סקר השכר: כמה מרוויחים עורכי הדין בישראל?

המשכורות הגבוהות בענף עריכת הדין הן בתחום המסחרי-הבינלאומי וההיי-טק, שהשכר החודשי הממוצע בהם נע סביב 17,700-18,500 שקל ■ תחום המסים רשם את הזינוק הגבוה ביותר בשכר הממוצע לעומת 2013 – 14%

מאת: גור מגידו

עורכי דין / צלם: יוסי זמיר

עורכי דין / צלם: יוסי זמיר

על הנייר, עלייה ניכרת בביקוש למוצר מסוים, לעומת היעדר-שינוי משמעותי בהיצע של אותו מוצר, צריכה להביא לעלייה במחיר המוצר. כך לפחות מספרים לנו חוקי הכלכלה היבשים, חוקים שרבים חושבים עליהם במונחים של חוקי טבע. ואולם, סקר שכר עורכי הדין של חברת קודקס מלמד על אנומליה מסוימת בהקשר הזה – אל מול עלייה חדה של 32% בביקוש לעורכי דין בדרגי הביניים (ותק של שנתיים עד 5 שנים) בשנה האחרונה, שכרם של אלה עלה בשנתיים האחרונות בכ-3%-5% בלבד, במונחים נומינליים. במונחים ריאליים, מדובר בכמעט סטגנציה בשכר.

כיצד ניתן להסביר זאת? אולי עורכי הדין השכירים, בניגוד לדימוי שנוהגים להדביק למקצוע עריכת הדין, לא כל-כך יודעים לעמוד על המקח?

 סקר השכר השנתי של קודקס נערך זו השנה השמינית ברציפות ומציג מגמת צמיחה מסוימת בענף המשפט. הסקר בחן את נתוני 3 השנים האחרונות באופן השוואתי, וממנו עולה כי השכר הממוצע החודשי של עורכי הדין עלה בין 2013 ל-2015 בכ-6% – משכר חודשי ממוצע של 12,700 שקל ב-2013, לנתון של 13,500 שקל ב-2015.מדובר בעלייה מתונה במונחים ריאליים, מתונה יותר מהעלייה בשכר הממוצע במשק בתקופה המקבילה, העומדת על מעט פחות מ-7%. מנגד, מדד המחירים לצרכן כמעט שלא עלה בתקופה זו.

הנתונים מבוססים משאל שבו השתתפו כ-1,100 עורכי דין, המועסקים אצל מגוון מעסיקים, לרבות משרדי עורכי הדין מגדלים שונים וחברות מסחריות.

לכאורה הסקר מראה על עלייה של שכר עורכי הדין בכל ותק שנמדד, ואולם במונחים ריאליים, בתקופות הוותק הנמוכות מדובר בעלייה מתונה. בהתייחס לתקופות ותק גבוהות יותר, העלייה מעידה על הדבקת קצב שחיקת השכר בקירוב.

נתוני הסקר מראים כי עורכי דין צעירים בוותק של עד שנה מיום ההסמכה נהנו מעלייה ממוצעת של 6% בשכרם ב-2015 לעומת 2013. שכרם החודשי הממוצע של הצעירים עמד ב-2013 על 9,179 שקל, לעומת 9,725 שקל בשנת 2015.

שכרם של עורכי דין בוותק של שנה עד שנתיים בתחום עלה בשיעור של 3%. בשנת 2013 השתכרו עורכי דין בוותק זה בממוצע 11,100 שקל, לעומת 11,475 שקל ב-2015. שכר עורכי דין בוותק של שנתיים עד שלוש רשם עלייה של 3% עם שכר ממוצע חודשי של 12,389 שקל ב-2013, לעומת 12,805 שקל ב-2015.

בוותק של 3-4 שנים נרשמה עלייה של 4% – עם שכר ממוצע של 13,953 שקל ב-2013, לעומת 14,583 שקל ב-2015; עורכי דין בוותק של 4-5 שנים נהנו מעלייה של 5% בשכרם, כאשר ב-2015 שכרם הממוצע עמד על 15,958 שקל, לעומת שכר ממוצע של 15,206 שקל ב-2013; בוותק של 5-6 שנים ו-6-7 שנים בתחום נצפו עליות של 3% ו-4%, בהתאמה; בוותק של 7-8 שנים נרשמה עלייה בשיעור של 3%, עם שכר ממוצע של 19,000 שקל ב-2013, לעומת 19,525 שקל 2015.

