל רשיון אמריקאי הוא מחזה כל-כך נדיר במחוזותינו? מסקר שנערך על ידי חברת BARBRI, החברה המובילה בארה"ב להכשרות משפטיות, עולה כי מעל 87% מעורכי הדין בישראל כלל לא מודעים לזכאותם לרישיון אמריקאי ולמסלולי הקריירה הבינלאומיים הפתוחים בפניהם. אחרים שדווקא מודעים לאפשרות, נרתעים מהתהליך הבירוקרטי והבחינות.

אולי הדבר היה נכון בעבר, כאשר הייתה נדרשת נוכחות פיזית בארה"ב והיעדרות ממקום העבודה, מהבית ומהמשפחה למשך חודשים ארוכים. כך, נוצר מצב שבו לא הייתה ביכולתם של מרבית עורכי-הדין הפעילים להצטרף לקורסי ההכנה האמריקאיים ולקבל את הליווי הנדרש לתהליכי ההסמכה. אולם, פתיחתה של שלוחה רישמית של חברת BARBRI העולמית בישראל, הביאה לשינוי משמעותי בקלות ובנוחות של משפטנים ישראלים לקבלת רישיון עריכת הדין האמריקאי.

עורך דין בינלאומי – היתרון היחסי בשוק התחרותי

הפוטנציאל הגלום בעורכי-דין בעלי רישיון אמריקאי וכישורים בינלאומיים החל לחלחל בשנים האחרונות למדינות מערביות שונות בעלות זיקה לארצות הברית, ועתה מורגש שינוי בעניין זה גם בישראל. BARBRI , המובילה את השוק האמריקאי בארבעת העשורים האחרונים, הקימה לאחרונה שלוחה רשמית בישראל במטרה להכשיר קבוצות עילית של עורכי דין בישראל, ביניהם עורכי דין שזה עתה הוסמכו בארץ ומשפטנים ללא הסמכה מקומית, ולאפשר להם להשיג רישיון אמריקאי ומיומנויות בינלאומיות שונות. החברה, שהייתה פעילה בעבר בישראל באופן חלקי, ביצעה שינוי משמעותי ויצרה מסלולי הכשרה ייחודיים המיועדים למשפטנים שאינם אמריקאים ומעוניינים בקריירה בינלאומית – בישראל או בחו"ל. במתכונתה החדשה, אשר גובשה לאחר
כ-40 שנות ניסיון, BARBRI מלווה את המשתתפים בתכניותיה באופן צמוד, ובונה תכנית אישית שמטרתה להאיץ את הקריירה המשפטית והעסקית של כל משתתף, בין השאר על ידי קבלת הרישיון האמריקאי. עם מעל ל-1.2 מיליון בוגרים, המספרים של BARBRI בשווקים מקבילים מדברים בעד עצמם.

המחסור בעורכי-דין בעלי אפיק מקצועי בינלאומי ניכר בשוק הישראלי. המשרדים הגדולים מוכנים להשקיע סכומים גבוהים בעבור "כוכבים" בתחומים הבינלאומיים, תוך השקעה בתגמולים ובונוסים בכדי לשמר את עורכי-הדין הקיימים. סקר שכר הבכירים של חברת קודקס בשיתוף עם The Marker מראה כי עורך-דין בכיר ממוצע ירוויח במהלך השנה בונוסים בסכומים שנעים בין 2-4 משכורות חודשיות. לצד זאת גם נפתחות לעורכי דין בינלאומיים הזדמנויות מחוץ לישראל – בארה"ב, באירופה ובמזרח אסיה בשירותים משפטיים ועסקיים כאחד; ייעוץ משפטי, ליווי עסקאות וכדומה.

לפרטים נוספים אודות תכניות ההכשרה של חברת BARBRI בישראל

הסטודנטים למשפטים בוחרים מוסד לימוד בהתאם ליוקרתו ומצפים שימצא להם התמחות

אלפי סטודנטים למשפטים יוצאים מדי שנה אל השוק המשפטי הרווי ומשתלבים במשרות התמחות בפירמות עורכי הדין, בחברות ובמגזר הציבורי, במגוון רחב של תחומים.

רבות נכתב על שוק עריכת הדין הרווי, על כשליו המובנים, על היחלשות המקצוע ובאופן כללי הפכה הקריאה לויתור על לימודי המשפטים לרווחת על ידי אישים בולטים שונים, האחרון שבהם היה שר הכלכלה, נפתלי בנט. להמשיך לקרוא

משרות טרום התמחות בענף המשפט – שאלות ותשובות


מאת ליאת בן צבי, מנהלת מחלקת השמה בקודקס

לאור הרגולציה החדשה בתחום המתמחים שצפויה להיכנס לתוקף החל מהשנה הקרובה, נושא משרות טרום ההתמחות במשרדי עורכי הדין הופך להיות משמעותי יותר מבעבר, הסיבה העיקרית לכך היא שהחוקים החלים על חיפושי משרות ההתמחות אינם מוחלים על משרות טרום התמחות.
עבור כל אותם סטודנטים השוקלים משרת טרום התמחות או מתעניינים בנושא ריכזנו מידע ושאלות ותשובות נפוצות.

