הסטודנטים למשפטים בוחרים מוסד לימוד בהתאם ליוקרתו ומצפים שימצא להם התמחות

אלפי סטודנטים למשפטים יוצאים מדי שנה אל השוק המשפטי הרווי ומשתלבים במשרות התמחות בפירמות עורכי הדין, בחברות ובמגזר הציבורי, במגוון רחב של תחומים.

רבות נכתב על שוק עריכת הדין הרווי, על כשליו המובנים, על היחלשות המקצוע ובאופן כללי הפכה הקריאה לויתור על לימודי המשפטים לרווחת על ידי אישים בולטים שונים, האחרון שבהם היה שר הכלכלה, נפתלי בנט.

עם זאת, מעט מדי ידוע על תהליך הבחירה של הסטודנטים במקצוע ועל הסיבות שמובילות אותם, למרות כל המכשולים, לבחור באופן עקבי ושיטתי בלימודי המשפטים.

רגע לפני החזרה ללימודים יצאה קודקס, חברת ההשמה המובילה בענף המשפט, בסקר מקיף שמבקש להתחקות אחר בחירות הסטודנטים למשפטים ואחר ההרגלים הייחודיים של תהליכי חיפוש ההתמחות.

בסקר המקוון השתתפו 300 סטודנטים למשפטים העולים לשנה השלישית, ממגוון מוסדות לימוד – בהם האוניברסיטאות והמכללות.

קודקס אספה וניתחה את הנתונים אודות הידע והצרכים הייחודיים של הסטודנטים הנוגעים לתקופת התמחותם וגילתה ממצאים מעניינים.

מגיעים מעניין אישי, בוחרים בגלל היוקרה

הסטודנטים נשאלו מה הניע אותם לבחור בלימודי המשפטים. 58% מהסטודנטים ציינו עניין אישי כסיבה המרכזית, 16% ציינו את פוטנציאל ההשתכרות הגבוה כסיבה השלטת, 14% זקפו זאת לטובת יוקרת המקצוע בעוד ש-12% גרסו כי תחושת שליחות היא שהובילה אותם לספסל הלימודים.

לשאלת קודקס, מה השפיע על הבחירה האישית של הסטודנטים במוסד הלימוד בו בחרו ללמוד, השיבו 35% מהסטודנטים שבחרו במוסד בשל המוניטין והיוקרה שלו, 30% ייחסו זאת לתנאי הקבלה, 17% הגיעו למוסד בשל רמת הלימודים, 10% הושפעו מהאווירה החברתית ו-7% הגיעו בעקבות המלצות מחברים.

הלימודים מהווים את מרכז החיים אך רוב הסטודנטים עובדים

הסקר ביקש לדעת עד כמה הלימודים מהווים חלק מרכזי בחיי הסטודנטים. 52% השיבו כי הם מהווים חלק משמעותי מחייהם, אך לא בלעדי, 37% השיבו כי הם ממלאים את מירב זמנם הפנוי, 6% השיבו כי הלימודים מהווים חלק מינורי וכי אינם משקיעים זמן רב בלימודים, בעוד ש-6% ציינו כי בשלב זה הם מתרכזים אך ורק בלימודיהם.

עוד ביקש הסקר ללמוד על היקף הסטודנטים העובדים במקביל ללימודיהם. נתוני הסקר היו חד משמעיים. 77% מהסטודנטים עובדים במקביל ללימודיהם, בעוד ש-23% אינם עובדים כלל לאורך שנות התואר.

מבחינת נתוני היקף העבודה, מקרב הסטודנטים העובדים – 65% העידו כי הם עובדים במשרה סטודנטיאלית על בסיס שעות, 28% עובדים במשרה חלקית (היקף של חצי משרה), בעוד אשר 7% מהסטודנטים ציינו שהם עובדים לאורך התואר במשרה מלאה.

גרים בשכירות ההורים מממנים

שאלה נוספת שעלתה בסקר היא "האם אתה גר בשכירות". 46% מהסטודנטים ציינו כי הם עדיין מתגוררים אצל ההורים, עם זאת מרבית הסטודנטים – 54% – ציינו כי הם מתגוררים מחוץ לבית ההורים. קבוצה זו נחלקת ל-36% שמתגוררים עם שותפים, 11% שגרים לבד ו-7% שציינו כי הם מתגוררים במקום אחר, ללא תשלום שכ"ד.

ומי מממן את שכר הלימוד? ברוב המקרים ההורים. 44% מהסטודנטים ציינו כי הוריהם מממנים את כל שכר הלימוד, 29% מממנים בעצמם את שכר הלימוד בשיתוף עם הוריהם, 20% מממנים את כל שכר הלימוד בעצמם ו-7% ציינו כי שכר הלימוד שלהם ממומן ברובו או בכולו באמצעות מלגה.