חשוב להדגיש כי השכר הממוצע של עורכי הדין הוותיקים אינו כולל את שכר שותפי ההון, היועצים המשפטיים הבכירים ובעלי המשרדים. הכללת שכרם של אלה, שנתונים והערכות אודותיו פורסמו בעבר ב"גלובס", עשוי לגרור את הממוצעים מעלה בצורה קיצונית, בצורה שאולי לא תשקף נכונה את הסיכויים והסיכונים של אלה הבוחרים להיכנס לתחום היום. זאת, כיוון שקיימים מקרים מעטים שבהם מתקבלים שותפי שכר חדשים במשרדים הבולטים.

הקטר של השכר

אמרו על ההיי-טק הישראלי לא פעם שהוא הקטר של המשק; הדבר הזה נכון גם, כך נראה, לתחומי ההתמחות של עורכי הדין. מהסקר עולה כי תחום ההיי-טק והתחום המסחרי-הבינלאומי הם הקטר של שכר עורכי הדין.

כמו בשנים קודמות, גם השנה ניכר כי המשכורות הגבוהות בענף עריכת הדין הן בתחום המסחרי-הבינלאומי וההיי-טק, שהשכר החודשי הממוצע בהם נע בין 17,700 שקל לבין 18,500 שקל. יש לציין כי שני התחומים הללו במקרים רבים חופפים – כלומר עורכי דין רבים העוסקים במחלקות מסחריות בינלאומיות, משרתים גם לקוחות בתחום ההיי-טק.

התחום המסחרי-הבינלאומי הציג עלייה מרשימה בשכר הממוצע בין שנת 2013 לשנת 2015 – בשיעור של 9%. ב-2015 עומד השכר הממוצע בתחום המסחרי-בינלאומי על 18,500 שקל, לעומת 16,966 שקל בשנת 2013. בתחום ההיי-טק נרשמה באותן שנים עלייה מתונה של 1% בשכר הממוצע, ועדיין השכר, העומד בממוצע על 17,770 שקל בחודש, נחשב גבוה בהשוואה לשאר תחומי עריכת הדין.

את העלייה בשכר שנרשמה בתחום המסחרי-הבינלאומי ובתחום ההיי-טק, ניתן להסביר בקלות בנתוני ההשקעות, ההנפקות בחו"ל וכן האקזיטים המרשימים שהציגו חברות ישראליות ב-3 השנים האחרונות – מגמה שסביר להניח שהשפיעה לטובה על היקף העבודה של עורכי הדין בתחומים אלה.

התחום שהציג את העלייה הגבוהה ביותר בשכר עורכי הדין בין 2013 ל-2015 הוא תחום המסים. בתחום המסים נרשמה עלייה של כ-14% בשכר הממוצע של עורכי הדין. בשנת 2013 עמד השכר הממוצע בתחום על 11,200 שקל, לעומת 12,768 שקל ב-2015.

את העלייה הזו ניתן להסביר, בין היתר, ב"בהלת הגילוי מרצון" לרשות המסים, על רקע המגמות העולמיות של שיתופי-פעולה בין גופים רגולטורים בתחומי הבנקאות, מניעת הלבנת ההון והמיסוי; והירידה ברמת הסודיות הבנקאית כמעט בכל העולם.

רשות המסים הציגה בחודשים האחרונים נתונים על פעילות ערה בתחום הגשת בקשת "גילוי מרצון". במסגרת זו הרשות נמנעת מנקיטת הליכים פליליים כלפי נישומים החושפים כספים שברשותם, שהרשות לא ידעה אודותיהם בעבר. כתוצאה מכך דיווחה הרשות גם על עלייה של מיליארדי שקלים בסכומי הגבייה. הטיפול בהתנהלות מול רשות המסים מצריך עבודה מאומצת יותר מפעם, וכך מעידים גם עורכי הדין בתחום המסים.

עלייה של 5% בשכר הממוצע של עורכי דין בין 2013 ל-2015 ניתן לראות בתחום דיני העבודה, שבו עמד השכר הממוצע על 13,720 שקל בשנת 2015, לעומת 12,998 שקל ב-2013.

