סקר השכר: כמה מרוויחים עורכי הדין בישראל?

המשכורות הגבוהות בענף עריכת הדין הן בתחום המסחרי-הבינלאומי וההיי-טק, שהשכר החודשי הממוצע בהם נע סביב 17,700-18,500 שקל ■ תחום המסים רשם את הזינוק הגבוה ביותר בשכר הממוצע לעומת 2013 – 14%

מאת: גור מגידו

עורכי דין / צלם: יוסי זמיר

עורכי דין / צלם: יוסי זמיר

על הנייר, עלייה ניכרת בביקוש למוצר מסוים, לעומת היעדר-שינוי משמעותי בהיצע של אותו מוצר, צריכה להביא לעלייה במחיר המוצר. כך לפחות מספרים לנו חוקי הכלכלה היבשים, חוקים שרבים חושבים עליהם במונחים של חוקי טבע. ואולם, סקר שכר עורכי הדין של חברת קודקס מלמד על אנומליה מסוימת בהקשר הזה – אל מול עלייה חדה של 32% בביקוש לעורכי דין בדרגי הביניים (ותק של שנתיים עד 5 שנים) בשנה האחרונה, שכרם של אלה עלה בשנתיים האחרונות בכ-3%-5% בלבד, במונחים נומינליים. במונחים ריאליים, מדובר בכמעט סטגנציה בשכר.

כיצד ניתן להסביר זאת? אולי עורכי הדין השכירים, בניגוד לדימוי שנוהגים להדביק למקצוע עריכת הדין, לא כל-כך יודעים לעמוד על המקח?

 סקר השכר השנתי של קודקס נערך זו השנה השמינית ברציפות ומציג מגמת צמיחה מסוימת בענף המשפט. הסקר בחן את נתוני 3 השנים האחרונות באופן השוואתי, וממנו עולה כי השכר הממוצע החודשי של עורכי הדין עלה בין 2013 ל-2015 בכ-6% – משכר חודשי ממוצע של 12,700 שקל ב-2013, לנתון של 13,500 שקל ב-2015.מדובר בעלייה מתונה במונחים ריאליים, מתונה יותר מהעלייה בשכר הממוצע במשק בתקופה המקבילה, העומדת על מעט פחות מ-7%. מנגד, מדד המחירים לצרכן כמעט שלא עלה בתקופה זו.

הנתונים מבוססים משאל שבו השתתפו כ-1,100 עורכי דין, המועסקים אצל מגוון מעסיקים, לרבות משרדי עורכי הדין מגדלים שונים וחברות מסחריות.

לכאורה הסקר מראה על עלייה של שכר עורכי הדין בכל ותק שנמדד, ואולם במונחים ריאליים, בתקופות הוותק הנמוכות מדובר בעלייה מתונה. בהתייחס לתקופות ותק גבוהות יותר, העלייה מעידה על הדבקת קצב שחיקת השכר בקירוב.

נתוני הסקר מראים כי עורכי דין צעירים בוותק של עד שנה מיום ההסמכה נהנו מעלייה ממוצעת של 6% בשכרם ב-2015 לעומת 2013. שכרם החודשי הממוצע של הצעירים עמד ב-2013 על 9,179 שקל, לעומת 9,725 שקל בשנת 2015.

שכרם של עורכי דין בוותק של שנה עד שנתיים בתחום עלה בשיעור של 3%. בשנת 2013 השתכרו עורכי דין בוותק זה בממוצע 11,100 שקל, לעומת 11,475 שקל ב-2015. שכר עורכי דין בוותק של שנתיים עד שלוש רשם עלייה של 3% עם שכר ממוצע חודשי של 12,389 שקל ב-2013, לעומת 12,805 שקל ב-2015.

בוותק של 3-4 שנים נרשמה עלייה של 4% – עם שכר ממוצע של 13,953 שקל ב-2013, לעומת 14,583 שקל ב-2015; עורכי דין בוותק של 4-5 שנים נהנו מעלייה של 5% בשכרם, כאשר ב-2015 שכרם הממוצע עמד על 15,958 שקל, לעומת שכר ממוצע של 15,206 שקל ב-2013; בוותק של 5-6 שנים ו-6-7 שנים בתחום נצפו עליות של 3% ו-4%, בהתאמה; בוותק של 7-8 שנים נרשמה עלייה בשיעור של 3%, עם שכר ממוצע של 19,000 שקל ב-2013, לעומת 19,525 שקל 2015.

חשוב להדגיש כי השכר הממוצע של עורכי הדין הוותיקים אינו כולל את שכר שותפי ההון, היועצים המשפטיים הבכירים ובעלי המשרדים. הכללת שכרם של אלה, שנתונים והערכות אודותיו פורסמו בעבר ב"גלובס", עשוי לגרור את הממוצעים מעלה בצורה קיצונית, בצורה שאולי לא תשקף נכונה את הסיכויים והסיכונים של אלה הבוחרים להיכנס לתחום היום. זאת, כיוון שקיימים מקרים מעטים שבהם מתקבלים שותפי שכר חדשים במשרדים הבולטים.