מצפים שמוסד הלימוד ימצא להם התמחות ומחפשים הכוונה מקצועית

עוד עולה מנתוני הסקר, כי נושא חיפוש ההתמחות מעסיק מאוד את הסטודנטים כבר בשלב זה של לימודיהם. על השאלה "עד כמה מעסיק אותך חיפוש ההתמחות בשנה הבאה, כיום?" השיבו 44% כי הנושא מעסיק אותם במידה רבה, מספר זהה (44%) של סטודנטים ציינו כי הנושא מעסיק אותם במידה מועטה בעוד ש-12% בלבד ציינו כי הנושא אינו מעסיק אותם כלל.

לשאלה "מה המרכיב החשוב ביותר לדעתך בתהליך חיפוש ההתמחות" השיבו 50% – הכוונה והכנה בתהליך על ידי גורם מקצועי, 22% ציינו פגישות עם משרדים, 18% בחרו במידע על משרדים בעוד אשר 10% הגדירו גישה למאגר משרות התמחות כמרכיב החשוב ביותר.

התשובה אולי המפתיעה ביותר בסקר מיוחסת לאחריות לה מצפים הסטודנטים ממוסד הלימוד ביחס לתהליך חיפוש ההתמחות שלהם. על השאלה "האם אתה מצפה שמוסד הלימודים שלך יסייע לך במציאת התמחות" השיבו 51% מהסטודנטים "כן, זה מתפקידו", 46% מהסטודנטים "אני מקווה, אך לא מצפה", 2% השיבו "לא יודע" ו-1% בלבד השיב "לא".

קוראים עיתונות כלכלית, מצ'וטטים בWhatsUp

הסקר ביקש לבחון גם את הזירות המקצועיות חברתיות בהן מסתובבים הסטודנטים מעבר לשעות הלימודים.

הסטודנטים נשאלו האם הם קוראים עיתונות כלכלית. 45% השיבו כי הם קוראים לפעמים, 30% השיבו שהם עושים זאת על בסיס קבוע, 13% ציינו שאינם קוראים עיתונות כלכלית בעוד ש-12% אמרו כי הם נוהגים לעשות זאת לעיתים רחוקות.

עוד נשאלו הסטודנטים באילו מדיות חברתיות הם עושים שימוש, הנתונים מעניינים. 30% מהסטודנטים נמצאים בFacebook, 26% עושים שימוש קבוע באפליקציית ההודעות הפופולארית WhatsUp שמאפשרת יצירת קבוצות שיח סגורות, 24% גולשים בYou Tube, 11% מחזיקים חשבון אינסטגרם פעיל, 5% יצרו פרופיל מקצועי בLinkdin, 2% נמצאים בטוויטר, ו-1% בלבד נמצא ברשת הPinterest.

לא יודעים מה יעשו כשיהיו גדולים

הסקר ביקש לבחון האם הסטודנטים מתכננים כבר בשלב זה באיזה תחום משפטי ירצו לעסוק כעורכי דין. מעניין לגלות כי 29% מהסטודנטים טרם החליטו בשלב זה; 12% השיבו כי יבחרו בתחום המסחרי בינלאומי; 9% מכוונים לנדל"ן, 7% לליטיגציה, 6% לתחום הפלילי ואחוז זהה להייטק, 5% למסחרי מקומי, 4% למעמד אישי, 3% לנזיקין, 3% לתחום האזרחי, 3% לשוק ההון, 3% למשפט מנהלי, 2% למיסוי, 2% לקניין רוחני, 6% ציינו כי יבחרו בתחום אחר.

לשאלת קודקס "נכון להיום, האם להערכתך תמשיך לעבוד כעורך דין גם לאחר ההתמחות?" השיבו 33% מהסטודנטים "כן, אך אני רואה זאת כמקפצה לתחומים אחרים", 33% נוספים ציינו
"כן, אני שואף לבנות קריירה משפטית ארוכת טווח", 28% השיבו "לא יודע בשלב זה" ו-7% מיהרו להשיב "לא".

תשובת הסטודנטים מאששת אחת ולתמיד את הטענה, כי אחוז גבוה מקרב מי שבוחרים בלימודי המשפטים, עושים זאת כמקפצה לקריירה ומתוך רצון לרכוש השכלה ולא מתוך שאיפה לעסוק בפועל במקצוע עריכת הדין.

גילוי זה מעורר את השאלה האם נתוני הצפת המקצוע שמוצגים השקם וערב, אכן משקפים את תמונת המצב בשטח באופן אמין. אין חולק שכמות עורכי הדין לנפש בישראל היא מהגבוהות בעולם ואולם כמות הסטודנטים שמתכוונים לעזוב את המקצוע עוד בשלב זה, יחד עם מספר עורכי הדין שמבצעים הסבה מקצועית בשלבים מתקדמים יותר של הקריירה משאירים סימן שאלה על היקפה המדויק של התופעה. 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>