עליות מינוריות, המעידות למעשה על שחיקה ברמת השכר במונחים ריאליים, נרשמו בתחומי הליטיגציה, ההיי-טק והקניין הרוחני, שרשמו עלייה של 1% בשכר בהשוואה ל-2013.

במספר תחומים נרשמה אף ירידה בממוצעי השכר, ובהם תחום הנדל"ן, התחום המסחרי המקומי (ירידה של 3%), המשפט המינהלי (ירידה של 2%) ושוק ההון, המציג ירידה חדה של 7%, עם שכר של 13,690 שקל ב-2015 לעומת 14,700 שקל ב-2013.

בינלאומיים מבוקשים יותר

אחת מהמסקנות שניתן להסיק מסקר השכר היא כי לעורכי דין משתלם ללמוד אנגלית ולהתמקצע בתחום המצריך עבודה מול לקוחות בחו"ל. את ראש טבלת השכר מובילים 3 תחומים שבאופן טיפוסי מצריכים כישורים טובים בשפה האנגלית – המסחרי-הבינלאומי, ההיי-טק והקניין רוחני. במקום הרביעי נמצא תחום הליטיגציה – בפער ניכר משני המקומות הראשונים, המאופיינים במיוחד בעבודה מול חו"ל.

מנכ"לית קודקס, ליאת בן-צבי שבח, מסבירה כי "התחומים שניצבים בצמרת ומציגים צמיחה יוצאת דופן, דוגמת המסחרי-הבינלאומי וההיי-טק, הם תחומים שדורשים רמת מומחיות גבוהה ביותר ו'סט' כישורים ייחודי. כך, למשל, בתחום המסחרי נדרשים עורכי הדין לאנגלית ברמת שפת אם, לרבות רקע של לימודים וניסיון תעסוקתי באנגלית".

לדברי בן-צבי שבח, "הירידה בשכר הממוצע בתחום המסחרי המקומי אף היא מסמנת את המגמה. התחום כפי שהכרנו אותו רק לפני מספר שנים השתנה והצטמצם, ומרבית הפעילות כיום נוגעת באספקטים בינלאומיים. עורכי הדין שהצליחו להתברג במחלקות הבינלאומיות או לעסוק בפעילות עסקית בינלאומית היו אלה שקטפו את הפירות ונהנו מהעליות הבולטות בשכר".

גם נתוני השינוי בביקושים לעורכי דין בסקר משקפים את המגמה הזו. בעוד שבתחום המסחרי-הבינלאומי ובתחום ההיי-טק נרשמו עליות של 27% בביקושים לעורכי דין – הרי שתחומים כמו דיני עבודה, שוק ההון, מעמד אישי או התחום הפלילי רשמו עלייה חד-ספרתית קטנה בביקושים.

עם זאת, ניתן להצביע על אנומליה מסוימת בנתונים – כך, לדוגמה, בתחום המסים, שכאמור רשם את העלייה הגבוהה ביותר בשכר הממוצע (14%) בין 2013 ל-2015, נרשמה עלייה של 3% בלבד בביקושים לעורכי דין; ובמקרה הפוך – תחום הליטיגציה רשם עלייה של 25% בביקושים לעורכי דין, לעומת עלייה של 1% בלבד בשכר עורכי הדין בתחום, המשקפת כאמור ירידה בשכר במונחים ריאליים.

בכל הנוגע לביקוש לעורכי דין לפי שנות הוותק במקצוע, הנתונים מלמדים על ביקושי שיא לעורכי דין בדרגי ביניים (2-5 שנות ניסיון במקצוע), עם עלייה של 32% בביקושים לוותק זה. כאמור, גם כאן משתקפת אנומליה לכאורה בשוק, בשל היעדר נתון על עלייה משמעותית מקבילה בשכרם של עורכי הדין בוותק הזה.

משרד קטן, בינוני או גדול – מה עדיף?

נתוני השכר הממוצע של עורכי הדין בסקר של קודקס מצביעים (שוב) על כך ששכר עורכי הדין השכירים עולה כפונקציה של גודל המשרד. כך, לדוגמה, עורך דין בשנתו הראשונה לאחר ההסמכה במשרד קטן מרוויח משכורת ממוצעת של כ-7,100 שקל, לעומת משכורת מקבילה של 12,200 שקל ב"מגה-משרד". למשכורת אליה יגיע עורך הדין ב"מגה-משרד" בשנתו הראשונה, יגיע עורך הדין במשרד הקטן, בממוצע, רק לאחר 5 שנות ותק.