הקטר של השכר

אמרו על ההיי-טק הישראלי לא פעם שהוא הקטר של המשק; הדבר הזה נכון גם, כך נראה, לתחומי ההתמחות של עורכי הדין. מהסקר עולה כי תחום ההיי-טק והתחום המסחרי-הבינלאומי הם הקטר של שכר עורכי הדין.

כמו בשנים קודמות, גם השנה ניכר כי המשכורות הגבוהות בענף עריכת הדין הן בתחום המסחרי-הבינלאומי וההיי-טק, שהשכר החודשי הממוצע בהם נע בין 17,700 שקל לבין 18,500 שקל. יש לציין כי שני התחומים הללו במקרים רבים חופפים – כלומר עורכי דין רבים העוסקים במחלקות מסחריות בינלאומיות, משרתים גם לקוחות בתחום ההיי-טק.

התחום המסחרי-הבינלאומי הציג עלייה מרשימה בשכר הממוצע בין שנת 2013 לשנת 2015 – בשיעור של 9%. ב-2015 עומד השכר הממוצע בתחום המסחרי-בינלאומי על 18,500 שקל, לעומת 16,966 שקל בשנת 2013. בתחום ההיי-טק נרשמה באותן שנים עלייה מתונה של 1% בשכר הממוצע, ועדיין השכר, העומד בממוצע על 17,770 שקל בחודש, נחשב גבוה בהשוואה לשאר תחומי עריכת הדין.

את העלייה בשכר שנרשמה בתחום המסחרי-הבינלאומי ובתחום ההיי-טק, ניתן להסביר בקלות בנתוני ההשקעות, ההנפקות בחו"ל וכן האקזיטים המרשימים שהציגו חברות ישראליות ב-3 השנים האחרונות – מגמה שסביר להניח שהשפיעה לטובה על היקף העבודה של עורכי הדין בתחומים אלה.

התחום שהציג את העלייה הגבוהה ביותר בשכר עורכי הדין בין 2013 ל-2015 הוא תחום המסים. בתחום המסים נרשמה עלייה של כ-14% בשכר הממוצע של עורכי הדין. בשנת 2013 עמד השכר הממוצע בתחום על 11,200 שקל, לעומת 12,768 שקל ב-2015.

את העלייה הזו ניתן להסביר, בין היתר, ב"בהלת הגילוי מרצון" לרשות המסים, על רקע המגמות העולמיות של שיתופי-פעולה בין גופים רגולטורים בתחומי הבנקאות, מניעת הלבנת ההון והמיסוי; והירידה ברמת הסודיות הבנקאית כמעט בכל העולם.

רשות המסים הציגה בחודשים האחרונים נתונים על פעילות ערה בתחום הגשת בקשת "גילוי מרצון". במסגרת זו הרשות נמנעת מנקיטת הליכים פליליים כלפי נישומים החושפים כספים שברשותם, שהרשות לא ידעה אודותיהם בעבר. כתוצאה מכך דיווחה הרשות גם על עלייה של מיליארדי שקלים בסכומי הגבייה. הטיפול בהתנהלות מול רשות המסים מצריך עבודה מאומצת יותר מפעם, וכך מעידים גם עורכי הדין בתחום המסים.

עלייה של 5% בשכר הממוצע של עורכי דין בין 2013 ל-2015 ניתן לראות בתחום דיני העבודה, שבו עמד השכר הממוצע על 13,720 שקל בשנת 2015, לעומת 12,998 שקל ב-2013.

עליות מינוריות, המעידות למעשה על שחיקה ברמת השכר במונחים ריאליים, נרשמו בתחומי הליטיגציה, ההיי-טק והקניין הרוחני, שרשמו עלייה של 1% בשכר בהשוואה ל-2013.

במספר תחומים נרשמה אף ירידה בממוצעי השכר, ובהם תחום הנדל"ן, התחום המסחרי המקומי (ירידה של 3%), המשפט המינהלי (ירידה של 2%) ושוק ההון, המציג ירידה חדה של 7%, עם שכר של 13,690 שקל ב-2015 לעומת 14,700 שקל ב-2013.

בינלאומיים מבוקשים יותר

אחת מהמסקנות שניתן להסיק מסקר השכר היא כי לעורכי דין משתלם ללמוד אנגלית ולהתמקצע בתחום המצריך עבודה מול לקוחות בחו"ל. את ראש טבלת השכר מובילים 3 תחומים שבאופן טיפוסי מצריכים כישורים טובים בשפה האנגלית – המסחרי-הבינלאומי, ההיי-טק והקניין רוחני. במקום הרביעי נמצא תחום הליטיגציה – בפער ניכר משני המקומות הראשונים, המאופיינים במיוחד בעבודה מול חו"ל.