למידע נוסף, ניתן לפנות ל-073-2270270 שלוחה 108. לכניסה למאגר משרות    https://www.codex.co.il/Content/HomePage/hp_stud_law.asp

מהי משרת טרום התמחות?
משרת טרום התמחות הנה משרה המיועדת ל- סטודנטים למשפטים ורלוונטית החל מסוף שנה א'. המועד המיטבי לחיפוש משרת טרום התמחות הוא עם סיום סמסטר ב' של שנה א'.
המעסיקים הם בד"כ משרדי עו"ד בינוניים וקטנים, אך לא רק, לעיתים ניתן למצוא משרות כאלו גם בקרב משרדים גדולים, בחברות ובמגזר הציבורי.סטודנטים המועסקים בטרום התמחות עוסקים בעבודות משפטיות פשוטות יחסית, כגון: הכנת טיוטות של כתבי בית דין, ליווי לדיונים משפטיים, חיפושים משפטיים שונים, ולעיתים גם עבודות אדמיניסטרטיביות.
משרת טרום היא משרה סטודנטיאלית ועומדת בד"כ על 20-25 שעות שבועיות. השכר הוא לרוב שכר לשעת עבודה ויכול לנוע משכר מינימום ועד 40 ₪ לשעה.

למה כדאי לי לעשות טרום התמחות?
משרת טרום התמחות נותנת לסטודנט את האפשרות לצבור ניסיון והכרות עם שיטות עבודה משפטיות ועם הז'רגון המקצועי, לחוות את מהות העבודה המשפטית ולקבל תמונה ברורה יותר לגבי תחומי העניין שלו בתוך השדה המשפטי. זאת בנוסף לרקימת קשרים והכרויות עם גורמים בענף אשר יוכלו לשמש כממליצים ככל שיעלה הצורך בעתיד. בהרבה מקרים משרת טרום התמחות מהווה, למעשה, נתיב נוסף למציאת התמחות וישנם לא מעט סטודנטים אשר מתחילים כטרום מתמחים, מוכיחים את עצמם מול המעסיק ונשארים לעשות את ההתמחות באותו המשרד.
. כיוון שכיום, סטודנטים למשפטים פועלים בשוק שהוא עתיר עורכי הדין וההיצע בו עולה על הביקוש, חשוב לצבור יתרונות ולהתבלט. לעתים קרובות, סטודנט שעשה טרום התמחות מתחיל את מסלול הקריירה שלו בנקודת זינוק טובה יותר מעמיתיו.

טרום ההתמחות ודחיית מועד תחילת חיפוש ההתמחות
יש לזכור כי עד עתה, המעסיקים שמיהרו לאייש את משרות המתמחים שלהם כבר בתחילת שנה ב' לא יכלו לייחס חשיבות רבה לניסיון בטרום התמחות עקב השלב המוקדם בו גויס הסטודנט, לכן, היתרון הגדול בצבירת ניסיון במשרת טרום ההתמחות לסטודנט היה מטבע הדברים דווקא מול מעסיקים אשר גייסו מתמחים בשלבים מאוחרים יותר וכך יכלו להתרשם וליהנות מהניסיון שנצבר בטרום ההתמחות (בעיקר משרדים בינוניים וקטנים). אך לא עוד, עם החלתו של החוק החדש, הסטודנטים יוכלו להחל בחיפושי ההתמחות לא לפני ה- 15 לחודש מרץ בשנת לימודיהם השלישית – עד אז יעמוד לרשותם הזמן לעבות את קורות החיים שלהם ולהוסיף בו סעיף נכבד יותר של טרום התמחות המשקף ניסיון ראשוני בענף. עובדה זו תאפשר אשר לכלל ציבור המעסיקים להעניק משקל רב יותר לניסיון שנצבר במהלך טרום ההתמחות ולקחת אותו בחשבון בתוך מערך השיקולים המופעל בתהליך גיוס המתמחים.

למי מומלץ לעשות טרום התמחות?
משרת טרום התמחות מומלצת לכלל הסטודנטים למשפטים, בעיקר כיוון שאין כמו הכרות מעשית עם השטח בשביל לחוש את המקצוע ולמקד את יעדי הקריירה. מבחינה טקטית, משרת טרום ההתמחות יעילה במיוחד עבור סטודנטים שצריכים להתמודד עם כל פרט בקורות החיים שלהם שעלול להיתפש ע"י המעסיק כחיסרון יחסי (ממוצע לא גבוה, היסטוריה תעסוקתית דלה וכו'), לסטודנטים אילו במיוחד משרת טרום ההתמחות מהווה נתיב נוסף שבו הם יכולים להתבלט ולעשות רושם טוב על המעסיק.
לסטודנטים שהחוק החדש חל עליהם ויחלו לחפש התמחות רק בשנה ג' אני מאמינה שטרום ההתמחות תוסיף אפילו יותר כיוון שבזמן ראיונות ההתמחות כבר יוכלו לצבור ניסיון רלוונטי משמעותי בטרום ההתמחות.

המשרדים הגדולים מחפשים את דור העתיד


הסטודנטים הטריים מעוניינים בנקודת הזינוק הטובה ביותר תהווה בסיס איתן לקריירה מוצלחת בענף המשפט – המוטיבציה הזו מתנקזת למרדף אחר ההתמחות האופטימלית במשרדים המובילים. מהצד השני של המתרס, נמצאים המשרדים המובילים המעוניינים לקלוט את המתמחים הטובים ביותר, את אילו מבינהם שיהוו את דור העתיד של המשרד ויצעידו אותו קדימה.
שני הצדדים פוגשים אחד את השני, פנים אל פנים, מדי שנה בתכנית המצוינות של קודקס "אופק".
השנה התלוותה כתבת של גלובס לסטודנטים המסיירים במשרדים והתבוננה על המשרדים שמשווקים את עצמם ועל המתמחים שמחפשים את עצמם. את רשמיה אפשר לקרוא בכתבה המצורפת .