לפי הסקר, הפער הניכר בשכר בין "הגדולים" ל"קטנים" משתמר לכל תקופות הוותק. כך, לדוגמה, שכרו של עורך דין בוותק של 7-8 שנים במשרד קטן עומד בממוצע על 14,750 שקל; לעומת נתון מקביל של 23,200 באחד ממשרדי הענק.

המספרים הללו נכונים ככל שמדובר בשכירים. ואולם, ראוי להזכיר כי הנתונים בסקר אינם כוללים שותפי הון, כלומר שותפים בהכנסות הפירמה, ששכרם גבוה משמעותית, לעתים במאות אחוזים, משכרם של השכירים בפירמה.

הנתון שאינו מופיע במספרים, ומטבע הדברים קשה יותר לאמוד אותו במספרים מדויקים, נוגע לסיכוי להפוך לשותף הון. המקובל בענף הוא שהסיכוי של עורך דין צעיר להפוך לשותף הון במשרד קטן או להקים משרד בבעלותו, גבוה משמעותית מזה של עורך דין המתחיל היום את דרכו באחד מאותם מגה-משרדים. ואולם, עורכי הדין במשרדים הקטנים מספרים כי ככל שגוברת מגמת פריחתם של משרדי הענק – המאבק על הלקוחות, על בניית המוניטין וכדומה נעשה קשה יותר.

השינוי בשכרהשכר הממוצע לפי ותק וסוג מעסיק

 

סקר קודקס: משרדי עורכי הדין מדווחים על ירידה קלה בשכר הממוצע ב-2012

הכותרות הראשיות במוספים מדברות זה תקופה על האטה כלל משקית וחוסר ודאות כלכלית. בשלהי 2011 נראה היה, כי פירמות עורכי הדין, הנמצאות במעגל נותני השירותים העסקיים, מצליחות לשמור על יציבות, בעולם מסחרי תנודתי, המשנה את פניו ללא הרף. סקר השכר השנתי של קודקס חושף, כי היציבות נשמרה באופן יחסי גם השנה וכי תלוש השכר של עורכי הדין ספג פגיעה קלה יחסית, ביחס לענפים רבים במשק.

לפי נתוני קודקס, חברת ההשמה המובילה בישראל בענף המשפט, בשנת 2012 רשם השכר הממוצע של עורכי הדין, ירידה בהיקף של 3% ושמר על יציבות מתונה. עלייה בשכר הממוצע נרשמה בקרב עוה"ד המנוסים, בעלי ותק של 4 עד 5 שנים, בהיקף של 1%. עם זאת, בקרב החברות ומשרדי עורכי הדין הבינוניים נרשמו ירידות יחסיות בהיקפי השכר. הנפגעים העיקריים מירידות השכר, היו עוה"ד הצעירים, בעלי ותק של עד שנה מההסמכה, ששכרם הממוצע רשם ירידה של 11%.

על פי נתוני קודקס, בקרב מרבית המעסיקים נרשמו שינויים בשכר הממוצע המשולם לעורכי הדין, כשבקרב מספר מעסיקים, נרשמו ירידות בולטות. הירידה המשמעותית ביותר בשכר, נרשמה בחברות, בהיקף של 9% לעומת נתוני 2011. ירידה בשכר הממוצע נרשמה אף במשרדי עורכי הדין הבינוניים, בהיקף של 5%. זאת, בעוד שהשכר הממוצע בקרב משרדי עורכי הדין הגדולים, רשם דווקא עלייה של 1%.

תחום ההייטק ממשיך לצעוד גם השנה בראש התחומים הרווחיים ביותר, עם עלייה ממוצעת בהיקף של 3% בשכר, ביחס לנתוני אשתקד. מייד אחריו, ניצב התחום המסחרי הבינ"ל, שרשם ירידה ממוצעת של 3% בשכר ביחס לאשתקד ועמד על 17,231 ₪ בממוצע. התחום המנהלי, רשם זינוק השנה, כשנכנס לראשונה לטבלת 10 התחומים הרווחיים היישר למקום השמיני, בעוד שתחום הפירוקים והכינוסים, מצא עצמו השנה מחוץ לטבלה.