מנכ"לית קודקס, ליאת בן-צבי שבח, מסבירה כי "התחומים שניצבים בצמרת ומציגים צמיחה יוצאת דופן, דוגמת המסחרי-הבינלאומי וההיי-טק, הם תחומים שדורשים רמת מומחיות גבוהה ביותר ו'סט' כישורים ייחודי. כך, למשל, בתחום המסחרי נדרשים עורכי הדין לאנגלית ברמת שפת אם, לרבות רקע של לימודים וניסיון תעסוקתי באנגלית".

לדברי בן-צבי שבח, "הירידה בשכר הממוצע בתחום המסחרי המקומי אף היא מסמנת את המגמה. התחום כפי שהכרנו אותו רק לפני מספר שנים השתנה והצטמצם, ומרבית הפעילות כיום נוגעת באספקטים בינלאומיים. עורכי הדין שהצליחו להתברג במחלקות הבינלאומיות או לעסוק בפעילות עסקית בינלאומית היו אלה שקטפו את הפירות ונהנו מהעליות הבולטות בשכר".

גם נתוני השינוי בביקושים לעורכי דין בסקר משקפים את המגמה הזו. בעוד שבתחום המסחרי-הבינלאומי ובתחום ההיי-טק נרשמו עליות של 27% בביקושים לעורכי דין – הרי שתחומים כמו דיני עבודה, שוק ההון, מעמד אישי או התחום הפלילי רשמו עלייה חד-ספרתית קטנה בביקושים.

עם זאת, ניתן להצביע על אנומליה מסוימת בנתונים – כך, לדוגמה, בתחום המסים, שכאמור רשם את העלייה הגבוהה ביותר בשכר הממוצע (14%) בין 2013 ל-2015, נרשמה עלייה של 3% בלבד בביקושים לעורכי דין; ובמקרה הפוך – תחום הליטיגציה רשם עלייה של 25% בביקושים לעורכי דין, לעומת עלייה של 1% בלבד בשכר עורכי הדין בתחום, המשקפת כאמור ירידה בשכר במונחים ריאליים.

בכל הנוגע לביקוש לעורכי דין לפי שנות הוותק במקצוע, הנתונים מלמדים על ביקושי שיא לעורכי דין בדרגי ביניים (2-5 שנות ניסיון במקצוע), עם עלייה של 32% בביקושים לוותק זה. כאמור, גם כאן משתקפת אנומליה לכאורה בשוק, בשל היעדר נתון על עלייה משמעותית מקבילה בשכרם של עורכי הדין בוותק הזה.

משרד קטן, בינוני או גדול – מה עדיף?

נתוני השכר הממוצע של עורכי הדין בסקר של קודקס מצביעים (שוב) על כך ששכר עורכי הדין השכירים עולה כפונקציה של גודל המשרד. כך, לדוגמה, עורך דין בשנתו הראשונה לאחר ההסמכה במשרד קטן מרוויח משכורת ממוצעת של כ-7,100 שקל, לעומת משכורת מקבילה של 12,200 שקל ב"מגה-משרד". למשכורת אליה יגיע עורך הדין ב"מגה-משרד" בשנתו הראשונה, יגיע עורך הדין במשרד הקטן, בממוצע, רק לאחר 5 שנות ותק.

לפי הסקר, הפער הניכר בשכר בין "הגדולים" ל"קטנים" משתמר לכל תקופות הוותק. כך, לדוגמה, שכרו של עורך דין בוותק של 7-8 שנים במשרד קטן עומד בממוצע על 14,750 שקל; לעומת נתון מקביל של 23,200 באחד ממשרדי הענק.

המספרים הללו נכונים ככל שמדובר בשכירים. ואולם, ראוי להזכיר כי הנתונים בסקר אינם כוללים שותפי הון, כלומר שותפים בהכנסות הפירמה, ששכרם גבוה משמעותית, לעתים במאות אחוזים, משכרם של השכירים בפירמה.

הנתון שאינו מופיע במספרים, ומטבע הדברים קשה יותר לאמוד אותו במספרים מדויקים, נוגע לסיכוי להפוך לשותף הון. המקובל בענף הוא שהסיכוי של עורך דין צעיר להפוך לשותף הון במשרד קטן או להקים משרד בבעלותו, גבוה משמעותית מזה של עורך דין המתחיל היום את דרכו באחד מאותם מגה-משרדים. ואולם, עורכי הדין במשרדים הקטנים מספרים כי ככל שגוברת מגמת פריחתם של משרדי הענק – המאבק על הלקוחות, על בניית המוניטין וכדומה נעשה קשה יותר.

השינוי בשכרהשכר הממוצע לפי ותק וסוג מעסיק

 

התעוררות בענף המשפט – עלייה של 6% במשרות החדשות לעורכי דין

השנה החולפת במשק הישראלי אופיינה בחוסר ודאות ובאי יציבות כלכלית וביטחונית, שהושפעו מתהליכים כלל עולמיים. המשבר הכלכלי שפקד את ארה"ב ואירופה הוביל את המשק הישראלי להאטה כלכלית כשצל המיתון מרחף מעליו, כל העת. להמשיך לקרוא