סקר השכר הגדול של קודקס בענף המשפט, נערך זו השנה החמישית ברציפות. בסקר השתתפו 1169 עורכי דין פעילים, שהשיבו על שאלון שכר אינטרנטי מקיף, שהופץ במגוון רחב של ערוצי מדיה ושולב באתר קודקס. הסקר מתייחס לתקופה שבין חודש יוני 2011 ליוני 2012. הנתונים נותחו בשיתוף מכון הייעוץ והמחקר, "מדגם". 52% ממלאי הסקר הן נשים, בעוד ש-48% הינם גברים.

זה הזמן לעבוד במשרדים

נראה שעורכי הדין המועסקים במשרדים ב-2012 יכולים להיות רגועים יחסית. על פי נתוני קודקס, השכר הממוצע של עורכי הדין המועסקים במשרדים הגדולים, רשם עלייה של 1% ועמד על 15,070. עלייה דומה (בהיקף של 1%) נרשמה גם בשכר הממוצע במשרדי עוה"ד הקטנים, שם עמד השכר הממוצע על 10,625. בקרב משרדי עוה"ד הגדולים מאוד, נותר השכר הממוצע של עורכי הדין כמעט ללא שינוי כלל ביחס לאשתקד ועמד על 16,588 ₪. ואולם, בקרב משרדי עוה"ד הבינוניים נרשמה ירידה של 5% ביחס לאשתקד. השכר הממוצע ששולם השנה לעוה"ד במשרדים אלה עמד על 12,629. ירידות בשכר הממוצע נרשמו השנה גם בחברות, בהיקף של 9% והשכר הממוצע עמד על 12,852 ₪.

סוג מעסיק 

שינוי בשכר ממוצע 2012 לעומת 2011

חברות

-9%

משרד עו"ד קטן

1%

משרד עו"ד בינוני

-5%

משרד עו"ד גדול

1%

משרד עו"ד גדול מאוד

-1%

אלינור מור-סיטבון, מנכ"ל קודקס: "שנת 2012 החלה בירידה מתונה בהיקפי הביקושים לעורכי דין בקרב אחדים מהמעסיקים, בעוד אשר היקף ההשמות נותר יציב. אנו מזהים לאורך השנה מגמה של ירידה קונסיסטנטית בביקושים לעובדים בעיקר בקרב החברות העסקיות. מטבע הדברים, בתקופות של אי ודאות כלכלית, קיימת נטייה לבחינה מחודשת של סוגיית השכר ולזהירות מרבית. הדבר בולט בעיקר בחברות. כאשר התקנים המוקצים לאיוש עבור עורכי הדין מצומצמים יחסית, הופכת כל משרה פתוחה לנחשקת ולתחרותית, כך שלמגייסים קיימת שליטה משמעותית על היבט השכר ונכונותם להתגמש יורדת. עורכי הדין מחפשי העבודה, בדגש על עורכי הדין הצעירים, נוטים להתפשר באופן משמעותי יותר על השכר, לאור מגבלות ההיצע והצפת השוק".

הניסיון התעסוקתי זוכה לחיזוק בתלוש

סקר השכר של קודקס, בחן אף את השפעת הותק של עורכי הדין על השכר הממוצע המשולם להם. במסגרת הניתוח, עלו נתונים מעניינים לפיהם עורכי הדין בעלי הותק הבכיר יחסית, בהיקף של 5 עד 6 שנות ניסיון, היו אלה שנהנו השנה מעליות בשכר, בהיקף של 1%. גם עורכי הדין בעלי ותק של 4 עד 5 שנות ניסיון, זכו ליהנות מפירות הניסיון, עם עלייה של 1% בשכר הממוצע. זאת, בעוד אשר הנפגעים העיקריים מירידות השכר, היו דווקא עורכי הדין הצעירים, בעלי ותק של עד 4 שנים מההסמכה. שכרם הממוצע של עוה"ד בעלי ותק של עד שנה מההסמכה נשחק באופן המשמעותי ביותר, כשספג ירידה בהיקף של 11%.

לפי נתוני קודקס, בשנת 2012 הרוויח עורך דין צעיר (בעל ותק של עד שנה) 8,255 ₪ בממוצע בחברות, 7,130 ₪ במשרדי עוה"ד הקטנים ו-9102 ₪ במשרדי עוה"ד הבינוניים. במשרדי עורכי הדין הגדולים עמד שכרו של עוה"ד הצעיר על ממוצע של 10,095 ₪, לעומת 11,808 ₪ בפירמות עוה"ד הגדולות מאוד.

לעומתו, הרוויח עורך דין בעל ותק של 5 עד 6 שנים, 17,342 ₪ בחברות, 13,649 ₪ בממוצע במשרד עו"ד קטן, 15,428 ₪ במשרד עו"ד בינוני, 19,987 במשרד עו"ד גדול ו-21,320₪ בממוצע בפירמות עוה"ד הגדולות מאוד.

מנתוני קודקס, עולה תמונה ברורה – ממוצעי השכר הגבוהים ביותר, עבור כלל הותקים, קיימים במשרדי עורכי הדין הגדולים מאוד, שהשכר הממוצע בהם עומד על 16,588 ₪.

מור-סיטבון: "הירידה בשכרם של עורכי הדין הצעירים, היא פועל יוצא של ההיצע הרב הקיים בשוק בשל אחוז המוסמכים הגבוה, שנמצא תדיר במגמת עלייה. כאשר ההיצע עולה על הביקוש, מתרחש תהליך שמושך את המשכורות מטה. חוסר הודאות הכלכלית ששררה בשנה החולפת עמדה גם כן לרעתם של עורכי הדין שנקודת הזינוק שלהם הייתה נמוכה מבעבר, כאשר המשכורות ההתחלתיות היו אלה שספגו השנה טלטלה חזקה. לא ניתן היה להתעלם אף מהעובדה, שהיקף העלאות השכר שבוצעו בשנת 2012, בקרב ותק זה, היה נמוך משמעותית ביחס לאשתקד. לצד נתונים אלו, אנו מזהים מגמה בולטת של ביקושים גוברים לעורכי דין שצברו ניסיון משמעותי בתחומם, ואשר אינם דורשים הכשרה ארוכה וצמודה, בדומה לזו הדרושה לעורכי הדין הצעירים. כך קרה שב-2012 הפכו עורכי הדין המנוסים למבוקשים במיוחד ומשכורותיהם הממוצעות האמירו.  עם זאת, חשוב להבין, שגם כאשר מעסיק צריך לבחור עורך דין צעיר למשרדו ומקבל פניות של מאות עורכי דין, הוא יטה לבחור עורכי דין בעלי מסלול הצטיינות, אך גם את אלה שייטו להתפשר, בעת הזו, על שכרם".

בראש מצעד הרווחיים: ההייטק, הכניסה החדשה: משפט מנהלי

במסגרת סקר השכר של קודקס, נבחנו התחומים הרווחיים ביותר בענף המשפט, לצד אחוז השינוי בשכר הממוצע בכל אחד מהתחומים, ביחס לאשתקד.

תחום ההייטק שמר גם השנה, על המקום הראשון בצמרת התחומים הרווחיים, ואף רשם עלייה בשכר הממוצע של עורכי הדין בהיקף של 3% ביחס לנתוני 2011. התחום המסחרי הבינלאומי, ניצב במקום השני, עם ירידה של 3% בשכר הממוצע של עוה"ד, במקום השלישי ניצב תחום הליטיגציה, שציין עלייה של 2 מקומות בטבלת הרווחיים והציג ירידה קלה של 2% בשכר הממוצע. במקום הרביעי ניצב הקניין הרוחני, ששמר על מקומו בדירוג אשתקד, עם עלייה של 9% בשכר הממוצע של עוה"ד. במקום החמישי ניצב שוק ההון, עם ירידה של 3% בשכר הממוצע ביחס לאשתקד. במקום השישי, ניצב תחום דיני העבודה, ששמר גם הוא על מיקומו בדירוג, עם ירידה של 3% בשכר הממוצע של עוה"ד. במקומות הבאים מדורגים לפי סדר, התחום המסחרי מקומי, המשפט המנהלי והנדל"ן. סוגר את רשימת 10 התחומים הרווחיים – תחום המיסוי, שירד במקום אחד בדירוג ביחס ל-2011, עם משכורת ממוצעת של 11,643 ₪. תחום הפירוקים והכינוסים, שניצב במקום ה-10 אשתקד, נדחק החוצה ב-2012 מרשימת התחומים הרווחיים.

 

10 התחומים הרווחיים ביותר 2012

שכר ממוצע 2012

1.

היי טק

18413

2.

מסחרי בינלאומי

17231

3.

ליטיגציה

15925

4.

קניין רוחני

15281

5.

שוק ההון

15276

6.

דיני עבודה

14809

7.

מסחרי מקומי

14351

8.

מנהלי

13050

9.

נדל"ן

11781

10.

מיסוי

11643

מור-סיטבון: "תחומי ההייטק, המסחר הבינלאומי והקניין הרוחני אשר מובילים את טבלת התחומים הרווחיים גם השנה, שומרים על מקומם בפסגה. מדובר בתחומים אשר מלכתחילה, מציבים תנאי סף גבוהים במיוחד לעורכי הדין המעוניינים להשתלב בהם, לרבות דרישה לשליטה באנגלית ברמת שפת אם. בשל מיעוט המועמדים המתאימים לתחומים אלה, קיים ביקוש רב למועמדים מעולים בעלי ניסיון בתחום ואשר שולטים באנגלית באופן מושלם, משום שעיקר העבודה מתבצעת בשפה זו. הביקוש מעלה את נכונותם של המעסיקים לשלם משכורות גבוהות למועמדים מתאימים.

הירידה היחסית שראינו השנה בממוצע השכר בתחום המסחרי הבינלאומי, נובעת מאי הודאות הכלכלית השוררת בשווקי ארה"ב ואירופה. המשבר בגוש האירו והתנודתיות של שווקים אלה, הובילו לדריכות מסוימת וזהירות מדודה של המעסיקים בכל הנוגע לביצוע העלאות שכר ושיפור תנאים.

הירידה בשוק ההון, נובעת בראש ובראשונה מהירידה בהיקף ההנפקות לבורסה, האופיינית לתקופות של האטה כללית. השנה החולפת התאפיינה, בין היתר, בפחות גיוסי הון, ובכמות נמוכה יותר של תשקיפים. במצב דברים מסוג זה, נדרשים המעסיקים לשינויים זהירים בכל הנוגע להיבטי השכר, עד להתבהרות התמונה הכלכלית העולמית, לרבות השפעתה על היבטי המסחר הבורסאי בישראל.

הירידה בתחום הנדל"ן, עומדת בקורולציה לירידה בביקושים בתחום זה. ענף המשפט, קשור בקשר הדוק לכלל ענפי המשק הישראלי. המחאה החברתית והשפעתה על סוגיית הדיור, בדגש על ירידה בהיקף הפרויקטים לבנייה, חלחלה אף למגרש המשפטי ומשכה את המשכורות בתחום כלפי מטה.

הכניסה של התחום המנהלי לטבלה, מסמנת מגמה מעניינת. לאורך השנה החולפת חזינו בפריחתה התחום המוניציפאלי. לא מעט עורכי דין צעירים פותחים משרדים עצמאיים בסמוך לסיום ההתמחות ופונים לתחום. ההתמודדות עם ועדות תכנון ובנייה וועדות ערר נתפסת בעיני עורכי הדין הצעירים כפשוטה יחסית ורווחית. הנטישה הגבוהה יחסית של עורכי הדין את התחום, מולידה ביקושים למועמדים מתאימים בקרב המשרדים. סוגיה נוספת בולטת, בתחום ניהול העתירות המנהליות והגשת בג"צים. המחאה החברתית והתודעה האזרחית שהתחדדו בעקבותיה, הובילו לריבוי עתירות של האזרחים אל מול הרשויות ובהתאמה לביקושים גוברים למועמדים בעלי פרופיל אישי ומקצועי גבוה, להשתלבות במשרדים".

טבלת ממוצע שכר לפי ותק וסוג מעסיק

שנות ותק

חברות

משרד קטן

משרד בינוני

משרד גדול

משרד גדול מאוד

עד שנה מההסמכה

8,255

7,130

9,102

10,095

11,808

שנה עד שנתיים מההסמכה

10,385

8,817

10,712

12,453

13,859

שנתיים עד שלוש מההסמכה

11,996

10,652

11,965

14,600

15,043

שלוש עד ארבע שנים מההסמכה

12,872

11,360

13,807

15,924

17,877

ארבע עד חמש שנים מההסמכה

16,262

12,143

14,761

17,359

19,623

חמש עד שש שנים מההסמכה

17,342

13,649

15,428

19,987

21,320